שוב אני כאן אחרי שנפלתי הבוקר במשך 3 שעות עם עצמי מול המחשב בצאטים השקריים. אני עייף מאוד, בעיקר נפשית, סוג של מיואש מכל מה שקורה איתי. כבר 3 שנים ב sa, אבל נמצא בבריחה מתמדת, מעצמי ומהחיים שלי, מהמציאות שאני מכחיש ובעיקר בריחה מהעובדה שאני מכור למין. כבר כמעט 30 שנה שאני יודע שמשהו אצלי לא טוב, משהו פגום, קשה לי עוד יותר המחשבה שלא רק אצלי זה ככה, אלא אצל כל אחד מבני משפחתי. אלוהים, אני מנסה להבין מה אתה רוצה ממני ולא מצליח, אתה כח גדול וחזק ממני, אז למה אתה נותן לי להמשיך לסבול ככה?? למה אתה לא מסיים כבר את הסבל הנפשי הזה שנמשך שנים. הגעתי באמת לאמונה אמיתית שאני מכור למין בצורה קשה והרסנית, אני יודע שתוכנית 12 הצעדים הצילה מיליוני אנשים בכל העולם(כל אחד והתמכרותו). למה קשה לי כל כך לעשות תוכנית? למה קשה לי להכנע ולהשאיר הכל בידיך? אני חייב להיות בשליטה כל הזמן, על כל מה או מי שסביבי. העולם הזה מלא בסבל וכאב ואני שואל את עצמי באמת האם זה מה שבאנו לקבל פה עד הסוף? אני לא מצליח לצאת מריכוז עצמי, ואני חי בעיקר בתוך הראש שלי. אני זוכר את עצמי סובל שנים רבות אבל בכל פעם מדחיק מחדש. גדלתי בסיר לחץ והיום אני מרגיש את זה היטב בכל תחומי חיי. אני מרגיש אדם מת בתוכי, מלא כאב וייאוש, הדימוי העצמי הנמוך שלי וההלקאה העצמית לא מועילים בכלום למצב.
מה יהיה אני לא יודע...מתפלל שאלוהים יעזור לי.. יתן בי כניעה ונכונות לעשות תוכנית.
