עצוב.
כואב. ילד שמתכווץ בגלל מה שאבא שלו עשה לאמא שלו.
אבל ידידי (ברגע שאתה סובל ממה שאני סובל, גם אם אני לא מכיר אותך, אתה אוטומטית ידידי), לטעמי זה לא מה שהפך אותך למכור. יש ילדים שההורים שלהם עשו דברים עצובים וכואבים ממה שתיארת ובכל זאת הם "לא הפכו" למכורים.. הם התמודדו או שלא התמודדו עם מה שהתגלגל לפתחם גם בלי התאווה. הסיבה שאני מכור היא לפי מה שאני מכיר מהספר הגדול (BB - AA), כי נולדתי עם רגישות מיוחדת. חוסר שקט, חוסר סיפוק ונטיה לנרגזות תמידית.
קרא את הסיפור שלי (קישור מופיע בחתימה), ותאמין לי שחוויתי לא מעט כאב מההורים שלי. ממה שהם "העניקו" לי, וממה שהם מנעו ממני ולא העניקו לי.. וכמוך, שנים חשבתי שעשיתי את מה שעשיתי "בזכותם" (אחד השימושים המשמעותיים ביותר שלי היה בזמן שאבא שלי התקשר אליי לסלולרי. ראיתי אותו על הצג ונכנסתי לאקסטזה שלא ניתנת לתיאור). כתבתי על זה לא פעם גם כאן בפורום (חפש פוסט בשם - אחריות של הורה), אבל בהחלמה למדתי לקחת אחריות.
ובשבילי זה אומר - אני עשיתי את מה שעשיתי.