חיזוק לחוטאים!
שלום לך חבר אהוב ויקר.
אם נכנסת לפוסט הזה, יש סיכוי סביר שאתה חושב על עצמך שאתה חוטא.
גם אם נכנסת מסקרנות, ניתן להניח שאתה חש קשר לנושא. (האם היית נכנס לפוסט בשם "מי גר בפרדס כץ?")
אז חבר יקר, יש לי כמה דברים שרציתי לומר לך. מעומק ליבי.
גם אני הרגשתי חוטא במשך שנים רבות. רבץ לי על המצפון כובד עוונותיי, נכנסתי למינוס גובר והולך בבנק החטאים, השתמשתי בכל הקרדיט שאלוקים נתן לי...
כשבאתי לתוכנית, וסיפרו לי שיש מחלה פיזית נפשית ורוחנית, שהיא מחלת ההתמכרות שנובעת מלחץ אטומי שנוצר מפגמי אופי, התקוממתי.
הרי כל חיי לקחתי אחריות, מנהיגות, לחמתי בעוז כדי למצח את היצר הצורר. אמנם לא הצלחתי, אבל נלחמתי כמו גבר למען שאהיה צדיק ירא שמים בן עולם הבא.
בתוך תוכי התנגדתי לחידוש הזה. ואני שומע לפעמים מעוד חברים שקשה להם לעכל את זה שאנו חולים. ילדים מיוחדים של אבא.
אז כיוון שרבות דובר כאן על הנושא, אינני רוצה לפתוח אותו כאן. רק להציג עובדה אחת.
ברוב מוחץ של המקרים שאני מכיר, מי שהתייחס אל עצמו כחוטא המשיך לחטוא. ומי שהתייחס אל עצמו כחולה, עלה על מסלול החלמה. מוזמנים לעשות סקר.
ובכל זאת, יש כאלו המסרבים להכיר בזה. ואינם מסוגלים להכריז אני חולה. הם מעדיפים לאחוז בשולי החטא. להמשיך להילחם בשיניים ובצפרניים, לא להיכנע אל היצר הארור, נקם אחת אפיים מפלישתים...
אליך חברי החוטא, רציתי לומר דבר מאוד חשוב.
"אין עוד מלבדו"... ה' הוא זה שמשגיח בהשגחה פרטית על כל העולם. הוא מכוון אותנו, שם אותנו, מעלה ומוריד, נותן ולוקח...
אנו מאמינים באמונה שלימה, שהוא בורא ומנהיג לכל הברואים. והוא לבדו עשה עושה ויעשה לעל המעשים.
הרי הבורא עולם, הוא בורא הכל. מי בורא ומחייה ומהווה את המחשבות והרצון שלי? מי מפעיל את האלקטרונים במוח לכדי מחשבה? מי יוצר ומתחזק את הדמיון? הרי העולם לא רץ מאליו, בורא עולם מחדש בטובו את העולם בכל רגע נתון. מי מערבב את האטומים שמרכיבים את הזוהמה שבעולם? בלשון חז"ל, אין עוד מלבדו אפי' כשפים...
מי שבוחר לבחור, ומחזיק לעצמו את הבחירה בידיים, והוא נלחם על התואר צדיק, הרי הוא לא שם עצמו תחת ההנהגה הנ"ל. ולכן אם חלילה חטא, עוונו ישא.
אבל מי שמוסר את נפשו על האמונה שאין שום מקרה בעולם כלל. אז באמת גם החטאים והנפילות שלו נכללים תחת השגחתו של הקב"ה, והם בכלל רצונו ית'...
עלינו לדעת בוודאות גמורה שאנו בתהליך שכולו חלק מרצון ה'.
עלינו להבין שכל מה שעובר עלינו זה חלק מרכבת הרים שה' הכניס אותנו אל תוכה. ואנו לא מחפשים להיות צדיקים, או לחדול מלהיות חוטאים, אלא פשוט להתמזג עם רצון ה'...
כיוון שאני לא רושם לעצמי חטאים במחברת שלי, אני נותן לקב"ה לדאוג לרשימות והסטטוסים, אז לכן זה לא נרשם בשום מקום. אין לי צלקות. אף פעם לא היה חטא.
בטח תשאל חבר יקר, מה עם בחירה? הרי כתוב שיש בחירה?
אענה לך ב-4 סגנונות.
1. התשובה הפילוסופית.
העבר והעתיד הם מהדברים שאין ביכולתי לשנותם. מנקודת ההווה בודאי שאין עליהם בחירה. ואין אז את הקונפליקט. בעבר ובעתיד אין לי שום בעיה להבין שהכל בגזירת עליון. רק בנקודת ההווה שבו ניתן לי הכח לשנות דברים, שם קשה לתפוס שיש רק את השגחת ה' בצורה מוחלטת, ולכן שם יש לי בחירה. האם לעשות ברגע זה את הפעולה הנכונה, רק להווה יש בחירה. לפעול הרגע. כשעבר הרגע, אסור להצטער עליו או להתגאות בו, הוא כבר לא שלנו, העבר שייך רק לה'.
2. התשובה שאמר לי חבר ותיק.
מהרגע שיודעים שיש פיתרון, הבחירה זה להיצמד אל הפיתרון. אם התכנית עובדת, והכניעה אל ה' שהוא הכל יכול יכולה לתת לנו את מתנת הניקיון, אז שם מתחילה ונגמרת הבחירה.
3. התשובה שאני עונה לעצמי.
ברור לי שהעולם מונהג אך ורק בידי בהשגחתו הפרטית של ה'. ומה עם בחירה? לא יודע. לא מבין. אני מאמין שיש כזה דבר בחירה. אולי כשיבוא משיח אדע מה זה בחירה. עד אז אני עסוק רק בידיעה שאין עוד מלבדו.
4. התכל'ס.
הפילוסופיה לא חשובה. יש תכנית, וזה עובד. התכנית היא להיכנע אל ה' להתחנן לפניו. לדעת שהכל ממנו. וזה עובד. זה האיך. הלמה לא קריטי להחלמה.
חבר יקר,
גם אם הנך מרגיש באיזושהי נקודה את כובד החטא, זכור נא את הכלל, הבחירה היא רק בנקודת ההווה.
אל תהיה טיפש לרשום לעצמך בחשבון את עוונות העבר, אל תיקח אחריות מצפונית על מה שהיה. העבר נוהל בידי אלוקים.
אל תחשוב שהעתיד בידך לשנותו, אל תלחץ ממנו, אל תדאג עליו, אל תפחד מפניו...
אחוז בידיך רק את נקודת ההווה. שם נתן לך ה' את הבחירה, הבחירה לעשות פעולות שיבטאו שאין בחירה, שאין מקרה, שאין עוד מלבדו.
וזהו אולי פן נוסף ב"רק להיום". אל תאחז אלא את ההווה. רק הוא שלך לפעול בו, לפעול בו פעולות הפוכות, פעולות שמגלות את האלוקים.
תרי"ג מצוות, נקראים בזוהר תרי"ג עצות. אלו עצות איך להגיע להכרה שה' הוא האלוקים ואין עוד מלבדו!
גם לתכנית שלנו יש כמה עצות ופעולות איך לתרגל מסירת החיים לאבא אוהב... כל התכנית הינה כניעה, אמונה עיוורת בכך שהכל חלק מרצונו יתברך.
הנושא לא פשוט. יש הרבה מה להאריך. אבל חייבים לזכור, שתכלית כל עבודת ה' היא כדי לגלות את ה' בעולם, להאמין שהכל חלק מתוכנית שלו.
שאין מקרה בעולם, לא איש קל ויכזב, אין אצל אבאלה פאשלות, אם אני חוטא אז התכנית של אלוקים התפקששה! אסור להאמין בזה.
נגלה להפתעתנו, שכמה שנתמיד במסירת החיים לאבא שבשמיים, לא נוריד מעצמנו אחריות, אלא להפך, באופן פלאי, האדם פתאום מקבל כוחות מחודשים לעבוד את ה' ולהכיר לו טובה ולפרסם את חסדו של בורא העולם. אבא אוהב שלנו.
וכל אלו שמחזיקים את לפיד הבחירה בידיהם, ומתעקשים להיות כאלוהים יודעי טוב ורע, הם דוקא אלו שמאמינים בחטאים שלהם, וממשיכים הלאה להעבות את רשימת העוונות... וכמות הנפילות...
סוף דבר, אין לי בעיה לומר שאני חולה. גם אם אינני חולה כפשוטו, אני חלק מתכנית של אלוקים ותפקידי מוגדר מראש, נפל בחלקי להיות מכור, וככזה אעבוד את ה' ואעשה את רצונו. זה בדיוק אותה המשמעות של חולה. בכל אופן אני חסר אונים, חסר כל כח עצמי מול ההתמודדויות.
הדבר היחיד שאני יכול לעשות, זה להישאר קרוב אל ה' ככל האפשר, להתבטל אליו, לבקש ממנו שיגלה לנו את סוד השגחתו ועומק אהבתו אלינו.
הראינו ה' חסדך...
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
