שלום חברים. רציתי לשאול אנשים שהיתה להם תקופת נקיות ארוכה ולאחריה נפילות. מעניינים אותי הפרטים הבאים:

1. אורך תקופת הנקיות.
2. מה היו הגורמים לנפילה. האם זה היה ניסיון קשה במיוחד?  או נפילה סתמית?
3. האם הרגשת שאתה נחלש? או שזה בא בפתאומיות?
4. האם באה בעקבות הנפילה תקופת נפילות? ואם כן של כמה זמן?

תודה מראש!

לא נראה שאני ותיק, אבל רק אחרי שכבר כתבתי ראיתי שזה לותיקים. אבל אולי עדיין זה יעזור. 

1. אורך תקופה- 242 יום. 
2. גורם לנפילה - טינות. כעס על אבא שלי.
3. זה לא בא בפתאומיות, היו לי יומיים של רחמים עצמיים וטינות לפני הנפילה. ברחתי מהבית וחיכיתי שהקריז יעבור, אבל הוא לא עבר. 
לא היה לי ספונסר ולא הייתי בקבוצות, ככה שלא ידעתי מה לעשות.
 הפתרון היחיד שלי היה לפעול על התאווה.
4. אחרי זה באה תקופת נפילות של פיצוי על כל הזמן שהפסדתי, השתמשתי 7 פעמים ב24 שעות, נכנסתי לדיכאון ורציתי למות, אחרי 3 ימים שוב השתמשתי בטירוף, הלכתי כמו מסומם ולא תיקשרתי עם אנשים.
בהרגשה של צ'אנס  אחרון לחיים שפויים, הלכתי לקבוצות, לקחתי ספונסר ועשיתי פעולות,  אחרי שבועיים באסירותודה עליתי על דרך. ורק להיום, נקי 59 ימים. התקווה חזרה לחיים שלי. 
אם לא הייתי הולך לקבוצות, ברור לי שזה לא היה נגמר אף פעם. 

בשמחה רבה.

תודה לך על השיתוף חבר יקר.

מבחינתי אתה בהחלט ותיק. התכוונתי לאנשים שהם מספיק זמן פה כדי לספר על תקופת נקיות ארוכה ולאחריה נפילה. 242 יום זה המון.

אז אני מבין שהנפילה הייתה כתוצאה ממשבר נפשי, ולא מתוך תאווה, נכון?

כן. 
מהקצת שלמדתי בתכנית, נראה לי שיש לי נכות מסוימת שאני לא יודע להתמודד עם המציאות ואני מתוכנת לברוח אל התאווה, התאווה היא סוג של מוצץ שמרגיע אותי. מוצץ מוות.
הגישה שלי לחיים היא הרסנית בשבילי ואני מתפלל לאלוקים שידריך אותי להחלמה. 

תודה חבר! עוד מישהו יכול לשתף?

שלום אח יקר

אדבר על עצמי.
שאלתך הציקה לי מאד בתחילת החלמתי, ניסיתי לוודא שאני ערוך ומוכן מראש לכל תרחיש שלא יהיה, שאני לומד מכל הניסיון שנצבר פה על ידי אלו שהתחילו לצעוד בהחלמה לפניי, וכך אוכל להחלים כמו שצריך.
היום לאחר שראיתי וקראתי פה על כל מיני סיפורים והחלמות בדרכים שונות אוכל לשתף כמה מסקנות כלליות שלי על החלמה:
1. אין לי תעודת ביטוח, וכנראה גם לא תהיה לי (עד שימציאו את גלולת הפלא שתהפוך אותי ללא מכור..)

2. כל מחלים צועד בשביל טיפה שונה, יש כאלה שרמת האובססיה שלהם הייתה גבוהה מאד בתחילת ההחלמה, ויש קצת פחות, ויש לזה השפעה על הקושי לעלות על דרך ולכאורה גם על המשכה, ההתמכרות מכיוון שיש לה גם ממשות פיזית במוח שלי, פועלת עלי בעצמה אחרת מאשר על חברי - וניתן לומר לכאורה שיש 'אינסוף' דרגות שונות של התמכרויות. ולכן זה שפלוני נפל אחרי שנתיים לא בהכרח אומר עליי שאני בסיכון כזה, ייתכן שאני יותר וייתכן שפחות.

3. מחלים שעושה כל יום פעולות החלמה, אפי' מינוריות - למשל כתיבת כמה שורות של 'אסירויות-תודה' בחייו, פחדים שכרגע הוא מרגיש שמצרים לו, קריאה קצת בספרות/בפורום, ואיזה שיחה/אימייל לחבר בתכנית, ותפילה כנה לאביו שבשמיים כל פעם שהוא חש לא רגוע - לאחר שצבר 90 יום, (ואני נותן את המספר הזה כהכללה ממש לא מדויקת לזמן מינימלי שנצרך בשביל לחולל שינוי מורגש ומשמעותי במוח שלי וממילא ברמת האובססיה שאני חווה כלפי הרגל/התמכרות)  לא אמור ליפול "פתאום" ללא התרעה מוקדמת, וככל שהוא צובר ימי ניקיון הוא מזהה יותר מוקדם מצבים נפשיים שאם הוא לא יטפל בהם עכשיו יכולים להתפתח לכדי גלים גבוהים של רצון לחזור לשימוש ולנפילה.
ככה לפחות אומרים הוותיקים - יעויין להלן בשרשור שמאד עזר לי - פורים בלי כי-פורים - מחשבות על איפוס וחזרה בדברי מנהלנו היקר 'אסירותודה'.

זה בגדול מה שלמדתי בהחלמתי, ואני ממשיך ללמוד, והכל בערבון מוגבל, 'רק להיום'.. 

בהצלחה אח יקר בהחלמה משמעותית ומשמחת א-לוקים ואדם.

שלום חבר יקר,

לי באופן אישי לא היו נפילות של אוננות מאז שהצטרפתי לכאן, אבל היו לי "מעידות" בצפייה בפורנוגרפיה, אחרי כשנתיים וחצי של נקיות די הרמטית.

ולתשובותיי על שאלותיך:

1. אורך תקופת הנקיות.
אני נקי היום 1070 יום, כמעט שלוש שנים.

2. מה היו הגורמים לנפילה. האם זה היה ניסיון קשה במיוחד?  או נפילה סתמית?
הגורמים למעידות בפורנוגרפיה היו חוסר תרגול של הכלים שלמדתי בתכנית 12 הצעדים בחיי היום יום. זה לא היה קשה במיוחד כי לא נהניתי מזה במיוחד. אבל מאוד לא רציתי להפסיק הייתה בי עקשנות מאוד גדולה להמשיך.

3.האם הרגשת שאתה נחלש? או שזה בא בפתאומיות?
הרגשתי במשך תקופה ארוכה מאוד של למעלה משנה, שאני לא עושה את פעולות ההחלמה כבעבר.

4.האם באה בעקבות הנפילה תקופת נפילות? ואם כן של כמה זמן?
בניסי ניסים לא. אתה מוזמן לקרוא על נס אחד כאן. היו לי שתי תקופות של מעידות וכל אחד מהן נמשכה כשבוע של חיפוש חומרים מפורשים יותר ויותר שהסתיים בפורנוגרפיה. אחרי המעידה הראשונה, שעליה סופר בקישור, הייתה לי תקופת נקיות של 66 יום, שאחריה מעדתי שוב. כעת חלפו 63 ימים מהמעידה השנייה (קצת מלחיץ... לא מרגיש שלמדתי לקח ותפסתי את עצמי בידיים).

תודה לכם אחים גדולים שלי. אני מסתכל עליכם ושואב כוחות. מנסה להתאים את הציפיות שלי למציאות. אני חולם שיום אחד אוכל לעזור לאחרים, ולספר להם שאני נקי כמה שנים...

תודה לשואל ולעונים.. כל הזמן עולות בי השאלות האלה ושמחתי מאוד לקבל תשובות כאן. אני עדיין מאוד מתלבט אם ללכת לקבוצות. אני מכור אבל ברמה מאוד נמוכה כרגע אני נקי 61 יום ואני מרגיש שיחסית זה בא לי בקלות. כמובן שהפחד שלי שדבר שבא בקלות יוכל גם להעלם מהר והייתי שמח לדעת אם במצבי כדאי ללכת לקבוצות או שאחשף שם לדברים יותר קשים וזה יפגע בי.
תודה. 

שאול1 כתב on 17 ינו' 2017 06:41:

שלום שאול היקר
חששך נכון, כשבררתי אצל האחראי על הקבוצה החיה באזור מגורי עליה, והאם אני מתאים לשם במצבי הוא אמר לי שעליי לדעת מראש שככל הנראה אפגוש שם מקרים יותר קשים ממה שאני עשיתי, אני בחסדו יתברך עדיין רק להיום לא 'עברתי את המסך', כלומר הנפילות שלי היו 'רק' מול המסך ולא מעבר אליו עם נפשות נוספות, (בדיעבד היום אני יודע שאנשי מקצוע אומרים שההתמכרות הזאת לפורנוגרפיה משפיעה על המוח שלי יותר חזק מאשר אדם למשל שזה לא מדבר אליו והוא מכור ליצירת קשרים לא בריאים עם אחרים/ות, ככה שבהסתכלות נטו על ההחלמה ייתכן שיהיה לי יותר קשה לעלות על דרך ולהפסיק את הנפילות ממנו למרות שמבחינה חברתית/דתית מעשיי פחות חמורים). 
ועליי להחליט האם אני מוכן לקחת את הסיכון הזה שהדברים שאשמע יקהו אצלי קצת את תחושת הרתיעה שהייתה לי מפני ביצוע מעשים כאלה, החלטתי לקבל את זה על עצמי כי הבנתי שאני חייב עזרה למצבי, ופגשתי בקבוצות חברים שמעשיהם גרמו לי להסמיק מבושה עד לאיפה התדרדרתי, אבל היו גם כמה פעמים שזזתי באי נוחות בכיסא למשמע סיפורים של אחרים, ועדיין תמיד ניסיתי לשמוע את הכאב שמאחורי המעשים הללו, ולא לנסות לנסות לנתח ולשפוט אותם בראש שלי.

אין מצוות עשה מהתורה להשתתף בקבוצות חיות אבל ההחלמה שם היא הכי עוצמתית ומדבקת, ופוגשים שם אנשים טובים ומיוחדים.
מה שכן ברור לי זה שאני חייב תמיכה מהחברים,
אפשר לנסות בהתחלה את הקבוצה הטלפונית, ולשבור את חומת הבדידות ולהישאר עדיין באנונימיות, יש לנו רשימה של אימיילים של חברי הקבוצה וניתן לתקשר ככה עם חברים, ואולי בהמשך כשמרגישים יותר בנוח ניתן לעלות ולדבר ולשתף מה עובר עלי בהחלמה.

לתועלת הציבור הנה הפרטים על הקבוצה הטלפונית.
מנחה: 'סוד הכניעה'.
ימים: כל יום, א-ה.
שעות: 13:30 - 14:00.
תוכן הקבוצה: בהתחלה המנחה היקר מסביר על הצעד שבו עוסקים, אח"כ חברים עולים ומשתפים מה קורה איתם בחיים, בהחלמה, מה קשה להם בזמן האחרון ומה עובד עבורם ועוזר להם בהחלמה. ניתן לשאול את 'סוד' שאלות והוא תמיד עונה בסבלנות ובשמחה. ביום ה יש בדר"כ מסר שחבר ותיק בתכנית מעביר מ"הניסיון כח ותקווה" שלו בהחלמה.
איך משתתפים?:
מתקשרים למספר - 039786688
ממתינים
מקישים על - 357171195#
ממתינים
מקישים שוב על - #

בדר"כ כשנכנסים לקבוצה נכנסים במצב 'השתקה' כלומר שלא שומעים מה אני מדבר או את הרעש שקורה מסביבי, ובמידה ורוצים לצאת מההשתקה בשביל לדבר עם 'סוד' או לחזור למצב השתקה אחרי שדיברתי, מקישים על * ואח"כ על הסיפרה 6

וזה הכל..

בהצלחה לכולנו,
שאבינו האוהב ינחנו בדרך להחלמה גוברת ומשמעותית עבורנו. אמן.

כבר עברו פה נושא, אבל חשבתי שאשתף את הניסיון שלי.

1. כחמישה חודשים.
2-3. לא ראיתי בזמנו את התסמינים, אבל הייתי מלא פחדים והם וגם סיבות לפחד רק הלכו והתגברו. בכלל, היה לי קשה באותה תקופת ניקיון.
4. הנפילה הזאת היתה קשה מאוד (לא אפרט כאן) ובעקבותיה הגיעה תקופת נפילות של כשמונה חודשים עם הפסקות. מאז עברו שנתיים ושלושה וחצי חודשים רק להיום.

בהחלמה

שלום אסיר יצרי היקר. כולם פה כתבו דברים נפלאים אז לא חושב שיש לי כל כך הרבה להוסיף.
אם רק בקצרה ממש אז אני יכול לומר שבאמת כל אחד מכור בצורה שונה ואי אפשר להשוות. 
מה שכן אני יודע זה שבדרך כלל ההתקדמות או האי התקדמות בהחלמה תלויה באופן זה או אחר למידת הרצינות שלנו בצעדים. 
ובדרך כלל כשאני פחות עושה אותם יותר קשה. 
ובאמת זה עובד . לא תמיד אנחנו מבינים איך ולמה ומה הקשר אבל זה המציאות. 
לגמרי מזדהה עם מה שכתבת שמה שבא בקלות הולך בקלות לי יש נטיה לפעמים לחפש את הדרך הקלה אבל תמיד בסופו של יום התברר לי שזה ״דרך קצרה שהיא ארוכה...״ 
ואם קשה לי אני מנסה לברר איפה אני יכול להשתפר. 
לגבי החשש מקבוצות חיות אז דבר ראשון אפשר להתחיל בקבוצות של שמור עיניך שזה בדרך כלל יותר מותאם לבעיות ״מאחורי המסך״....
וחוץ מזה אין מה לדאוג כי זה עובד. אני לא חושב שיש אדם שהתמכר או התרחק מהחלמה עקב קבוצות. הצעדים עובדים וזה מציאות. 
אני ממליץ לך גם כן בחום להצטרף לקבוצה הטלפונית בצהרים זה ממש מוצלח אנונימי ויפתח לך הרבה. 
בהצלה אח יקר. יום נקי ושלוו. רק להיום. 

תודה יוסי וג'יימס.

אני מבין שכל אחד מכור בצורה שונה וברמה שונה.
פשוט רציתי לדעת למה לצפות.

האם אסתובב בתחושה שכל רגע אני יכול ליפול, גם אחרי חודשים של נקיות. או שתהיה לי רגישות למצב שלי ואראה סכנות מראש.
האם נפילה תהיה התרסקות או מכה בכנף.
האם יש תקופת נקיות מספיק ארוכה שאם עברתי אותה אני מוגן.

היום אתה בתחושה שכל רגע אתה יכול ליפול?
אצלי אחרי שהייתי נקי 198 ימים בלי פעולות איכותיות,נפלתי,אבל אם נשתמש במושגים מעולם התעופה אז טייס מאוד מקצועי יודע להטיס גם מטוס בדרך להתרסקות במינימום נזקים לכלי . ולגבי השאלה האחרונה שלך שמעתי פעם ממכורה לסמים שהייתה נקיה מעל 13 שנים שרק כאשר היא תמות ויכתבו על הקבר שלה "מתה נקיה מסמים" היא תדע שהיא החלימה...

נורא מסכים עם ״אריסטו״. מבחינה מסוימת רק למפרע יתברר האם זה ״עבר״ לך. 
אני אישית לא חושב שיש מושג של מוגן. אין מוגן לכן אנחנו פה כי אנחנו חסרי אונים אל מול התאווה. היינו שהתאווה יותר חזקה מאיתנו וגרמה לנו לעשות דברים אסורים/מוזרים/הזויים וכל דבר שאם היינו נשאלים האם אנחנו נעשה את זה התשובה שלנו הייתה כמובן ״לא״! 
ויום אחד פשוט הבנו שהתשובה היא לצערינו כן... 
פתאום אנחנו מבינים שאנחנו חסרי אונים אל מול התאווה וזה יותר חזק מאיתנו ויכול לגרום לנו לעשות דברים שאנחנו לא רוצים לעשות. 
אז אין דבר כזה מוגן. כי אנחנו פשוט לא חזקים מספיק. 
ופה יש תשובה לשאלה השנייה שלך. ש״מוגן״ אין. אבל אנחנו ביכולותינו לעשות שתי דברים. 1- להכיר בכוח עליון גדול מאיתנו שיכול לעזור. אין הבטחה שלא ניפול אבל זה עובד לכולם.
2- ואם אנחנו עושים את הצעדים נכון אז זה באמת מגן עלינו באיזשהו מקום וגם אם ח״ו ניפול יהיה לנו איך ליפול. אם נעשה את הצעדים נכון אנחנו גם נידע איך לא ליפול איך למעוד ועדיין לא ליפול ואיך ליפול ממש אבל לא להתרסק מהנפילה אלא לקום ולהמשיך.
כי כשאנחנו עושים את כל מה שביכולתינו לעשות ומפקידים את השאר בידים של אבא אוהב אז את התפקיד שלנו עשינו. 
מה שיהיה אחר כך לא בידים שלנו. לא הדאגה שלנו. 
אני רק להיום יעשה כל מה שביכולתי כדי לא ליפול וכדי לגדול ואת השאר ועל השאר אני מבקש מאבא. 
מבקש שלווה על מה שאני לא יכול לשנות. אומץ לשנות מה שאני יכול. ותבונה באמת להבחין מה אני יכול ומה אני צריך ללמוד לקבל להיות שלוו ולהמשיך הלאה. 
יום נקי ושלוו חבר יקר.