איזה בעסה! ואני כבר בניתי על הקבוצה של מחר...
לצערי אני עדיין אחד מה'דגים' בקבוצות.
עוד לא אזרתי את האומץ הנפשי לעלות לדבר.
אך מצד שני, הסיבה שלא עליתי לדבר היא כי אני יודע שיש לי תלמידים בתוכנית,
ולך תדע - אוזניים לכותל... :-\
אז תכל'ס אנל'א יודע אם זה טוב או רע...
מצד אחד זה מרחיק ממני את התוכנית,
אך מצד שני זה בעצם מקרב אותה, כי כשאני אדע שאנונימיותי נשמרת בקנאות, יש הרבה יותר סיכויים שאעלה לדבר.
ובכללי, אקפוץ למים הקרירים של החשיפה האישית. (מישהו אמר קבוצות חיות? :
)
הביצה והתרנגולת...
ועכשיו אני נזכר במשהו שמישהו, (אנל'א זוכר מי זה היה...) סיפר פעם בקבוצה שבהתחלה הוא חשש לעלות לדבר ותמיד דמיין שבעצם יש מצב שהשווער שלו נמצא גם בצד השני של הקו... ;D
אויש כמה שאני מזדהה...