קבוצה חדשה לחברים שרוצים לחלוק על צעד 4.
לאחר תקופה של מחשבה, אנו רוצים להקים קבוצה שכל מי שיעלה יוכל לשתף בצעד 4 שהוא עשה. זה יעזור לחברים שרוצים לעשות את הצעד 4 שלהם טוב יותר וכמובן למי שמעביר את הצעד.
הקבוצה כמובן תהיה עם קוד מיוחד כדי שכל אחד יוכל לשתף בחופשיות.
כרגע אנו מעוניינים להתחיל את הקבוצה ביום רביעי בשעה 5. לאחר מכן נעשה מצפון על הזמנים ועל רעיונות נוספים לקבוצה.
מי שמעוניין להצטרף יפנה ללב טהור או לדבוק בה' לקבל קוד.

לב טהור

אני מעוניין בהחלט. יוזמה ברוכה.
אני תקוע בצעד 4 יותר מדי זמן.
תודה למארגנים.

תודה יוני (לב טהור).
יוזמה מבורכת ביותר.

כמה זמן תימשך הקבוצה?

פ

מה זה צעד ארבע?

רוצה היקר. שאלת שאלה טובה.
התואיל בבקשה להרחיב את כוונתך בשאלה?

התכוונתי לשאול מה בדיוק עושים בצעד הזה
אותו מעד שכתבת שאתה תקוע בו הרבה זמן
וכנגזר משאלה זו רציתי לראות האם אני שייך לקבוצה המדוברת, זה הכל
מסובך?

מסובך? אני בן אדם מסובך. וצעד 4 היה די מסובך עבורי.
אגב, הספונסר שלי טוען שאני תקוע כבר הרבה זמן... לפני צעד 4.
למעיישה, אתמול הוא הראה לי את בדרך שהוא עשה את זה. זה מאוד עזר לי.
והיום ראיתי ב3 מקרים איך צעד 4 מנטרל פצצות. אביא דוגמה.
הבת שלי הרגיזה אותי בזה שלא לקחה ממני את הבקבוק שהכנתי.
בראיה של צעד 4, למה נפגעתי? היכן נפגעתי? שמתי לב שהרצון שלי לשלוט בה ובסדר יום שלה הוא שנפגע. אחרת מה איכפת לי אם היא מסרבת לבקבוק?!
זוהי צורת חשיבה שמחזירה את הבריאה לפרופורציות קרובות לאמיתי...
על כך הרבה שנים הקניתי לעצמי דרך חשיבה עקום. צעד 4 ינטרל הרבה מקרים טעונים.
בהצלחה לי ולכולנו...
תודה רוצה על שהבאת אותי לכתיבה הזו.
אוהב
הושיעה

לא יותר קל, פשוט לסגל צורת חיים קלילה יותר
לזרום עם הדברים, ולהפסיק לקחת כל דבר ללב
מפחידה אותי הנבירה התמידית והעיקשת הזאת בכל דבר

אותי לימדו שמי 'שנתקע' בצעד מסויים למעשה צריך להתמקד בזה שלפניו. מנסיוני זה נכון תמיד ובכל הצעדים. במיוחד בצעד הרביעי.

ההסבר - מהותו של הצעד הרביעי היא גיבוי ההחלטה של הצעד השלישי - למסור את החיים והרצונות - על ידי פעולה ממשית, כיצד נדע את מה למסור? נערוך חשבון נפש עצמי, נעשה רשימת מלאי של מי ומה אנחנו וכך נוכל 'למסור'.

רובנו כאובים, כועסים, מאוכזבים מעצמנו ובמיוחד מהסובבים אותנו ולכן לא בא לנו לעשות הצעד. אנו רגילים לברוח מאחריות, להתחבא מאחרי תירוצים וצידוקים ופתאום עלנו לשבת ולהתבונן בפרצופינו 'היפה'.. לא נעים, נדלג עלו, אה, נסתדר בלי זה.. נכתוב אותו מחר..

פשוט, לא?

ולא אין קיצורי דרך, אין שום דבר קליל בלטמון את הראש בחול ולמר לא נפגעתי לא כאב לי יאלה 'זרום'. במציאות הלבה הרותחת בבטן שולחת אותי לשאול. אם לא אדע מה מפעיל אותי לא אוכל לנקוט בפעולה הנדרשת בצעדים חמש- שש - שבע - שמונה - ותשע.

צעד 4 מעמיד אותי לראשונה בחיי מול האני האמיתי שלי. מאפשר לי לרכוש זוית ראיה חדשה. זהו, כל השאר שייך לצעדים אחרים.

בהחלמה.

מתי מגיעים לשלב הזה?

אחרי שמחליטים למסור את החיים והרצונות..

יש מצב שצעד 4 מסייע ליכולת להחלטה למסור את החיים והרצונות?

לא ניתן בלעדיו למסור כראוי. הרי אנו מנותקים מעצמנו, אין לנו מושג ירוק מה אנחנו ומה עברנו.. את מה נמסור?

ז"א שא"א להפריד בין צעדים 123 ל4?

דומינו: מי שבאמת חסר אונים - 1 - יודע שהוא צריך עזרה - 2 - עזרה אמיתית רק מכח עליון - 3 - כדי שהוא יעזור עלי לזוז, לאפשר לו, ממה עלי לזוז?  - 4...