שלום!
רציתי להעלות נושא רגיש, די מפחיד אותי להעלות אותו. אני כותב את הדברים לעצמי, לסדר את מחשבותיי, ואשמח שאם זה נושא שמעסיק עוד מישהו שיגיב.
אדגיש שהעליתי את הנושא באחת הקבוצות הטלפוניות וקיבלתי מענה, זה חידד לי את השאלה (נאמר לי לחכות עד שאגיע בעצמי לצעד 9 כדי לברר זאת יותר), ואיני מרגיש יישוב הדעת, לכן אני כותב לעצמי את הדברים, בתקווה לה' שיהיה לתועלת.
כאדם יהודי מאמין, אני חי במשך היום יום עם המושג של בקשת סליחה מאלוקים במקרים שעברתי על רצונו. ביתר שאת בימים נוראים ובכל יום ב"סלח לנו" ובוידוי.
כאדם מכור, אני מודע לכך שהשימוש שלי בתאווה הוא חולי ולא חטא (אולי זו כוונת חז"ל, כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה, מצד שני לשים את דוד במשבצת של החולה גם נראה לי טעות, אז אני לא יודע), אני מכוון על עצמי ברפאנו ולא בסלח לנו, רציתי מאוד להפסיק וכל מה שניסיתי לא עבד, עד שהכרתי את הצעדים תודה לה'.
לאישתי שעלולה לקלוט לא נכון את השימוש שלי (כריחוק ממנה או בגידה וכדומה) אני מסביר שזה חולי וחולשה שקיימת בי נגד רצוני.
בצעד 9 אנחנו עושים כפרה עמוקה בפני אנשים שפגענו בהם, כמובן הדבר כולל גם את הפגיעות שבוצעו תוך כדי שהיינו חולים ואיבדנו שליטה. עלינו לנסות לכפר על הכל עד כמה שניתן.
מדוע אם כן לא נוסיף לתכנית 12 הצעדים של אנשים שומרי מצוות - צעד נוסף חשוב של כפרה בפני אלוקים על שפעלנו בניגוד לרצונו?
כאדם דתי אני חושב שצעד כזה חשוב מאוד להחלמה שלי.
כמכור, אני לפעמים מתמודד בתוכי עם מטען כבד של היחס שלי לאלוקים, הרי אני יודע שלא הייתי בסדר, אולי זה לא באשמתי (ואולי כן גרמתי לעצמי בבחירה בתחילת הדרך את החרפת המחלה, אבל נניח לזה) ואולי זה לא חטא, אבל ברור שהפעולות שיצאו ממני הן אסורות. וכדי להחלים ולהישאר מחובר עמוק לאלוקים דרך תורתו - הייתי מאוד רוצה לדעת שאני נקי אצלו.
ברור לי שצעד כזה שייך רק אחרי תקופת ניקיון ארוכה ושינוי עמוק בצורת החיים ובאישיות. וכמובן ברגישות ועדינות מירביים.
אגב, כפרה מולו, יכולה להיעשות מתוך המון אהבה וגעגוע להעמקת הקשר איתו, מתוך ייחוד וקירבה עמוקים, מעין רגעי ההוד שבהם הכהן הגדול נכנס לפני ולפנים ביוה"כ באהבה ויראה ושם ממקום זה מדבר עם ה'.
בקיצור, אני מציע להכניס צעד 9 וחצי, עשינו כפרה מול אלוקים...
