יחי המלך המשיח!
שלום וברכה!
בימים האחרונים אני חושב הרבה על המצב שלי, ואני נזכר ברגעים כל כך יפים בחיים שהיו לי, נזכר בחיוכים הרבים שהייתי מחלק, באנרגיות המטורפות שהיו בשניה שהייתי קם בבוקר, מסתכל בתמונות של פעם ורואה בחור תמים שטוב לו. אבל היה טוב לא כי הוא לא היה מודע למה שמתחולל בתוכו.
עד שזה השתלט עליו לגמרי!!!
היום אחרי שהמודעות עלתה והרצון העז להחלים רק מתגבר, והרצון כבר להיכנע ולהודות שכן זה אני בן אדם חולה, היום אחרי כל זה!
אני רוצה להיות אותו הבחור התמים לא רק אחרי מודעות, לא אחרי כניעה והודאה, אלא כבר בפסגת ההחלמה!
אשמח לקבל עזרה ממישהו שמוכן לתת יד יום יום, בשיחה, אימייל וכו'.
תודה רבה ושבת שלום!
משיח נאו!