עד שהגעתי לתכנית, נראה לי שמעולם לא השתמשתי במילה שלווה. זה מוזר כי זה כנראה הדבר שהכי חיפשתי במשך כל ימי חיי, אבל ביחד עם זה כנראה שאף פעם לא עלתה המילה הזאת על דל שפתיי. חיפשתי משהו בלי לדעת מה אני מחפש.

היום השתתפתי בקבוצה חיה השבועית במקום מגוריי, וזאת היתה קבוצת נושא, כאשר הנושא הנבחר היה שלווה. היום שיתופים מדהימים, ולחלק מהם התחברתי מאוד. בעיקר אהבתי דברים של חבר וותיק ובעל נקיות ומפוכחות מינית שניכרת מיד לעין. אשתדל להביא חלק מהדברים.

אז מה זה שלווה? אף פעם לא היה לי מושג. כשהגעתי לתכנית לימדו אותי את תפילת השלווה, ושם נאמר לי מיד שאני צריך שלווה כדי "לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם". איזה דברים אין ביכולתי לשנותם? למשל את העבר. למשל אנשים אחרים. כן, אני לא יכול לשנות את העבר ולא משנה כמה חזק אתאמץ. אני גם לא יכול לשנות אנשים אחרים, לא משנה כמה אשקיע בכך וכמה אנסה לשלוט בחייהם. מה שאני כן יכול לשנות זה את ההווה ואת עצמי, ובכך עליי להתרכז.

כמה ניסיתי לשנות את העבר... בלי סוף, אבל זה אף פעם לא הלך. העבר סירב בתוקף להשתנות. אבל לא הבנתי את זה ונותרתי חסר שלווה. הפריע לי מה שהיה וכך גם הפריעו לי מעשים של אנשים אחרים. לא הבנתי שלא אוכל לקבל שלווה עד שלא אקבל את האדם הזה, המקום הזה הדבר או המצב בדיוק כפי שהם.

אני גם לא יכול לשנות את ההיסטוריה של ההתמכרות שלי (היום אני גם לא רוצה, אבל גם כאשר רציתי זה לא הלך).

מה אני כן יכול לעשות בנוגע לעבר? אני יכול לנסות לקחת ממנו נסיון, תקווה וכח - תלוי בנסיבות. העבר יכול להיות עבורי מקור עצום של נסיון לפיו אפעל בהווה, כמו גם מצבור כח ותקווה, אבל העבר יישאר עבר ולעולם לא אוכל לשנות אותו. אם רק אשתמש בו נכון - לא ארצה לשנות אותו, לא את החלקים הנעימים ולא את החלקים הפחות נעימים. הם שם עבורי כדי שאוכל לנהוג טוב יותר כעת, בהווה.

שמעתי גם תפילת השלווה בגירסא טיפה שונה:

אלי,
תן בי את השלווה לקבל את האנשים שאני לא מסוגל לסבול
אומץ לשנות את האדם היחיד שאני מסוגל לסבול
ואת התבונה להבין שהאדם הזה - הוא אני.

סוד איזה יופי
פשוט וואו

תודה רבה סוד.

האמת, עד שהגעתי לתוכנית לא הייתי מודע לכך שאני סובל מחוסר שקט פנימי, מחוסר שלווה.

בימים אלו אני שם לב לזה מאוד. אני קם בבוקר, ולא משנה מה יש לי באותו יום - יום פנוי או עבודה או כל דבר אחר - אני פשוט מרגיש כמו סיר לחץ. על מה? לא יודע. על הכל. או אולי על כלום. מה שבטוח הוא שאני מרגיש שאני עומד להתפוצץ. שאני חייב להשקיט את הרעש הפנימי הזה.

אלי, תן לי שלווה.

תודה סוד, כילד  המילה 'שלווה' (במלרע) היתה רק המאכל הזה שאתה צריך לברך שלוש ברכות כדי לא להסתבך (אדמה שהכל מזונות) באכילתו...

להגדיר שלווה כאידיאל לקח לי זמן, בתחילת ההחלמה למדתי את הדרכים להגיע אל שלווה, היום אני חש שפירוש המילה שלווה הוא שיחרור, מנוחה.

רוגע מכל מה שתפס אותי לפני.

נ.ב. תודה על הניחוח החו"לי שאתה מביא הנה.

אף פעם לא הבנתי למה למאכל המשונה הזה קוראים בשם מוזר שכזה. היום אני יודע. השם לא מוזר. אני מוזר.

ב"ה, אחרי תקופה לא קצרה בתוכנית אני כול לומר שהעקרונות של התוכנית מתחילות לבקוע את לב האבן שבי.
תמיד הייתי בטוח שהדרך לשלווה היא לשנות הכל-הכל לא בסדר, שום דבר לא טוב ולכן אני לא נהנה בעולם, אין שלווה.
היום אני מתחיל להבין שאין דבר כזה "אין שלווה" אלא "אין בי שלווה" הבעיה היא בי בלבד.
כל הקושי שלי בחיים, החיפוש אחר שלווה בחוץ לא יוביל אותי לכלום. אני צריך למצוא בתוכי את הדרך לשלווה, לא לנסות לשנות אחרים אלא לשנות את עצמי.
איך עושים את זה?
את התשובה לשאלה הזאת מביאה תפילת השלווה.
אבל תפילת השלווה לא תעזור לאדם שלא יודע איפה לחפש אותה, אם האדם יאמר "תן בי את השלווה" ויאמר-כדי למצוא את השלווה אני צריך לשנות את העולם-הו לא ימצא שום שלווה (זה מה שאני, בתור מכור ניסיתי לעשות: העולם לא טוב לי=אני צריך לשנות את העולם כדי שיהיה לי טוב).
האדם צריך להדגיש בתפילה את המילים "תן בי את השלווה".
כאשר אני מבין שהדרך אל השלווה צריכה להיות בתוך עצמי ורק בתוך עצמי-רק אז אגיע לשלווה. כל דרך אחרת להגיע לשלווה היא אשליה.

פנחס תודה.

רק כמדומני שבנוסח אשכנז אומרים "תן לי את השלווה".

אולי אתה מתפלל בנוסח יוצאי המזרח?

או שאני לא שומע טוב את אסירותודה? (זה רגיל אצלי. אם היית מתפלל איתי בשבת בבוקר היית שומע איך אני "מתקן" את הבעל-קורא בגלל שנדמה לי ששמעתי אות מסויימת במקום אות אחרת. וזה שינוי משמעות. ואף א' בציבור לא הבין למה בדיוק התכוונתי. אך אל דאגה. חדלתי מכך בתקופה האחרונה כיוון שהבנתי שאם כולם שמעו טוב כנראה שהבעיה היא בי [לי?])

תודה סוד,
לפני שהצטרפתי לתכנית לא קראתי לזה שלווה אלא מנוחת הנפש אבל זה היינו הך וד' הוביל אותי להבין שהכניעה מביאה אותי לזה.
היום בעזרת התכנית, הספונסר והשיתופים של החברים הגעתי לשיאים של שלווה שלא חלמתי עליהם ועוד היד נטויה!

מתנת, הנוסח הנכון הוא תן בי את השלווה 

תודה סוד על תזכורת חשובה למטרת ההשתדלות שלי בכל תחום בחיים שלי.
בין אם זה הפגזת המציאות עם הרצון שלי, ובין אם זה בריחה מהתמודדות.
תמיד חיפשתי שלווה.
ב"ה שפגשתי את אלה שממצאו אותה דווקא מתוך המקומות הכי קשים לי. ואסירות תודה שגם אני מקבל אותה לפעמים.




כאחד שמתפלל (במציאות) בנוסח א' בביכנ"ס בנוסח ב', אימצתי את שתי הנוסחאות. 
(אולי דוברי האנגלית מבינינו ידייקו את התרגום)

בהבדלי הנוסחאות הללו מצאתי מקום להתפלספות:
אני חושב שכאשר אני מבקש מאלוקים שיתן בי את השלווה, אני מבקש בעצם שיכניס בי שלווה בלי שאעשה כלום מלבד הבקשה. גם זה משהו בעיתות מצוקה או חולשה נפשית.
כשאני מבקש "תן לי" - אני מבקש שאלוקים יתן לי אפשרות להשיג את השלווה. על ידי הפעולה שאני אעשה, שאלוקים יתן לי שלווה.




תודה כנוע.
אני חושב שמנוחת הנפש היא הגדרה שיותר מתאימה לי להרגשה של שלווה.

grant me the serenity

פירושו הענק לי את השלווה.

תודה סוד. סוף סוף אני מבין מה הם אומרים בקבוצה בה אני משתתף. (האנגלית שלי ברמה בינונית ולא הבנתי כל מילה שם)