בדרך לכאן עברתי עשרות שיטות של שיפור עצמי, חלקן היו פסיכולוגיה להמונים וחלקן היו אמיתיות. אחד הדברים שאני זוכר שקראתי זה העובדה שאי אפשר לצפות להשתנות בלי שינוי ממשי בחיים שלנו. אי אפשר להניח שקצת לקרוא על המחלה שלנו, להסכים עם חלקם אולי לכעוס על חלק אחר או סתם להתנגד לרעיון ולהמשיך, ולסמן לעצמנו שניסינו את שמור עיניך וגם זה לא עוזר.
אני זוכר שהדבר הראשון שעשיתי אחרי שקראתי את זה, היה לקחת את המחשב במשרד ולהעביר אותו לעמדה משותפת ביחד עם מישהו אחר. אחרי בערך שבוע חזרתי לעמדה הפרטית שלי. העדפתי להתחיל את הנפילות בה מאשר ללכת בשביל זה לשירותים. שינוי בחיים יכול לעזור כדי להתמודד, אבל הוא לא יכול להיות תחליף לעבודה הקשה שאנחנו עושים כאן, וכל מי שהתקין עשרות על גבי עשרות פילטרים יכול להעיד ששינויים לא תמיד עוזרים.
אז למה אני כותב את זה?
כי אני מרגיש ששינוי ממשי כלשהו נדרש, כל אחד חייב למצוא את השינוי הקטן שיהיה המנוף לשינוי הגדול. אני אתמול עשיתי את השינוי שלי. אזרתי הרבה אומץ כדי להתקשר פעם ראשונה לקבוצה הטלפונית של 10. אחרי 10 דקות של האזנה והתלבטות עצמית, (מראש, רציתי שיהיה לי האומץ לדבר) החלטתי להציג את עצמי בשיחה. זה לא היה קל, עלו לי דמעות בעיניים. הבנתי שזו הפעם הראשונה שאני מודה בזה, לא בראש, לא בכתב, בפה! ועוד שומעים אותי. אבל הצלחתי, עשיתי צעד של שינוי. ולשמחתי חבר נוסף הציג את עצמו מיד אחרי וסיפר שבזכות האומץ שלי הצליח לדבר גם הוא. בסופו של דבר לא נשארתי בקבוצה עד הסוף, בכל זאת, אישתי עוד לא יודעת ואני לא יכול להעלם בערב מהבית ליותר מחצי שעה. אבל אני ממשיך בצעד 0. ובעזרת ה' (כמה השתנתה המשמעות של הביטוי הזה עבורי בשבוע) אמשיך, אתפס ואשאר נקי רק להיום.
(ואולי יהיה לי אומץ גם להתקשר למישהו באופן פרטי... אני עוד לא יודע למי  ).
נקי כבר 8 ימים! אם ההחלמה היא כמו לידה מחדש, היום יום הברית שלי... שלא יכאב יותר מדי.
אוהב,
חוזר.

נ.ב.
הכתיבה בפורום ממש עוזרת לי, אבל אני חושב שאוריד קצת את המינון, נראה לי שהבוס שלי לא מרוצה מהתפוקה שלי בימים האחרונים.
אני גם חושש לדחות אנשים בפטפטנות שלי. ובמקום לעזור רק להרחיק אותם.

אתה יכול בשמחה להתקשר אלי
בפעם האחרונה שהסתכלתי במראה ראיתי שהשיניים שלי ממש רגילות. ולא, אין לי קרניים
אוהב.

איזה יופי!

ואני בדיוק סיימתי לכתוב לך (בפוסט שכן) עוד פעם איזו הטפה על ההשתתפות בקבוצות...

הבוס כאן אולי לא מרוצה.. הבוס למעלה ועוד איך.. תענוג מרגש לקרוא את ההתפתחות שלך עם הפוסטים שלך.. בספר הגדול של AA  דר' סילקוורט כותב במפורש עד (שאלכוהליסט) שמכור לא יעבור שינוי במבנה הפסיכי שלו ישנה תקווה מועטה בלבד להחלמתו.

מעל תשע שנים אני בעסק הזה. זו האמת. לא ראיתי איש נקי מעל שלוש שנים בלי שינוי אמיתי. כן נתקלתי באנשים עם כח רצון מוטרף שהצליחו לעשות שריר מול התאווה, ימים שבועות חודשים ואף מעל שנה, תמיד הם סיימו בהתפוצצות מחרידה ונעלמו מהנוף. 

תודה חוזר. חבר אמר לי משפט יפה: אין משמעות לאמירה שאני חסר אונים, אם אני לא מתנהג כאילו אני באמת חסר אונים. שיחות טלפוניות, קבוצות, תפילות ושאר פעולות הן הדרך שלנו להגיד: ה', אני באמת מבין שאני חסר אונים, שאבדה לי השליטה על חיי, ומתחיל להתנהג בהתאם.