חברים יקרים, תודה על הפוסט. הוא חשוב, אנסה לתרום מעט מנסיוני: אני לא יודע מי אמר לך שאתה אמור סמן וי ליד כל 20 השאלות, ברור לי שאני מכור. מאוד. ויש שאלות שאני לא הייתי עונה עליהן ב-כן. בנוסף מכור זה לא רק מעשים אלא גם, ובעיקר, מניעים.
אותי לימדו שמי שמנסה להפסיק בכנות וברצינות ולא מצליח כדאי לו ללכת לקבל עזרה, העזרה הכי טובה נמצאת בקבוצה, ההגדרות אם הן נצרכות יבואו אחר כך, מי שלא כנה עם עצמו לא יעזור אם יעשה את כל המעשים בעולם ויצרחו באוזניו שהוא מכור.
הערת אגב, מי שכל כך מפחד מחשיפה זקוק לה יותר ממי שזה לא מפריע לו, למה? כי ככה המחלה הזו עובדת. אני לא אומר שצריך ללכת עם שלטים על הגב, אבל בל נשכח הסיפור שלנו לא פשוט, יש לא מעט לעשות כדי להישאר נקיים, חבל להשקיע אנרגיות בלהסתיר את מי שאנו, כל מה שהוא מעבר להשתדלות מיותר, אם מגיע לך שידעו עליך ידעו גם בלי קבוצה ואם לא מגיע לך גם בתוך קבוצה לא ידעו.
התחושות שאתה מדבר עליהן הן של חוסר נוחות וחוסר שייכות. תתמיד, מנסיון הרבה מרגישים כך זה חולף עם הזמן.
לסיום, יש לנו אבא אוהב שנתן לנו חיים הביא אותנו אל פיתרון. הוא דאג, דואג וידאג לנו.
שנזכה להיות צמודים אליו היום.