כאשר התחלתי לעבוד על הצעד הרביעי ("ערכנו חשבון נפש מוסרי, נוקב וחסר פחד"), הספונסר שלי הסביר לי שאני צריך לבדוק כל מקרה שבו נפגעתי, היכן בדיוק זה פגע בי, והיו לי חמישה אפשרויות: ביטחון עצמי, הערכה עצמית, שאיפות, יחסים אישיים ויחסי מין. ממש ממש לא הבנתי מה ההבדל בין ביטחון עצמי לבין הערכה עצמית, וכל ההסברים של הספונסר לא הצליחו להבהיר לי את התמונה.
זה לא סתם שאלה של הגדרה אלא בעיה הרבה יותר עמוקה. אני איש מוכשר ומצליח ואין לי שום בעיות בביטחון העצמי שלי. אני מוכן לדבר בפני קהל, לכתוב, לעשות, לנהל דברים, לקחת אחריות על דברים וכן הלאה ואפילו יש מקומות שבהם הייתי אומר שאני סובל מעודף ביטחון עצמי, דבר שפוגע בי בסופו של דבר כי אני לוקח על עצמי דברים שאני לא באמת מסוגל לעמוד בהם אבל הביטחון העצמי המופרז שלי בטוח שאני איזה סופרמן. אבל יחד עם זה ידעתי שמשהו לא בסדר עם הדרך שבה אני תופס את עצמי, אלא שלא הבנתי מה בדיוק.
אחר כך קראתי ספר של הרב ד"ר טווערסקי, בו הוא כותב שהוא עדיין לא פגש מכור שאין לו בעיה של הערכה עצמית נמוכה, ואני לא הבנתי על מה בדיוק הוא מדבר. הנה אני הראשון שהוא יכול לפגוש, כי אין לי שום בעיה כזאת. שמעתי הרצאה שלו מספר על כך שהוא עצמו סבל מהערכה עצמית נמוכה מאוד, זאת למרות שהוא היה העילוי של הישיבה, הכוכב של הקולג' ובכלל היה סיפור הצלחה לפי כל קנה מידה כבר בגיל צעיר מאוד יחסית. כל מי שמכיר את הרב טווערסקי יודע שהוא דוגמא לאיש מרשים ומוצלח, ולא לחינם כל ספר שלו (ויש לו שישים ספרים!) נמכר במספרים גדולים מאוד. בארצות הברית הוא מעין סמכות עליונה בכל הנוגע לעניני חינוך והתמכרויות בעולם החרדי. הוא גם רב וגם ד"ר ויש לו גם תורני וגם כללי, בקיצור לא היה נראה לי שאדם כזה יכול לסבול מהערכה עצמית נמוכה.
אבל עשיתי את הצעד הרביעי שלי וניסיתי בכל זאת להבין את הדברים וגיליתי ממצאים מפתיעים. הסתבר לי שאמנם אני לא סובל מביטחון עצמי נמוך, אבל ההערכה העצמית שלי נמוכה מאוד מאוד. אחר כך קראתי גם ספר שהסביר את הדברים ויכולתי להבין יותר טוב מה עובר עליי. הדוגמא שהוא נותן שם זה לעבריין שמוכר סמים לנערים צעירים, והוא מסתובב עם אקדח בגלל זה. הביטחון העצמי שלו גבוה, יש לו אקדח. אבל ההערכה העצמית שלו נמוכה כי הוא יודע שהוא עושה דבר רע והוא מרגיש לא טוב עם זה. הוא בטוח בעצמו אבל הוא לא יכול להעריך את מה שהוא עושה.
בהתמכרות שלי, שתי התכונות האלו רק גרמו לי להתבוסס עמוק יותר בבבוץ. מצד אחד יש לי ביטחון עצמי ולכן המשכתי ליפול, מתוך כל מיני מחשבות שלא יתפסו אותי וכן הלאה, אבל ההערכה העצמית שלי ירדה וירדה כל פעם. הסתכלתי על עצמי, ידעתי מה אני עושה, וכאשר באתי להעריך את עצמי - התוצאה היתה הערכה עצמית נמוכה. במבחן ההערכה העצמית נתתי לעצמי ציון נמוך מאוד.
זה כמובן לא הגיע מההתמכרות אלא היה שם לפני, אלא שההתמכרות הוסיפה הרבה שמן למדורה. אנשים תמיד אמרו עליי דברים טובים אבל אני סירבתי להאמין להם, כי אני לא מעריך את עצמי ככה, אז העדפתי לנפנף אותם בכאילו ענווה, או ששמעתי אבל בפנים הדחקתי את זה ואמרתי שזה לא יכול להיות.
בהחלמה אני לומד להתחיל לחיות לפי מה שאלוקים נתן לי, הן לטוב והן לרע. לא להפריז בביטחון העצמי במקומות שאלוקים לא נתן לי, ומאידך להעריך את המתנות שאלוקים נתן לי ולדעת שזה בסדר גמור להעריך את עצמי נכון. אם אלוקים נתן לי כישרון כתיבה, אני יכול לקבל את זה כמו שזה ולדעת שזה בסדר להעריך את עצמי על כך. כאשר מישהו נותן לי מחמאה אמיתית, אני יכול לקבל אותה ולדעת שזה בסדר גמור. זה לא גאווה ולא כלום, זה פשוט להעריך את עצמי נכון.
גם זה שאני מכור וסקסוהוליסט לא אמור להוריד את ההערכה העצמית שלי למינוס אלא פשוט לשים אותי במקום האמיתי בו אני נמצא. כן, אני גם איש טוב ועם כל מיני מעלות, וגם מכור למין ולתאווה. זה בדיוק אני וכך בדיוק אני צריך להעריך את עצמי. הגיע הזמן להסתכל במראה, לראות את הדמות שלי ולקבל אותה באהבה.
