אני הגעתי לשמור עיניך וראיתי במקום הזה כבית היחיד שלי.
רציתי להגיע ל- SA עוד לפני שהיו לנו קבוצות חיות, אך כנראה שזה לא היה בתוכנית של אבאל'ה.
אחרי שהתחלנו במפגשים החיים של שמור עיניך - הגעתי לראשונה ל- SA.
הגעתי ל- SA אחרי "דעות קדומות" שקבלתי מחברים שהיו שם וספרו שב- SA לא מדברים על דת.
זה מאוד התאים לי, כי הרי למדתי כאן (בשמור עיניך) שאני חולה ולא חוטא.
בפעם הראשונה שלי ב- SA ראיתי המון חמימות עם עמידה נוקשה בכללים, שמעתי שיתופים על חולים אך גם על עובדי ה'.
אך מה ששינה אצלי את הדעה הקדומה על SA היתה השיחה הראשונה שקיימתי עם הקבוצה הטלפונית שלהם.
עלו לקבוצה 3-4 חברים מ- SA ואנוכי.
ואז ניסיתי את מזלי ושאלתי את השאלה הבאה:
"האם הגעתם ל- SA בגלל שכאב לכם המצב או בגלל שעשיתם מעשים אסורים מבחינה הלכתית???"
התשובה החד משמעית שקבלתי ברב קולות היתה: "הגענו ל- SA כי עשינו מעשים אסורים הלכתית !!!"
אמרתי להם: "אם כך, שבכלל לא כאב לכם לפני שהגעתם לכאן, אלא רק עשיתם מעשים אסורים הלכתית, מקומכם לא כאן, הלא כן???"
אז הם אמרו לי: "לא, הגענו לכאן כי זה היה אסור וגם כי כאב לנו".
הדעה הקדומה על SA התנפצה לי לרסיסים באותו היום !!!
עד היום כל פעם ששואלים אותי מה ההבדל בין "שמור עיניך" ל- SA, אני מתבלבל.
נראה לי שאין הבדל מהותי, אם בכלל.
ההבדלים המינורים הם בסגנון בלבד (טקסיות, כללים שונים וכדומה).
נוקשות? חיפשתי אך לא מצאתי.
נראה לי שהנוקשות, אם קיימת נמצאת באנשים עצמם ולא בקבוצה זו או אחרת.
כשהגעתי לכאן ועליתי על דרך, חיפשתי מישהו שיהיה נוקשה אלי.
חשבתי שמה שייתן הכי הרבה החלמה - זו נוקשות.
ב"ה זכיתי לחבור לאנשים נפלאים שהצילו ומצילים את חיי, אך נוקשות מהם והלאה.
כנראה שנוקשות זה לא מה שיציל את חיי, אלא להיפך.
בהחלמה לכולנו