אסיר יצרי כתב on 14 פבר' 2017 08:41:
טוב נאמרו פה הרבה דברים ואני רוצה להעלות לדיון כמה נקודות חשובות בעיני.
- פורנוגרפיה זה פחות מיחסי מין אסורים. נקודה. זה אולי קל יותר להתמכר לפורנו בגלל הזמינות הגדולה וההשקעה הנמוכה הדרושה, והסיכון הנמוך וכו' אבל אין ספק שגם מבחינת החומרה ההלכתית והחברתית, וגם מצד העוצמה והריגוש זה לא אותו סדר גודל. זה כמו להשוות בין התמכרות לסיגריות להתמכרות להרואין. אומנם אדם יכול להגיע להתמכרות קשה לחומר קל, אבל הגמילה תהיה קלה יותר מגמילה מהתמכרות סטנדרטית לחומר קשה.
- להגיד שלא ניתן לדרדר אדם שכבר ראה הכל בפורנוגרפיה זה קשקוש. כל ילד יודע שאפשר ללכת לפרוצה. אבל יש לנו חסם חברתי פסיכולוגי מלעשות את זה. ברגע שאתה רואה אדם נורמטיבי שמספר לך שהוא עשה את זה. וכולם מכילים אותו. ועוד אחד מספר דברים יותר גרועים ועוד אחד מספר שהוא גם היה בזה וגם יצא מזה ועכשיו הוא נקי, כל זה שוחק מאוד את החסמים הטבעיים.
- התוכנית היא טיפול פסיכולוגי ולא רוחני. לא רואה בזה דבר רע אגב, אבל צריך לקרוא לילד בשמו. אני מבטיח לך שגם אם תחליף שם את הקב"ה במפלצת הספגטי המעופפת, זה יעזור לך. כמו שזה עוזר לנוצרים ואתאיסטים. עם זאת, אני מאמין שכדאי יותר להתפלל לקב"ה כי הוא באמת יכול לעזור לטיפול הפסיכולוגי להצליח.
- יש רמות שונות של התמכרות. בדרך כלל מה שמגדיר מכור רשמית זו פגיעה בתפקוד היומיומי. זוגיות, עבודה, בריאות וכו'. התמכרויות יש לרוב. המון אנשים מכורים למתוק, אם הם לא משמינים זה לא יפריע להם. ברגע שהם ינסו לעשות דיאטה, הם יגלו שקשה להם מאוד להפסיק לבד. לכן יש קבוצות, תוכניות, שיטות. לא נשים במוסד גמילה אנשים שרוצים לעשות דיאטה. על פי רוב מפגש שבועי עם מעקב עושה את העבודה יפה מאוד ע"ע חלי ממן. כנ"ל גם לגבינו, כן, התמכרתי לפורנו. זה מסביר למה לא הצלחתי להפסיק לבד. אבל אני לא נרקומן ולא אלכוהוליסט.
- לכל מי שצופה מהצד על הדיון, אני ממליץ לקחת בעירבון מוגבל את כל מי שאומר "הדרך שלי היא הדרך היחידה, והיא טובה לכולם, ולכן כולם צריך ללכת בה ורק בה". אני לא שולל את שיטת הצעדים. כרגע אני מצליח לשמור על נקיות בלעדיה. אך אם אגיע למסקנה שאני צריך לצעוד בה ואין לי דרך אחרת, אעשה זאת.
מילה אחרונה, נא לא לזלזל בטיעונים שאחרים מביאים. לא כל דבר שלא מסתדר עם הספר הגדול זה דברי היצר הרע. כל אחד פה יודע טוב מאוד מתי הוא מרמה את עצמו ומתי לא.
תודה על התגובה המושקעת והמנומקת.
אנסה לענות מהניסיון שלי וממה שאני חוויתי ולמדתי (לא הרבה כל כך).
1. אין ספק שלעבור את המסך זה חמור הרבה יותר, הכוונה שלי הייתה שבצפייה בפורנו מקבלים המון מושגים כך שמצד עולם המושגים הכל גלוי וידוע. ועדיין אני מכיר הרבה מכורים שלא צפו בפורנו כמעט ובעיקר היו מכורים לשימוש חי, ומנגד מכורים שהייתה להם את האפשרות לשימוש חי מבחינה חברתית ודתית ועם כל זה הם היו מכורים רק לפורנו ולא עניין אותם שימוש חי, שזה אומר שאופי ההתמכרות הוא ממש לא משקף את חומרת ההתמכרות.
2. אין ספק שהחסמים הטבעיים עלולים להחלש אצל מי שרואה מולו אדם נורמטיבי (?) שמספר על שימושים חיים, אבל מנגד לזה, אם האדם מכור, והוא לא יטפל בהתמכרות שלו, אז או שהוא יגיע לשם בכוחות עצמו כי ההתמכרות אף פעם לא עוצרת במקום, וגם אם הוא לא יגיע ממש לשם החיים שלו ייהרסו הרבה יותר מאשר שבירת החסמים הטבעיים.
3. אין לי מושג על מה הסתמכת בזה שכתבת שבתכנית היא פסיכולוגית ולא רוחנית, אולי היא גם פסיכולוגית אבל לפי איך שהמייסדים שלה כתבו היא בעיקר רוחנית ומבוססת על אמונה בה' בצורה מוחלטת, אתם מוזמנים לחפור קצת בפורום על הצעד השלישי ולהבין איך זה לא סותר. גם מהחוויה שלי הייתי נקי למעלה מ9 חודשים בלי קשר אמיתי לאלוקים אוהב אבל לא הייתי מפוכח ורק כשהצלחתי להתחבר לאבא אוהב רק אז קיבלתי את מתנת המפוכחות.
4. אני מסכים לחלוטין שמי שהוא לא מכור אין לו צורך בתכנית וכל אחד צריך לבדוק את עצמו אם הוא מכור או לא, (יש את עשרים השאלות בספר הלבן, אולי יש עוד דרכים לבדוק את זה) גם אם הוא מכור יכול להיות שיש עוד דרך להחלים, אני באופן אישי לא מצאתי וכמוני עוד הרבה חברים, ומכאן נובעת תחושת הזלזול שקיימת כלפי שיטות אחרות, זה סוג של כאב ותסכול מהזמן והאנרגיה שבזבזנו לשווא בשביל להחלים.
5. בפירוש אין שום קטע בספרות של התכנית שאומר שזו הדרך היחידה להחלים, להיפך כתוב שאנחנו בפירוש לא שוללים אף דרך, אנחנו מדברים רק על מה שעבד לנו. כל מי שסובל מהתמכרות ומחפש פתרון יכול לחפש מה עובד בשביל אנשים אחרים, אני לא הייתי משתכנע ממה שנראה לאנשים שיכול לעזור אלא רק ממה שעובד בפועל.
גם אם מישהו כותב בנחרצות שזו הדרך היחידה, אולי הוא עוד צריך להחלים מפגמי אופי למיניהם אבל אפשר לראות אם הדרך שהוא טוען אליה עבדה בשבילו והוציאה אותו ממסלול ההתרסקות שהוא היה בו.
כל זה אני כותב באהבה גדולה וממש לא בשביל להתנצח, השתדלתי במהלך הכתיבה לכתוב ממקום אוהב ולא ממקום של התנצחות.
היה חשוב לי להאיר דברים שאני חוויתי אותם אחרת ממה שכתבת, וכמובן שתקחו את הדברים שלי בערבון מוגבל. זה סה"כ החוויה האישית שלי.