הרבה חברים חוששים להצטרף לקבוצה חיה, ובגלל החשש הזה ממשיכים לסבול מהבדידות וחוסר התקווה, בנסיונות נואשים להתגבר לבד על הבעיה שלהם. לאחרונה יצא לי להתכתב עם חבר חדש וללוות אותו בתהליך של ההצטרפות לקבוצה. ביקשתי את רשותו לפרסם את ההתכתבות שלנו (בהשמטת פרטים מזהים כמובן), מתוך תקווה שהדברים יהיו לתועלת לחברים שנמצאים באותו מצב.
הפניה הראשונה: אני פשוט נואש
בוקר טוב,
אני בן 35 נשוי+ ואני נואש מפני שגיליתי את האתר שמור (החילונים אוהבים להשתמש במטבע הלשון "אתם עושים עבודת קודש"). לפני מספר חודשים נרשמתי לאתר ומאז אני מקבל מיילים, קורא מאמרים ותגובות של אנשים בפורום, אבל זהו לא יותר מזה. ברור שאני משתדל להיות נקי אבל עם הרבה נפילות.
הקבוצה הטלפונית היא בשיא שעות הלחץ בעבודה שלי ואני לא עצמאי אלא שכיר שעובד בחנות.
על קבוצות חיות אני חושב כבר ארבעה חודשים אבל אני לא מרגיש שאני מסוגל לבוא
אנא, אני מתחנן לפיתרון כדי להציל את גופי, את נפשי ואת משפחתי...
התגובה: אין לא מסוגל - יש לא רוצה
שלום חבר יקר,
קיבלתי את המייל שלך שבו אתה כותב במילים הכי פשוטות וזועקות את האמת הכואבת: "אני פשוט נואש", וזה נגע לליבי. הסיבה לכך היא שגם אני הגעתי לכאן בדיוק במצב שלך - פשוט נואש.
אני חייב לומר שהראיה שלך היא מפוכחת ונכונה. אתה משתדל לא ליפול, אבל זה לא עובד, וגם קריאה של אימייל חיזוק או תגובות של אנשים בפורום זה לא עושה את העבודה. עד כאן הכל נכון. אין מה לומר. יש אנשים שנמצאים במצב פחות גרוע ומספיק להם חיזוק יומי, אבל אצלך זה לא מספיק, בדיוק כפי שאצלי זה לא הספיק.
אבל לגבי השורה האחרונה של המייל שלך אני חושש שאני חולק עליך מכל וכל, כיון שאתה כותב בה דבר והיפוכו: מצד אחד אתה כותב שאתה מבין שזה מצב שבו חייב להציל את גופך, נפשך ומשפחתך, ומאידך אתה כותב שאתה לא מוכן לעשות את הצעד של השתתפות בקבוצות חיות כיון שאתה "לא מסוגל לבוא" לשם, למרות שאתה חושב על זה כבר ארבעה חודשים!
ואני הקטן שואל - האם היית מתייחס כך גם למחלה גופנית שמאיימת עליך חייך ועל חיי משפחתך? האם יעלה על הדעת שאדם הסובל מסרטן ל"ע, ידחה במשך ארבעה חודשים את הטיפול מציל חיים שמציעים לו, רק כיון שהכניסה לבית החולים כרוכה באי נעימות? הרי ברור שזה לא יעלה על הדעת!
תראה חבר יקר, הגעתי לכאן במצב שלך, אחרי שהחיים שלי ושל משפחתי עמדו בסכנה, אבל לפני שבוע חגגתי חמש שנות נקיון! איך הגעתי לזה? התשובה עוברת בדיוק דרך המקום הזה שעליו כתבת שאתה לא מסוגל להגיע אליו - הקבוצות החיות.
עכשיו תשאל את עצמך, האם נראה לך שהגיוני שהייתי ממשיך לסבול ולגרום סבל לבני משפחתי במשך חמש שנים נוספות רק בגלל שאני חושש מאי נעימות מסויימת?
ועוד נקודה: תחשוב בעצמך ותעשה חשבון מה מסוכן יותר, האם הסיכון להיתפס בעת נפילה או הסיכון להיתפס בקבוצה של החלמה? הרי ברור שהסיכון להיתפס בנפילה הוא גדול (ומעשים שבכל יום אנשים שמאבדים את פרנסתם, משפחתם ושמם הטוב), ואילו הסיכון להיתפס בקבוצה של החלמה הוא אפסי (האם נראה לך שאדם אחר יספר "הייתי בקבוצה של מכורים למין וראיתי את פלוני"?...).
לסיכומו של דבר - אם אתה אכן עומד מאחרי דבריך שאתה מחפש פיתרון שיציל את נפשך, גופך ונשמתך - תעשה עם עצמך חשבון נפש ותבין שזה לא מקום להתחשבות באי נעימות ופחדים, ובמקום זה אתה צריך פשוט לעשות את מה שעבד עבור כל כך הרבה חברים לפניך.
אם אתה מעוניין לשוחח בטלפון לפני שאתה הולך לקבוצה כדי לקבל קצת יותר ביטחון בכך, אנא שלח לי את מספר הטלפון שלך ואשמח להתקשר אליך.
צעד ראשון לשבירת הבדידות: מוכנות לשוחח בטלפון
בוקר טוב,
תודה על ההקשבה העידוד התמיכה וההבנה.
בודאי אשני מעוניין לרכך את הבושה ואת הכבוד העצמי לפני שאני הולך לקבוצה חיה.
אחרי הטלפון: צעד מעשי לקראת הקבוצה
שלום חבר,
שמחתי מאוד לדבר איתך וכמובן שמחתי שהחלטת את ההחלטה הנכונה בעז"ה ללכת לקבוצה.
האחראי על קבלת חברים חדשים ב... שמו... והמספר שלו זה...
אנא צור איתו קשר, ואחר כך תעדכן אותי כמובן שתפסת אותו ומה סיכמתם. אשמח לשמוע וללוות אותך בצעד החשוב הזה.
בהצלחה!
עדכון: חומת הבדידות קורסת
היי ערב טוב
אני חוזר מפגישה עם... (אגב, איש מאד נחמד) והסתבר שאנחנו מכירים אחד את השני מהרחוב. מעולם לא דיברנו בעבר אך עכשיו דיברנו כאילו אנחנו חברים שנים.
דבר ראשון ראיתי שהחשיפה לא כ"כ נוראית כמו שחשבתי (כנראה שזה לא הרבה משנה אבל אני חושב שעלי זה כן יקל שאני ממגזר אחד והוא אמר לי שרוב החברים בקבוצה הם ממגזר אחר), וכמובן שהוא הסביר לי על המפגשים ועל דרך המחלה/החלמה על קצה המזלג.
מחר יש מפגש של החברים וסיכמנו שהוא מלווה אותי.
זהו, החיים הולכים להשתנות לא רק להיום אלא לתמיד.
אלוקים ישלח לך את הברכות שבעולם, ואני תמיד יזכור שאתה דרבנת אותי, וברור שאני יעדכן אותך איך הולך.
תודה איש יקר
אין כמו לעזור לאחרים
שימחת אותי מאוד. אין דבר יותר משמח מלראות חבר שעושה את הצעדים שלו לקראת חיים טובים יותר והוא נחוש ורציני להתקדם ולעבור את המכשולים כדי להתמודד באומץ עם הבעיה שלו. מחזיר אותי לימים הראשונים שלי כאן, ימים שאזכור כל חיי.
כמובן אשמח מאוד אם תעדכן אותי גם אחרי המפגש איך היה (ואם מצאת את הקרניים של החברים או שגילית שהם בסך הכל אנשים נורמליים, נחמדים וחברותיים, למרות שהם חסידי משהו אחד ואתה חסיד משהו אחר...)
אחד המתנות שקיבלתי מאז שהגעתי לכאן היתה ההסתכלות שלי על אנשים. גדלתי בגישה שהזרם שלי הוא הטוב ביותר, והיום אני רואה שכולם בני אדם, לכולם יש מעלות וכולם גם לא מושלמים, ואין לי שום הבדל אם אתה חסיד או ליטאי או כיפה סרוגה. עבורי כולנו בני אדם שמתמודדים עם אותה בעיה ובחסד אלוקים משתמשים באותו הפיתרון.
כל הכבוד על הצעד ועל האומץ. לא מובן מאליו בכלל.
המחסום נשבר - ההחלמה החלה
פשוט וואו. חזרתי הערב ממפגש ראשון בקבוצה חיה. היה מדהים, אין קרנים ואין מגזרים.
א .היתה סיעתא דשמיא נכנסתי עם... כאילו אני טבעי שם כבר כמה חודשים ללא שם בושה (ואני ביישן לא קטן) עם תחושה פנימית שהגעתי למקום הנכון, זאת למרות שיצא שאני מכיר שם בערך 80 אחוז מהמשתתפים (לא בהכרות חברית אלא מהרחוב) והם תמכו בי ועודדו אותי וכל אחד הציע שאני יקח את המספר טלפון שלו וכל אחד אמר כמה הוא מרגיש מאז שהוא בקבוצה הוא נולד מחדש.
ב. הגיע איזה אדמו"ר או רב חסידי מחו"ל וסיפר את סיפור חייו ממש חיזק את החברים היה מאד מרגש והיו לי לחלוחיות בעינים.
ג. אולי אסור לי לכתוב זאת, אני יודע שאני חולה אבל אלף פעמים ב"ה אני במצב טוב לעומת הרבה אחרים שממש הגיעו לשאול תחתית. אולי זה הביא לי גאווה אבל מצד שני אני אומר לעצמי שאם הם בתהליך החלמה אז אני בודאי יהיה חזק ויחלים. אני פשוט אסיר תודה.
זהו אני נקי רק להיום 3 ימים.
בהערצה והערכה.
