אתה עם כביש שש.. הה, בזה הרגע הצטרפת לרשימת הארבע הקרובה שלי.. סתם. תראה, יהיה לך קשה להבין, אבל כשהתיישבתי לכתוב את הארבע על כביש שש הייתי משוכנע שאני צודק, בעליל. הצורה שהצגתי את הדברים בפעם השניה גרמה לך להבין יותר את החלק שלי ואף העבירה אותך לכביש שש..

זכור, תלוי לאן מפנים את הזכוכית המגדלת.. צעד 4 לא אומר שאני אשם. הוא מציע לי להתמקד בשגיאות שלי, בלבד, ללא קשר לצדק. כי אני רוצה לחיות, ואני לא יכול לחיות עם כעס כל כך גדול. אין סיבה מוצדקת לצרוך רעל. מספיק התמקדנו באחר. רוצה לראות איך גם עכשיו אני יכול לטעון כנגד המנוולים ולהעביר אותך שוב משש? קבל:

אני מבין קנס, אבל מה עם אחוזי הריבית המוטרפים (בניגוד גמור להלכה היהודית) שחברת אפריקה ישראל משתוללת איתם שם? הם הסיפור, הנושא נידון כהוגן על ידי מבקר המדינה וועדות שונות בכנסת. עם כל פגמי האופי שלי, המנוולים לא יכולים להתנהל כגנגסטרים עם חוקי ג'ונגל שהם החליטו עליהם. אין שום סולם מדיד לגובה החוב, איש שמן מצחין ונמוך ללא שערות על הראש עם משקפיים מגדילים יושב שם באפלולית ותוקע גרעפסים בקול ומחליט כמה ינחיתו על עצלנים ודחיינים כמוני?

להמשיך? ומה עם הקנסות ששוטרי ישראל המדהימים מנחיתים סתם כי הם צריכים למלא את המכסה? כי בספר התקציב מגולם סכום שחייב להגיע אל הרשות המקומית וקופת האוצר? ניתן להמשיך בלי סוף אל מול 'מוסדות' המדינה, נראה לי שהרעיון הובן..

יש לי מה להוסיף לך על הנרמז בדבריך. על פניו נראה שכרגע זה רק יוסיף לך צער, לא ארשום זאת ללא רשותך..

אוהב.

אני כל כך שמח להיות קרוב אליך, שזה שווה לי אפילו אם זה יהיה רק בתוך צעד 4 שלך!

תראה, זה לא זר לי הסיפור הזה. הייתי שם הרבה פעמים. לפני שנים קיבלתי סדרת דוחות כי חניתי ללא תו חניה ליד הבית של אמא שלי. לה אין אוטו, והיה מגיע לי תו חניה בשמה, אבל לא טרחתי להוציא אותו, והפקחים נהנו לארוב לי בשמונה ודקה בבוקר ולנצל את זה שאני לא מסוגל לקום בשמונה לפנות בוקר. כעסתי על העירייה, במיוחד בשלב שזה הגיע לעורך דין והסכום הוכפל ושולש (פתאום נהיו יעילים בעירייה הזו, שהיא סמל לחוסר יעילות), אבל בסוף שילמתי והמשכתי הלאה. אני לא מרגיש שיש לי טינות על העירייה ושאני צריך לעשות עליה צעד 4. למה? כי למדתי מזמן להבין שבכל התנהלות עם גוף גדול, ובפרט ציבורי, צריך להניח שני דברים: 1. שהוא יהיה אטום לגמרי וחסר התחשבות; 2. שהוא עובר על החוק. ולכן היום אני משתדל לשלם דוחות במהירות. לפני כמה חודשים הייתה לי בעיה דומה - איחרתי להגיש איזשהו טופס, וקיבלתי קנס של אלפי שקלים על הפיגור. ביקשתי שיפחיתו את הקנס והפחיתו בצורה סמלית למרות שכתבתי מכתב קורע לב. ביקשתי שוב, והגברתי את עוצמת הווליום במכתב, ונעניתי בתגובה שלילית ואטומה. אז שילמתי, והמשכתי הלאה. אני לא מצפה מגוף גדול להיות נחמד או מתחשב או לפעול על פי החוק כשזה נוגד את האינטרסים שלו. לפרנסה שלי ה' ידאג, כמו שהוא עושה בהצלחה מרובה מאז ומתמיד.
לכן אני לא טוען שגיבור הסיפור שלך (בוא נדמיין שזה לא אתה, כדי שיהיה לי יותר קל לכתוב את ההמשך) זכה לצדק או ליחס הראוי לו. הוא פשוט ציפה ציפיות בלתי סבירות. מגיע לו לשלם 25 ש"ח ולא גרוש מעבר לזה, אבל היה מוטב לו להבין שאיש לא יתחשב בו ולנסות לפתור את הבעיה לפני שהוא נכנס עמוק בין השיניים של מגרסת עורכי הדין. הרבה יותר קל לי להבין איך צעד 4 עובד במקרה כזה.

תוך כדי שאני כותב אני שואל את עצמי האם ההנחה הזו שלי, שאין מה לצפות שיהיו מתחשבים או שישמרו על החוק, אינה באמת טינה גדולה שרק מתחפשת למעשיוּת קרה. מעניין...

תודה שאתה נזהר מלהוסיף לי צער. עדיף ככה.

אהבתי שקלטת תוך כדי.. זה המהות של צעד 4.. אפילו בלי לכתוב אותו ממש, רק לכתוב למה לא צריך לכתוב הוא עובד. אדיר. בנוסף, יתכן שבאמת אצלך אינך מחוייב, הסיפור הוא לא למצוא מתחת לבלטות טינות, הרעיון הוא להתבונן בכנות פנימה ולבדוק. זה חשוב.  אם תסתפק עוד פעם תקרא את מה שכתבת מעלי..

לי לא היה ספק, אני פקעת עצבים מהמערכות למיניהן, ככל הייתי סבור מילדותי שחוקים נועדו להפרה, שהכי כיף לנסוע על פס לבן, ושתורות נועדו בכדי שאהנה לעקוף בהן... בגלל המזג שלי לא 'נהניתי' מהדילמה שלך..

נ.ב.
גם אני שמח שהתקרבנו, אבל לא כדאי לי שתהיה בצעד 4 שלי, הקטע הכי מורכב אצלי הוא לסלוח. באמת. אבל את זה נשאיר לשמונה, פ'סדר? יש אנשים שאני מתפלל עליהם בכל 18 יותר משנה וקדחת. אבאל'ה אוהב רוצה אותם ב 18 שלי..

איזה כייף לקרוא את הפוסט הזה
מצד אחד הושיעה מצד שני אסירות
ומהצד השלישי הדוקטור
שגם אם הוא יכתוב סיכום על
תנודות ערך הפרנק השויצרי בסוף המאה הקודמת - זה יהיה מצחיק
לענינו -דבר אחד נשגב מבינתי
מה שווה התוכנית -אם כל מה שהיא נותנת לך זה לעשות צעד 4
אחרי כל טעות אפשרית שבצעת במהלך הזה
האם היא לא היתה  אמורה לתקן לך את פגמי האופי שגרמו לפיאסקו הזה להתחולל?
סליחה אבל אתה כבר כמעט עשור עושה את הצעדים 
מתי זה יעבוד באמת ותוכל להפסיק לעשות צעדים של ״אחרי הטעות״
מקווה שלא תכניס גם אותי לצעד 4
אוהב אותך יותר -בגלל הפגמים שלך

אוהו כמה שהיא מתקנת. הפיאסקו לא היה מתכתב איתך היום.. הוא היה דואג 'שתאהב' אותו עוד יותר בגלל הפגמים שלו.. בחסד הכח העליון אני טועה היום הרבה פחות, רוב מוחלט של השגיאות 'הרגילות' שלי נמנעות בשלב התכנון, בחסד רכשתי קנין בתרגול הזיהוי המוקדם.

זה לא מבטיח לי מאומה, כי פגמי האופי שלי אינטליגנטים, יש להם כח ואנרציה משל עצמם. תמיד יבוא איזה דגנרט שמולו אהיה בטוח שכדאי לתקוף, כי מישהו צריך להעמיד אותו במקום. אם אפעל לפי התרגולת - אפתח את הימ"חים, הפיאסקו ישאר בגדר תיאוריה, אם לא, אללה יסטור.

המקום בו אני רואה את השינוי הכי גדול הוא בבית, מול האישה והילדים, הפעם האחרונה שהתפרצתי עליה היה ב - 22.02.2012 - זה נס. לא פחות.  ולא, אפעם לא אפסיק לעשות צעדים של אחרי טעות, כי אני אנושי, ובן אנוש טועה. הרעיון הוא ללמוד מהטעויות. ואני לומד. ב"ה.

אומרים שמקבלים כנפי מלאך בצעד ה - - - אסור לגלות..

אוהב.

קנית אותי עם האישה והילדים
אבל עדיין זה מאד מתסכל 
כי מה שאתה אומר
לומדים לומדים לומדים ובסוף מתים טיפשים פחות

גדלים גדלים גדלים, רוחנית. התכלית היא לתת  - לימדו אותי, נתנו לי, כדי שאני יעביר את זה הלאה.  הפוסט הזה אמנם עוסק בחשבון נפש, אך נראה לי שהשאלה שלך מתאימה יותר לצעד 2, כחלק מחיפוש הרוחניות שלך אולי תפתח פוסט אישי - בשביל מה אנחנו כאן.. (לא רק בפורום, ביקום)

אוהב.

הממ נראה לי שאת התשובה לזה
  אך אחד פה
באמת לא יודע
כולל הרב אמנון יצחק והרב יגן

אם לא תשאל, בטח לא תדע 
אתה מספיק מוכשר כדי להחכים ולקבל תועלת מהדברים הנפלאים שהחברים עוד יכתבו לך.
מסכים איתי?

דורון יקירי, לא דיברתי על ידיעה, כתבתי צעד 2. מהותו אמונה..

המקרה: כותבים בפורום, ולא משנה איזה פורום כולל ציטוטים רעיונות וכו' שמדברים על חטא פגם הברית, ובעיקר מעצבנת אותי היתממות של, לא כתבנו עליך אלא לחוטא המצוי.
איפה נפגעתי:
בהערכה עצמית: למה אני תמיד נגרר לפולמוסאות הזו למה אני לא יכול פשוט לדלג, להמשיך הלאה, אני ילד קטן?
ביטחון עצמי: אני מפחד להגיב כי אני מגיב בד"כ מהבטן. הרגשת חדירה לפרטיות אני מרגיש שמאשימים אותי באופן אישי בכל מיני חטאים עוונות ופשעים.
יחסים אישיים: עם החברים המותקפים, עם למען הסדר הטוב.

מוישל'ה יקירי, כתבת היכן נפגעת, לצעד הזה יש המשך.. חשוב לא פחות.. התסכים לכתוב מהו 'החלק' שלך? 

תודה אסירות
אני ממשיך
אנוכיות: כואב לי שמדברים על חטאים ולא אכפת לי מה  הם מרגישים ומה הם רוצים להגיד, לי זה מפריע אז אני רוצה שזה ייעוף לי מהעניים
חוסר כנות: א. פתחו פורום מיוחד בשביל ציטוטים וקישורים, כדי שזה לא יפריע לי ובכל אופן אני נכנס לשם מהנאה מזוכיסטית. ב. אני צמא לחברים שיבואו ויאמרו את דברים המקוממים האלו, זה גורם לי להרגיש צודק, אני נהנה מהטינות מהזעם הקדוש. ג. גם לי בתחילת הדרך לא הפריעו הפוסטים הללו רק שנהייתי יותר מודע לעצמי, ולמה אני מלא טינות על אלו שעוד לא הגיעו למודעות הזאת.
חיפוש תועלת עצמית: זה גורם לי להרגיש קדוש מעונה, איזו הילה של דמות מחלימה שצריך להיזהר כשנכנסים בד' אמותיה שלא להפריע להחלמה הקדושה. זה גורם לי להרגיש חברהמאן עוקצני רגשי ומריר, ולא איזה בנאדם שרק אתמול הבחין שיש לו רגשות. זה גם עוזר לי לזהות רגשות.
פחד:
הרחבת הפחד:

אאוצ' מוישהל'ה. זה נראה כואב. כמעט מזוכיסטי. ככה זה צעד 4?

ככה זה אני
הצעד ס"ה עוזר לי להביט לעצמי בעיניים