השאלה, האם חייבים לתפוס את החוסר אונים כנובע מ"מחלה"?
לדעתי העניה, כדי לקיים דיון שכזה, חייבים להגדיר קודם את המילה "מחלה". רק אחרי שהשפה מוסכמת אפשר לקיים דו שיח. אחרת זה טענו בחיטים...
ויקיפדיה:
מחלה
ערך זה עוסק בפגיעה בגופו של יצור חי. אם התכוונתם למַחְלָה, בתו של צלפחד, ראו בנות צלפחד.
מחלה היא פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף או הנפש. מחלה, בהגדרתה הביולוגית היא הפרה של תהליך ההומיאוסטזיס. במקרים רבים למחלה יש הן ביטוי פיזי-גופני והן ביטוי נפשי.
מחלות יכולות להיגרם כתוצאה מגורם פנימי, כגון פגם גנטי או שינוי כרוני בגוף, או כתגובה לגורמים חיצוניים, כגון חיידקים, נגיפים, או טפילים אחרים. גורמים חיצוניים אינם בהכרח יצורים חיים; קרינה ותרכובות שונות (כגון עופרת, ציאניד ושלל רעלים אחרים) מהוות דוגמאות לכך.
מחלה נבדלת מטראומה; זו מוגדרת כפגיעה פיזית בגוף המגיעה מבחוץ. טראומה הינה לרוב מהירה ורגעית: פציעה, כוויה, חנק. במחלות רבות אמנם קיימת פגיעה פיזית בגוף (למשל: הסתיידות העורקים, סיסטיק פיברוזיס), אך זאת נובעת מגורמים פנימיים.
במחלות אצל בני אדם מטפל רופא או כל בעל מקצוע מתחומי הרפואה השונים, ובמחלות של בעלי חיים מטפל וטרינר. גם צמחים סובלים ממחלות רבות; אלו נחקרות בתחום הבוטניקה. גורמים שונים, בעיקר נגיפים ומוטציות, פוגעים אף בחיידקים, פטריות ופרוטיסטים, אם כי למצבים אלו לא מקובל להתייחס כאל "מחלות".
מספר ענפים בביולוגיה וברפואה חוקרים את המחלות:
פתולוגיה חוקרת באופן כללי את דרכי פעולתן של המחלות.
פתופיזיולוגיה - ענף משנה של הפתולוגיה - חוקרת את השתלשלות האירועים המביאה להופעת תסמיני המחלה, ואת הדרכים בהן משפיעים גורמי מחלה שונים על תפקוד הגוף.
אפידמיולוגיה במובן המקורי שלה - חוקרת את המחלות המדבקות, ברמת האוכלוסייה. אפידמיולוגיה במובן המורחב חוקרת
תפוצת התחלואה בכלל והשלכותיה באוכולוסיה מסוימת.
מצב נכות כמחלה, גישה מודרנית להגדרת מושג המחלה
הגישה הרווחת בעולם המערבי נוטה לצרף לרשימת המחלות גם מצבי נכות מסוימים ולא רק "תהליכי פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף או הנפש." דוגמה למצב נכות כזה הוא הפרעת דחק פוסט טראומתית, או PTSD. כיום מקובל בקרב רופאים רבים לראות בתסמונת פוסט טראומה מחלה הדורשת טיפול. בהדרגה הגישה הרואה גם בנכויות מחלות מתפשטת וכיום גם הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות ואפילו השמנת יתר מוכרות בקופות החולים כמחלות הדורשות לעתים טיפול תרופתי על מנת להקטין את הנזק שהן גורמות, ורופאי המשפחה מונחים לטפל בהם בהתאם.
ולסיום פסוק מעניין ממשלי:
יב תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה, מַחֲלָה-לֵב; וְעֵץ חַיִּים, תַּאֲוָה בָאָה.
מה כבודו אומר?