תודה רבה, ועוד הפעם תודה 'סוד הכניעה'! הבהרת את הדברים היטב, זה נורא! בודאי א"א למסור רק התאוה, לפי שאז זה משחק מילים בעלמא, (הגם שאנו יודעים שגם מילים יש להם השפעה כלשהוא) העיקר למסור את עצמו, להבין שאין לנו שום רצון, לפי שבאמת אין לנו מה שיבטיח שהרצון שלנו ייעשה, אנחנו חסר אונים, ולפיכך אנחנו בעצמינו איננו יכולים שום דבר בהחיים שלנו, רק הבורא יכול לעשות לנו, הכח עליון, והוא עושה לנו כשאנחנו מתבטלים אליו כלומר מבטלים הרצון, ועושים רצונו דוקא ולא רצונינו
זה בא מאה פעמים ואחת בכל יום, אני רוצה לקרוא עכשיו סיפור מתח, אבל אשתי צריכה עזרה, או יהודי אחר, ואני מבטל הרצון שלי ועוסק בעזרה לאשתי, או משהו תקוע בעסק כמו שאמרת ואני רוצה לברוח אל סיגריה או לחפיסת שוקלד או לשיחת חולין בלי או עם לשון הרע, או לגלוש באינטרנט, ואני מבטל הרצון ועושה מה שמוטל עלי או כשיש רצון לשקוע בעצבות ואומרים תפלת השלוה וחוזרחים למציאות
או כשנתעורר טינה ואומרים קלי! קח את זה ממני, זה חזק ממני, איני יכול לשלוט בטינה זה, ואומרים ומודים שאנחנו חסר אונים נגד ה"סבה" שהביא את הטינה, שזה בדרך כלל איזה דבר בהבטחון שלנו שהופרע ע"י מושא הטינה, דהיינו שאנו חוששים שמושא הטינה יעמוד בדרכנו, וכשמודים שאין לנו שליטה על זה לפי שאנחנו לא מנהלים את העסקים כאן, אנחנו רק הפועלים אז זוכים והכח עליןן מתערב
הכח עליון מתערב כשאנחנו רוצים בזה, אם אנחנו לא מוסרים באמת הוא לא עושה טובות בלתי מבוקשות
ושוב תודה רבה. אדיקט
