בצעד השני אנחנו אומרים ש"הגענו להכרה כי כח גדול מאיתנו יכול להביא אותנו לשפיות", ואילו המילה "אלוקים" מוזכרת לראשונה רק בצעד השלישי "החלטנו למסור את חיינו להשגחת אלוקים כפי שאנו מבינים אותו", מה שמביא לשאלה, למה לא מזכירים את אלוקים בשמו מיד בצעד השני?

אז יש טענה שזה כדי להמתיק את הגלולה לאלו שאינם מאמינים באלוקים, שבהתחלה יאמינו ב"כח גדול" ולאט לאט יבינו שאותו כח גדול הוא אלוקים. ישנם אין ספור סיפורים על אנשים בעולם שלא האמינו אפילו במציאות של כח גדול מהם, אבל זה היה דבר שהם עוד יכלו לבלוע, ולבסוף הם הפכו למאמינים באלוקים וביצעו את הצעד השלישי בשלימות ומסרו לו את חייהם. נכון, אבל זה עדיין לא מספק מכמה סיבות. בפרט לא כאשר אנחנו עוסקים בתכנית שהצעד הראשון שבה הוא כנות, ואיזה כנות יש יותר מאשר לבוא ולומר "איבדתי שליטה על חיי", אז אם נדרשת כנות שכזאת מכל אחד מהמשתתפים בתכנית, בודאי שנדרשת כנות מינימלית מאלו שכתבו את התכנית, ולא ייתכן שהם באו לעשות מאיתנו צחוק וטמנו פח לאלו שאינם מאמינים. ובעיקר, מה המסר של זה עבורי? אני הרי מאמין באלוקים מאז עמדי על דעתי, אז למה שלא אחליף את זה ואדבר מיד אל אלוקים? מדוע לדבר על "כח גדול"?

מסתבר שזה דווקא מאוד מתאים עם הדרך בה היהדות רואה את אלוקים. המושג של אלוקים מופיע בכל דת ואמונה באופן אחר, ומיוחסים לו אין ספור כוחות שונים. אבל ביהדות אלוקים הוא קודם כל "כח". אפשר לראות את זה בהמון מקומות ביהדות. למשל העובדה שה' אומר בעשרת הדברות "אני ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ולא אמר "אשר בראתי שמים וארץ", ואחד ההסברים הוא שזה כדי להראות לנו את כוחו כיום בהנהגת העולם. לא רק שהוא ברא את העולם לפני אלפי שנים, אלא בכוחו הוא יכול לעשות בעולם כרצונו, וכנוסח הברכה "שכוחו וגבורתו מלא עולם". יתירה מזו, בתורת החסידות מוסבר שה' מחיה את העולם כולו כל רגע מחדש וגורם לו להתהוות מאין ליש בכל רגע וזאת על פי הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים".

ולמה זה משנה לנו בתור מכורים? למה אנחנו צריכים לחשוב על אלוקים קודם כל בתור "כח גדול"? ובכן, בצעד השלישי אנחנו אמורים להכנע ולמסור לו את חיינו, ואין סיכוי שאמסור את חיי לכל ישות שאיננה "כח גדול". כיצד אמסור את חיי לישות שאין לה כח לעשות את הטוב עבורי? כדי שאפקיד את חייב בידי מישהו - אני צריך להאמין דבר ראשון שיש לו כח ויכולת לדאוג לי, ובלי זה - לא אמסור לו את חיי.

אז לא משנה איך תפסתי את אלוקים בהבנתי עד היום, כעת אני צריך לעשות שינוי בראש ולהבין שאלוקים הוא קודם כל - כח גדול. יתכן שגדלתי בשיטה שאלוקים הוא רחמן או שאלוקים הוא כעסן, יתכן שגדלתי בשיטה שאלוקים הוא אוהב או שהוא קפדן, אבל כל זה לא יעזור לי כעת כדי להפסיק את ההתמכרות. כעת אני צריך להבין בראש ובראשונה שאלוקים הוא פשוט "כח גדול". עליי לשכוח לרגע מכל מה שיש לי בראש אודות דמותו של אלוקים, ולהתרכז בעובדה שלאלוקים יש את הכח לעשות מה שצריך עבורי. כאשר אני מצליח להבין זאת, יש לי סיכוי להתקדם לצעד השני ולמסור לו את חיי. אם בצעד השני היו מדברים איתי על "אלוקים", לא הייתי מסוגל להמשיך לצעד השלישי, כי האלוקים כפי שאני תופס אותו, שונה מאוד מהאלוקים שהוא פשוט כח גדול. אז בצעד השני אומרים לי להאמין פשוט בכח גדול ממני, ובצעד השלישי אני עושה את החיבור ומבין שהכח הזה הוא הוא אלוקים בורא העולם ומנהיגו.

לאחרונה ראיתי וידאו שבו נראה הרבי מליובאוויטש משוחח באנגלית, וכשהוא הזכיר את "אלוקים" הוא תרגם זאת כך: God almighty [=אלוקים כל יכול] שזה לא בדיוק הפירוש הרגיל לדרך בה מכנים את אלוקים באידיש (אויברשטער שפירושו "עליון"). עבורי המסר היה ברור והוא שאלוקים הוא קודם כל ולפני הכל - כל יכול. אז אם הוא כל יכול, אני מוכן לצעד השלישי.

שלום לך, תודה על דבריך. הספונסר שלי לימד אותי ששלושת הצעדים הראשונים  הם 'דומינו', הראשון יביא בהכרח אל השני והוא אל השלישי. הוא הסביר שהמהות של הצעד השני היא - אני לא - יש מי שכן. והוא ההמשך הישיר של הצעד הראשון.

הצעד הראשון היה יאוש גדול, באתי ממקום מאוד חשוך  ממנו שעטף את כולי,  ידעתי שאין לי סיכוי,  זו עובדה, חסר לי כח (חסר אונים) מול התאווה, היא השתלטה על חיי ואין לי ברירה אלא לעשות את רצונה. המון אנשים התייאשו והרימו ידיים בשלב הזה. זו הסיבה שיש בתוכנית את הצעד השני.

בצעד השני מציעים  לי לפנות החוצה ממני, ובגלל שהבעיה אצלי בתוכי, כל דבר חיצוני ברגע נתון, גדול ממני, וזה עבד (עד היום אני לא מבין לגמרי איך) וממילא התחלתי להאמין שאפשר אחרת. שכח גדול ישיב לי את השפיות.

אני לא. יש מי שכן, ההכרח באלוקים בצעד השלישי הוא, מכיון שיש פעמים  שהכח הגדול אינו זמין (קבוצה - ספונסר) או שהם מוגבלים, הרי בסופו של יום אין כח אנושי שיכול למנוע ממני להשתמש. אני חייב את הכח העליון, את מי שאינו מוגבל. את אלוקים.

חברים יקרים,

אחרי שקראתי את הפוסט של זלמן, רציתי לשאול: "מה, לא הכוח הגדול שיביא אותי לשפיות, חייב להיות הכי גדול?"
התשובה שרציתי לתת לעצמי היתה שבכלל לא חייב להיות כוח הכי גדול, מספיק לי שהכח הזה יכול לעשות מה שאני לא יכול וזהו !!!

אבל אז קראתי את תגובתו של "אסירתודה" שקיבלתי תשובה מסויימת.
אבל עדיין זה לא כ"כ סיפק אותי, כי עדיין אותה שאלה נשארה פתוחה: "וכי רק בגלל שספונסר והחברים לא זמינים אני צריך כוח גדול יותר?!?!"

אז חשבתי שאולי הכוונה לכך שמאז שהתחלתי את התוכנית ראיתי כאלה ניסים ונפלאות שרק הכח הכי גדול יכול לחולל אותם.
אולי... איני יודע.

מה אתם אומרים?

בגלל שהתייחסת לדברי ארשה לעצמי לענות בקצרה: כילדו המיוחד של אלוקים שלומד שפה חדשה ולא מורגל בשיחה פתוחה עימו, אני יודע שהכל ממנו יתברך. רק מה, כשהספונסר והקבוצה אינם זמינים, יותר קל לי להרגיש שאני חייב את הבורא בכבודו ובעצמו.

עברתי את גבול העזרה האנושית רק הוא יכול להושיע אותי, בגלל שהתרחקתי ממנו כל כך, ובמשך המון זמן ניסיתי (הייתי משוכנע שהצלחתי) להיות האלוהים של עצמי, אני חייב לתרגל יציאה החוצה ממני, ולא לעשות את זה לבד, כי אם אשוחח עם אלוקים לבד אני עלול להתבלבל ולדבר רק עם עצמי...

הספונסר שלי אומר - 'ספונסר טוב זה מי שמצביע כל הזמן למעלה...'

כפי הבנתי, אחר שהודינו בצעד הראשון שאנחנו לא יכולים לבד, מלמדים אותנו בצעד השני לפנות לעזרה. כרגע לא חשוב למי, העיקר שאבין שאני לא יכול ואני צריך עזרה. כשלא פניתי לעזרה אלא ניסיתי לבד- זה לא הלך.
כן, גם הקבוצה הספונסר והחברים (ואולי גם אנשי מקצוע) הם כח גדול ממני שאני יכול ללמוד מהם כיצד לפנות לאלוקים.

בקשר לענין הכנות, בספר 12 ו-12 הם כותבים שאומרים לכופר שהדרך שתביא אותו בסוף לאמונה באלוקים היא ע"י שיתחיל להאמין בכח גדול ממנו.

אסירתודה,

אני מודה לך על תגובתך.
בכל זאת לא כ"כ מובן לי ואני אסביר:
אתה אומר שכשהספונסר והקבוצה אינם זמינים, רק אז יותר קל לך להרגיש שאתה חייב את הבורא בכבודו ובעצמו.
אם הכל מאיתו יתברך, למה היית צריך לפנות לספונסר ולקבוצה?
בעצם ענית על זה: "כי אם אשוחח עם אלוקים לבד אני עלול להתבלבל ולדבר רק עם עצמי..."
אז אם כך אז מה יעזור לפנות אליו כשהספונסר והקבוצה אינם זמינים?

אז שוב, בעצם אני יודע מצעד 1 שאני לא יכול ואני יודע מצעד 2 שמישהו אחר כן יכול (לאו דווקא אלוקים, גם הספונסר וחברי הקבוצה).
אז מדוע אני לא יכול להכנע למי שכן יכול?
אם למייסדי AA היו אומרים שאתם צריכים להכנע בפני אדם X (אחרי שעברו את מעד 1 וצעד 2 עם אותו אדם), הם לא היו נכנעים, בוודאי שכן !!!
בשביל לסבר את האוזן בכוונתי אני אמשיל משל: אדם נפל לבור עמוק מאוד באמצע המדבר ואינו מסוגל לצאת, והנה מגיע אדם שיכול להוציאו ולהציל אותו אך הוא מתנה עימו שהוא חייב להכנע אליו, האדם שבבור בוודאי שיסכים להכנע. באותו הרגע האדם שמציל אותו הוא הכוח הגדול שלו !!!
אז מדוע אני חייב להכנע בפני אלוקים? לצורך העניין מספיק שאני אכנע בפני הספונסר או בפני חברי הקבוצה, לא?

שאלות טובות שאלת, לא מעט קדחתי בעצמי בנושא הזה. אשתפך במסקנתי האישית: כשאני פונה לספונסר או לקבוצה אני פונה בעצם לאלוקים.

מייסד A.A.  ביל, הסתובב בניו יורק וזעק לאלכהוליסטים: תמצאו את אלוקים או שתמותו. כשהוא כתב את הצעדים הוא רשם: הודינו על ברכינו שאני חסרי אונים... מאה אלכוהליסטים הראשונים שינו את זה.

המשל לא נכון כיון שהאדם לא מוציא אף אחד מהבור, אין בידי כח אנושי למנוע מסקסוהוליסט להשתמש. זו עובדה. יש אנשים יקרים ב S.A שעשיתי המון בכדי שלא ישתמשו, השקעתי מאות ואלפי שעות מזמני. וללא הועיל.

אט אט למדתי שהפעולה של מי שנמצא בבור, היציאה מעצמו, הפניה לאדם אחר, זו שמנמיכה את האגו - העצמי - ומכניסה לשם את אלוקים. והוא זה ששולף אותנו מהבור. כך זה עבד אצלי, ואצל כל מי שאני מכיר.

עבורי ספונסר לא יכול להושיע, הוא יכול לספק הקלה זמנית, להשיב אותי לשפיות בכדי שאוכל לראות את הדרך לישועה - אלוקים, משל: למי שהשן שלו כואבת, התנפחו לו החניכיים,  והוא חייב לראות רופא שיניים, עד אז, הוא יקח אופטלגין? או שמא הוא יאמר, יכאב לי עד שאגיע לדוקטור...

בספר הגדול (עמוד 52) לפני הצעד השלישי מובאים שלושה רעיונות עיקריים:
א. אנו אלכהוהליסיטים ואבדה לנו השליטה על חיינו.
ב. שום כח אנושי לא יכול לרפא את הנטיה שלנו לאלכוהליזם.
ג. אלוקים יכול ויעשה זאת אם נבקשו.

השורה התחתונה שלי: אני פוגש את הכח העליון בצעד השני, אני מחליט למסור את עצמי בידיו בצעד השלישי. אחנו מתמסרים... אני נותן לוקח וחוזר חלילה...

וואוו.... עוצמתי ביותר !!!

לתגובה הזו חיכיתי !!!

תודה רבה לך אסירתודה.

איזה כיף.

משהו קצר בנימה אישית. כאשר הגעתי לראשונה לשמור עיניך, הפורום כאן היה שמם לחלוטין, והבטתי בקנאה בפורום השכן של האנגלית, שם התקיימו דיונים ערים ורציניים בנושאים החשובים האלו. אמרתי אז לאשתי שיבוא זמן והפורום בעברית יעקוף את הפורום באנגלית - והיום נסגר כאן מעגל קטן. חסד אלוקים - לגמרי לא מובן מאליו.

איזה כיף. תודה לבורא עולם על כל הטוב שנתן ונותן לנו.

אצלי כח גדול - זה אלוהים, רק בשביל להבין את המשמעות אני חייב דרך דוגמאות שהיו אצלי כח עליון...