בעקבות המסר בקבוצה הטלפונית ביום חמישי האחרון, חשבתי לכתוב קצת על התכנית באופן שונה מהרגיל. עד עכשיו עסקו רוב הפוסטים שלי בזוויות שונות של התכנית, וכעת אנסה לכתוב מעין הדרכה כללית לדרך הצעדים. למען הסר ספק: הדברים הם לא תחליף לספר הגדול (ספר הבסיס לכל תכניות 12 הצעדים לגמילה מהתמכרויות) ולספר הלבן (ספר הבסיס לתכנית 12 הצעדים לגמילה מהתמכרות למין ולתאווה), אלא מעין קיצור שיתן אפשרות לחברים בתחילת דרכם או כאלו המתעניינים בתכנית להבין איך ניגשים לתכנית הזאת ובאופן כללי כיצד היא עובדת.

ובכן, בקבוצה שבה אני משתתף, בסיום כל פגישה ישנה סיסמא באנגלית (שהיא גם חרוזים ומשחקי מילים) והתרגום שלה לעברית הוא: זה עובד אם עובדים את זה, אז תעבוד את זה - אתה שווה את זה, כל יום ביומו, היום הוא היום, מחר מאוחר מידי.

מה מתכוונים לומר ש"זה עובד אם עובדים את זה"? ישנה טעות נפוצה אצלנו המכורים שמצטרפים לקבוצות 12 הצעדים, איזו מחשבה שגויה שהעיקר הוא הצטרפות לקבוצות, קבלת ספונסר ויצירת קשר עם החברים לשם שיתוף כנה ואמיתי. אבל זאת טעות כיון שכל הדברים הטובים האלו הם רק כלי עזר לעבודת הצעדים עצמם. נכון שאי אפשר בשום פנים ואופן לעבוד את התכנית ואת הצעדים בלי להצטרף לקבוצה, אבל הקבוצה היא רק אמצעי עזר לעבודה על 12 הצעדים עצמם. הטעות הזאת היא קריטית כי המון פעמים אנחנו מצטרפים לקבוצה, מגלים עולם חדש ומדהים שבו סוף סוף מבינים אותנו, מקבלים ספונסר ומתחילים לשתף אותו ואת שאר החברים, ומרגישים שהאובססיה באמת נחלשת בצורה מאוד משמעותית, ואז שוכחים שכל זה הוא רק הקדמה אבל זה לא העיקר.

בשפה של הספר הלבן זה נקרא "צעד אפס". בעצם זה בכלל לא חלק מהצעדים ולכן זה אפילו לא צעד ראשון, אלא שאי אפשר לעשות את הצעדים בלי צעד אפס. זה כמו ההבדל בין לקנות מכונית ולתדלק אותה לבין התחלה הנסיעה בפועל. ברור שאי אפשר להגיע ליעד בלי לקנות מכונית ובלי לדאוג לה לדלק, אבל הקניה והתדלוק הם לא הנסיעה. כדי לנסוע צריך להיכנס לרכב ולהתחיל את הנסיעה.

לכן, מצד אחד חשוב שנדע טוב טוב מה נדרש מאיתנו לפני שאנחנו מתחילים את העבודה על הצעדים, ומצד שני צריך שנבין שכל הדברים האלו הם לא הצעדים, והמשמעות הפשוטה של זה היא שכל הדברים היפים והחשובים האלו לא יפסיקו את האובססיה שלנו עד שלא נתחיל לעבוד את הצעדים עצמם.

כעת, אחרי שהצטרפנו לקבוצות, קיבלנו ספונסר והתחלנו את השיתוף עם החברים, הגיע הזמן להתעסק עם הענין שלשמו התכנסנו כאן: 12 הצעדים. איך עובדים את הצעדים ומה הם עושים לנו? על כך בחלק הבא בעז"ה (חלק שני: צעדים ראשון, שני ושלישי).

יפה. בזמן האחרון התפלאתי, למה אני נופל? אני הולך לקבוצות,
יש לי ספונסר, חברים, שיתופים כנים. למה אני לא מצליח?
עד שהספונסר האיר לי את הנקודה שאני לא עובד על הצעדים כמו פעם. הפסקתי להיכנע,
הפסקתי למסור את חיי לאלוקים, והפסקתי להאמין שזה יעזור בכלל.
עכשיו אני מנסה להתמקד בצעד הראשון. להבין שכל זה גדול עלי ולתת לבוס לנהל את העניינים.

כמה שזה נכון. האובססיה אצלי נחלשה מאד, אבל זהו. מעבר לזה אין החלמה. 

סוד, מזדהה מאד עם הדברים, ובמיוחד לאחרונה.

בלי חברים, בלי קבוצות, בלי קשר עם הספונסר, חוץ מהפורום הקדוש הזה אין לי קשר עם אף אחד, וב"ה לא מובן מאליו הוא שומר אותי נקי!

שמעתי על זה רבות מחברים, ומשתדל ליישם את זה, שהקבוצות והקשר עם חברים זה רק עזר, התכנית והכניעה לאלוקים זה מה שמציל, אבל בלי כל המסביב העסק נהיה יותר ויותר קשה.

מקווה לסיים את תקופת הריחוק הזאת בנקיון.