את אשר עברתי אני אשתף,
אני כאן כחצי שנה,
בהתחלה לקח לי זמן לעכל מה זה אומר להיות מכור,
בהתחלה מההתלהבות שמצאתי פתרון לבעיה שלי, הגדרתי את עצמי כמכור.... אבל, אתה יודע, רק מההתלהבות בלי להבין מה זה אומר, בלי להכיר תכונות אופייניות למכור,
במהלך שהותי כאן, שמתי לב לתכונות אופי שנראה לי קיימות אצל רוב המכורים,
הראשונה פרפקציוניזם, פחות ממושלם, לא יקבל הערכה,
השנייה, אי שקט בתהליכים... ביום הראשון שסימתי נקי בטבלה כבר דמיינתי מה אני אכתוב ביום ה90.... הדמיון היה כל כך חזק שכבר מבחינתי הייתי נקי 90 יום,
כבר חייתי שמה, נקי, דמיינתי את זה בלי פתויים, בלי מלחמות, איך הסדר יום שתמיד רציתי יהיה נחלת חיי, בלי שמשהו משבש אותו.
ונפלתי, וקמתי, ונפלתי שוב, ושוב ושוב, וקמתי, ונפלתי שוב, ועוד נפילה ועוד אחת, וקמתי, ונפלתי, וקמתי,
לפעמים הצלחתי לקום לשבוע, לשלושה ימים, לפעמים קמתי ל16 שעות,
קמתי נפלתי וקמתי ונפלתי וקמתי,
וכל פעם באתי ושיתפתי.... הרגשתי אידיוט לשתף על נפילות, אחרי שכבר חייתי ביום ה90... בדמיוני,
ודבר אחד גרם לי להמשיך ולבוא....
ממה נפשך... פנימי כזה, שצועק לי בקול חנוק ושנוק בקושי נושם "מה האלטרנטיבה???"
אז הצגתי לעצמי אלטרנטיבות,
הראשונה- כל יום ליפול, להרגיש מגעיל, דוחה, צבוע, לא יוצלח, סמרטוט ריצפה, ועוד כנויים....
השנייה- להמשיך ליפול ולקום, בימי נפילה וגם ביום למחורת להרגיש את כל הנ"ל, בימים מוצלחים לשמוח, (ושוב לדמיין איך אני תותח על, שבזכותי העולם מתקיים וכל מי שיעצבן אותי אני יקפיד עליו והוא יעלם לי מהחיים)
השלישית- להמשיך ליפול, ולהרגיש מגעיל, במקביל לימים נקיים שאצבור ולהרגיש טוב, במקביל להיות בפורום ולנסות לשפר ולו במעט את כמות הימים הטובים, אז נכון אולי אני יחפור לחברה עם הנפילות שלי, אבל... האפשרות השנייה, ניראת בדיוק כמו השלישית, רק שהיא דורכת במקום,
האפשרות הראשונה- הייתי כבר בסבבים של חודש ליפול כל יום, וזה הביא אותי לשפלים ברגשות שהתעוררו בי, לא היה בא לי עוד מזה.
אז בחרתי באלטרנטיבה השלישית, ליפול, לשתף לקום, וחוזר חלילה,
נדהמתי שגילתי איך לאט לאט.... משהו מתרכך, מקבל תפנית, ומשאיר לי חיוך מטומטם מרוח על הפרצוף גם אחרי נפילה,
לא כי אני מזלזל.... אלה כי אני מכור.... אחד כזה שתהליכים, הוא לא מחבב,
למדתי להבין, שדברים טובים באים בעמל ויגיעה, ובתהליך של עבודה, יגעת ומצאת,
ואם זה השיעור היחיד שלמדתי מכל הנפילות והקימות הרבות שעברתי בהיותי פה, דיינו,
אבל לא זאת בלבד למדתי,
אני יכול לומר שקצת אחרי הייאוש, מגיע הישועה,
וישועת ה' כהרף עין,
אני לא יכול להתווכח עם רגשותיך, אני יכול לומר לך אחי, קח תזמן, כל עוד אתה איתנו עם רצון להשתנות,
לאט לאט זה יקרה,
טיפה ועוד טיפה יוצרת חור בסלע, לא משנה מה אל תפסיק את זרימת המים אל הסלע,
