הצהרה 2-

היקום אוהב אותי כמו בריאה מושלמת של היקום.
אני עכשיו רוצה להתעורר מכל החלומות הרעים שהם ירחפו מעלי לתמיד.

אני מוקף בישויות רוחניות אליהם אני יכול להתחבר בכל רגע נתון של היום, בהיותי פתוח לרעיון של אפשרות חיבור לכל היצורים החיים בבריאה.
למעשה אני כבר מחובר לכל היצורים החיים בבריאה, וכל מה שאני צריך לעשות הוא להיות ער ומודע לעובדה מוגמרת זו.

אני מקבל את כל מה שאני צריך בשביל להיות בסדר, ממש עכשיו, מאלוהים, ברגע המושלם הנוכחי.

אלוהים הוא השראה עבורי ללמד את הכלים הרוחניים הללו לכל מי שאני פוגש ע''י שאני 'משתמש' בהם, ובכך אני מציל את העולם ביחד עם כל אלו שמנסים להיות רוחניים כמוני ולעשות את אותו הדבר.

- תגיד כשמגיע מחשבות של התעכבות על העבר, על חוסר הגינות או ריקנות רוחנית של העולם, או צרות בעבר כגון להיות מכור.

(Tim. M. AA)

הצהרה 3-


אלוהים הוא לא כעסן.

נאמר לי בעבר שאלוהים כועס,
על ידי אנשים שכעסו, ולכן חשבו שאלוהים כעס, בגלל שהם הקרינו את התכונות של האגו שלהם על אלוהים.

אין לי את הכוח לעשות את אלוהים כועס.
כי אם כן זה יתן לי כוח על אלוהים, שאת זה אין לי!

-אלוהים הוא אהבה, ואני נוצרתי על ידי אהבה, בגלל זה אני כולי אהבה. 
הדבר היחיד שלא בסדר איתי הינם תפיסות שיקריות שאין להם כלל אחיזה במציאות, אלו אינם חטאים אלא שגיאות ואשליות, ובפעם בה הם מופגים, הם נעלמים לנצח.
גם כשיש לי אשליות או טעויות אני עדיין ילד מושלם של אלוהים, ואני לא אהוב אפילו טיפה פחות.

- הצהרה- האהבה בראה אותי כמו עצמה- אהוב. הקדושה בראה אותי קדוש.
האדיבות בראה אותי אדיב.
התועלתיות בראה אותי יעיל.
השלימות בראה אותי מושלם.
הטינות שלי מסתירות את אור העולם שבתוכי. אינני יכול לראות את מה שהסתרתי.
עכשיו אני רוצה לגלות את זה בשביל התיקון שלי ושל כל העולם.

(Tim. M. AA)

הצהרה 4- 

אלוהים, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם ע''י שאפסיק את השיפוטיות שלי מהם ואוכל לראותם בצורה נייטרלית.

אלוהים, תן בי את האומץ לשנות את הדברים שאני יכול ע''י נקיטת פעולות חיוביות לתרום באופן פעיל בכל תחומי החיים שלי, בכל יום ובכל רגע.

אלוהים, תראה לי עם מי אני יכול לדבר בשביל לקבל ממנו רעיונות איך לעשות פעולות חיוביות, שאוכל להיות לתועלת בחיי.

אלוהים, תן בי את השלווה לקבל את אי הנוחות המתעוררת בי כשאני עושה את הפעולות הנכונות כדי לשנות את החיים שלי,
אלוהים, תן לי לשרת אותך ולא את עצמי,
אלוהים תן לי לשרת את אחרים ולא את עצמי.

- עבור מחשבות שליליות על המצב הנוכחי שלי.

(Tim. M. AA)

שתיתי שוב.


אם שתית שוב פעם, לא מסרת את עצמך לאלוהים.

מה שזה אומר זה פשוט: בשבילי לשתות, זה אומר שאני חייב להיות הממונה-אחראי.
אם אני השכיר ותחת חסותו של האלוהים השאלה שאני צריך לשאול את עצמי תמיד היא: מה אלוהים רוצה שאעשה?

בצורה הכי פשוטה, אלוהים לא רוצה אותי שתוי.
אם אני רוצה ליהנות לעצמי בחיי האישיים, זה לא פה ולא שם, אין כאן מסירה מוחלטת.
אני התפטרתי.לגמרי. מכל ניהול החיים שלי.


צעד 3 שנעשה בצורה ברורה וחזקה על בסיס של ויתור על הזכות לקבל החלטות כלשהם, למעט כשותף זוטר של האל, יבטיח פיכחון קבוע ובלבד שתעשה פעולות נוספות שייראו את נכונותך לחיות בדרך זו.
זה אף פעם לא נכשל.

אם הספונסי שלך שותה זה בגלל שהוא עושה את רצונו, לא את רצון האל.
אלוהים הינו התשובה היחידה.

(Tim. M. AA)

צעד 11  מביע למעשה שני היבטים:


ראשית, יצירת מערכת יחסים נכונה עם אלוהים. 
שנית, אחרי שיש לנו את מערכת היחסים הנכונה, לקבוע מהו רצון האל עבורינו היום.

הקשר הנכון הינו זה: אלוהים הוא האחראי, אנו רק העובדים שלו.
חיינו הינם כבר לא החיים שלנו.
גופינו הוא כבר לא הגוף שלנו.
גורלינו ומה שיקרה איתנו, הוא כבר לא הגורל שלנו.

אלוהים אמנם אולי יתן לנו משימות שאנחנו נצטרך לעשות לטובתינו (אכילה,שתיה וכו'), אבל רק כשאנו נתנהג כשניישם אותם כסוכנים שלו.
אנחנו לעולם לא נעבוד לפי החשבון שלנו.
אנו פונים לאלוהים בענווה בהקשר לזה (-למשימות שלנו),היות וכל נסיונותינו לחיות על בסיס של העצמי נכשלו במידה זו או אחרת.

בקיצור, להשיג או לאמץ את הגישה הזו צריך להשתמש בכל האמצעים המועילים, בין אם זה: בחינה עצמית ישירה, תפילה עם מדיטציה, או בשילוב של קריאה, הקשבה ודיבור.

לאחר שהגענו למצב הזה, צריך להקדיש את שארית הזמן של צעד 11 לקבוע מהו רצון האל עבורינו היום, שזה מסתכם ברשימה של הדברים שהוא רוצה שנעשה, ואת הרוח בה נעשה את זה.

(Tim. M. AA)

''הוא לא אוהב אותי''

רוב האנשים רואים כשהם עושים צעד 4, שהם מודאגים ממה שהאחרים חושבים עליהם.

עכשיו, לפעמים למה שהאחר חושב עליך ישנה חשיבות. לדוגמא ההסתכלות של הספונסר שלך לגבי עשיית שירות ברמה הנדרשת, היות וייתכן ותרצה לשנות את רמת השירות שלך בגלל מה שתשמע.
או מה שהבוס שלך חושב לגבי איך שאתה נותן שירות ללקוחות בטלפון, גם זה אולי יהיה כדאי שתשמע ותתיחס כדי לשפר את שיטות העבודה שלך.

רוב האנשים מתעניינים במה שאחרים חושבים עליהם, לא בגלל שזה יביא איזה טיפ שימושי שיועיל להם למקסם את השירות לאלוהים, רק בגלל שמעניין אותם איך אנשים אחרים מפרשנים או מעריכים אותם.

בדקתי את ההרגל הזה בתוכי והתוצאות שראיתי בתכונה ההזוייה (סליחה על הביטוי) הזו היו כך:

-ערכי כבן אנוש משתנה לאורך הזמן. 
-אני צריך לדעת ולמצא כמה אני שווה. 
-אני חייב לחפש בעולם הקרוב לי אנשים אחרים אותם אבחר שישמשו כמודד לשוויי.
-אני חייב תמיד לדעת מה הם אומרים ולהסיק מכך מסקנות מהי הערכתם לגבי, בגלל שהם עושים לי 'הערכת שווי' באופן תמידי וכל מה שהם אומרים לי או חושבים לגבי הינו במיוחד כדי להסביר לי מהי דעתם עלי. 
לכן זה הגיוני ביותר להסיק את המסקנות הללו, אפילו רמז קל שבקלים כמו חוסר מענה טלפוני או הטון של המשוחח הינם נסיון של השני להמעיט בערכי.
-אני חייב לאסוף את הנתונים האלו, ולעשות את התובנות הללו, בגלל שאין לי ראיות ברורות לשוויי אני צריך לעשות השערה זאת שמבוססת על מה אני חושב שאנשים אחרים חושבים על הערך שלי. 
-אם אנשים אומרים שהם כן חושבים טוב עלי, היכולת שלהם להעריך אנשים הינה כנראה לא מהמשופרות. 

זה ברור  שהרבה יותר נבון לומר שסוזן שונאת אותי בגלל שפניה התעוותו כשדברתי איתה, מאשר להאמין לפיטר שאומר שאני בחור טוב...

אז אני מפנה זמן ביום שלי בשביל האומדנים האמיתיים הללו, וכדי להרגיש מאוד רע, כי רק כך אני אשנה את ההתנהגות שלי כדי לנסות בדרך שונה שאנשים אחרים יאהבו אותי יותר.

ואם זה לא עובד אני מתלונן לצד שלישי על הערך העצמי הנמוך שלי, במיוחד אם הוא יהנהן באהדה ויציע לי לשבת עם הרגשות שלי כדי לכבד אותם ולקבלם....
ואז אני אשכור מטפל בכמה אלפי שקלים לשעת שינסה להבהיר לי למה אני מרגיש ככה.


זה היה דפוס הפעולה שלי. לכל בן אדם יש את הדרך המיוחדת שלו אבל הכיוון הכללי הבעייתי מובן.


פה הינה האמת:


-השווי שלי הינו אינסופי בגלל שאני קיים. 
-השווי שלי לא יכול להשתנות אף פעם. 
זה מבוסס לנצח נצחים. 
-אי אפשר להעריכו אף פעם. 
-אנשים אחרים אינם בעמדה שיכולים להעריך את שוויי. 
-אפילו אם הם היו בעמדה בה הינם אמורים ויכולים להעריך אותי, אנשים בד''כ עסוקים מכדי למדוד את שווים של האחרים, וגם אם כן זה מגיע רק בצורה חולפת של התפרצות נפשית זועמת (הגרסה החיצונית של ההתפרצות-מה שקורה להם בתוך הבטן). 
במקרים כאלה, זה לא ממש הערכה, זוהי התקפה, וישנו הבדל.
-גם אם הם עושים אומדן אמיתי, זה מטורף להסיק משהוא מהערכה הזו המבוססת על מקרה הנוכחי החד פעמי הזה,  כאילו שכל מה שהוא אמר עלי ועשה לי הינו רק הבעת דיעה עלי ולא משהוא הרבה יותר עמוק שמורכב ממספר פונקציות.

במילים אחרות, מה שאנשים אחרים אומרים או עושים שמאחורי זה מונח מה שהם חושבים, הינו בעל אפס חשיבות לגבי קביעת ערכי כבן אדם.
אם שני דברים אלו מקושרים ומחוברים במוחי, זה אומר שיש לי איזשהוא קצר במוח, ואני בפשטות 'טועה', כמו שאני טועה אם אני חושב שהירח ישנה את צורתו וצמחייתו בגלל שאנשים החליטו לטפס אליו...


התרופה היא לזהות ולתקן את החשיבה הפגומה בכל פעם שהיא מתרחשת, והדרך הטובה ביותר להטביע אותה היא ללמד ולהעביר אותה לאחרים.

(Tim. M. AA)

ציטוט מתוך הסה״ג באנגלית (לא מדויק בכלל), מתוך הסיפור השני שם של החבר השלישי שהחלים בAA.

״... הגעתי למסקנה שאני מוכן לשים את כל ההימור והחיים שלי על זה, על כוחו של אלוהים, כי רציתי לעשות בדיוק את זה. ברגע שעשיתי את זה, הרגשתי שחרור נהדר. ידעתי שיש לי כוח שיכולתי לסמוך עליו, שלא ייתן לי להיכשל. אילו יכולתי רק להשאר דבוק בו ולהקשיב לו, הייתי עושה זאת..
אני זוכר שהחברים חזרו ואמרתי להם, "הלכתי לכוח עליון זה עליו דיברתם, ואמרתי לו שאני מוכן לשים את רצונו במקום הראשון, מעל הכל". כמובן שגם דיברנו על חלק מהפגמים שהיו לי ועשיתי מעין חשבון מלאי, זה לא היה קשה ולא הייתי צריך לחפש מדי הרבה, היות והיו לי המון דברים לא נכונים שהיו מאוד בולטים.
ואז הם אמרו, "יש עוד דבר אחד. אתה צריך לצאת ולעשות את התוכנית הזאת עם מישהוא אחר שצריך את זה ורוצה את זה.״

(עמודים 189-190 של אלכוהוליסטים אנונימיים)

מה שמעניין במיוחד בסיפור הזה מהימים הראשונים של AA הוא, שבניית מערכת יחסים עם אלוהים היא הליבה של התוכנית: הסתמכות על אלוהים,
חיפוש כוח מאלוהים,
בקשת עזרה מאלוהים,
להישאר קרוב לאלוהים,
להקשיב לאלוהים,
לשים את העולם של אלוהים הראשון (לפני העולם החומרי).
טיפול בפגמי אופי וחשבון המלאי המוזכר, ולאחר מכן העזרה לאחרים את זה הם הציגו בפניו כאמצעי מיידי והכרחי להחלמה.

ב AA היום, אנחנו יכולים לראות אנשים ששקועים עמוק בתוך חשבון מלאי ארוך כאורך הגלות,,, ובחלקים מסוימים של קבוצות AA הם אומרים שהם לא יכולים לספנסר אחרים עד שהם פיכחים לפחות שנה אחת.  כלומר, הם מניחים שהם יוכלו להגיע רחוק בלי לספנסר ולעזור לאחרים....

ליבת התוכנית של AA היא פשוטה מאוד, והקשר עם אלוהים אמור להתחיל עכשיו.

(AA)

האנטומיה של הפחד:

- יתרחש אירוע.
- האירוע יגרום לכאב.
- הכאב הוא בלתי מתקבל על הדעת.

כיצד פועלת ההסתמכות על אלוהים ביחס לפחד:

- אדם שמסתמך על אלוהים נוטה לנווט את החיים בהצלחה רבה יותר מאשר אדם בעל תלות עצמית= נגרם לו פחות כאב בחיים.
- אדם שסומך על אלוהים, מעריך דברים נצחיים (שאינם יכולים להיפגע מגורמים חיצוניים, כמו יושרה, כנות) ולא דברים זמניים (שיכולים להיגמר, כמו כסף או יוקרה)= אותם אירועים, פחות כאב.
- אדם שסומך על אלוהים מקבל את מה שאי אפשר לשנות= אותו כאב, אבל אין כ״כ התנגדות, ולכן אין כאב על הכאב.

(Tim. M. AA)

״אבל אלוהים כועס עלי..״

יש אנשים שהולכים בשביל החיים כשהם לגמרי מאמינים שהאלוקים כועס עליהם. "אחרי הכל", הם אומרים, "למה שהוא לא יכעס עלי?!
נטשתי אותו.
עשיתי דברים שהוא לא אוהב.
למעשה, אני בקושי חושב עליו עוד.
אז למה שיהיה אכפת לו ממני? "

הם משלים את עצמם.
בליבת התודעה שלהם זורח הניצוץ שלו,
ניצוץ ערני פועם ומחייה בתוך כל מה שהם עושים.
ואכן, הניצוץ הזה לא נותן להם להישאר לבדם.

וממעל הוא רק שופך אהבה, אהבה אינסופית שלא מפסיקה לרגע ולא משתנה אף פעם.

מה חוסם את הכניסה של אותה אהבה?
מה מעכב את הניצוץ בפנים?

לא יותר מאשר אותם הזיות דמיוניות.

(Tim. M. AA)