שבוע טוב חברים.

במהלך השבת היה לי איזה בעיה ורציתי לחלוק אותה.

כשאנחנו מסיימים עם הצעד הראשון ומפנימים טוב טוב בראש שאנחנו חסרי כח מול כל דבר של תאווה ולא שווה אפי' לנסות להלחם, אנחנו מתחילים להתנהג כמו חסרי אונים.
אם רואים משהו הכי קטן ישר מרימים טלפון, פותחים מעגל לפני הכניסה לאינטרנט וכו'

השאלה שלי מה זה אומר לא להלחם בפנטזיות?
כשעולה לי פנטזיה מהעבר, או בכלל פנטזיה מדבר תאווה מאד מושך, אם אני לא מנסה להדחיק אותה היא תופסת אותי.
איך אני לא נלחם\מדחיק את הפנטזיה וממשיך להשאר נקי?

אני לא יודע כמה אני באמת יכול לעזור לך, אני לא באמת מצליח בזה...
אבל ממה שאני יודע, אפשר פשוט לוותר על זה. כשם שבצעד 3 מוותרים על החיים והרצונות ומוסרים לה', כך מוותרים על התאווה\הטינה הספציפית ומוסרים לה'.
במקום להאבק למחוק את זה מהראש, פשוט להתפלל על זה...
אתה יכול לקרוא תיאור יותר מדויק ב18 דרכים להתגבר על תאווה בסוף הספר הלבן.

מדהים. יוסף יהודה, היום נתבקשתי לשאול את השאלה הזו איש תוכנית ותיק מחו"ל. זו בדיוק היתה התשובה שלו - להתפלל על זה, ואפשר לקרוא עוד ב  18 דברים מהספר הלבן...

אסירותודה, זה באמת מדהים. מדהים כמה ידע לא מהווה עבורי כוח...
גם םא אדע בעל פה את כל הספרות ואוכל להעביר על כך שיעורים, אין לכך שום משמעות וזה חסר ערך.
אפילו להביא תועלת לאחרים אני לא באמת יכול, כמו שכתוב בספר הגדול על העזרה לאחרים...

אאוצ'. זה כאב!  :-[

לצערי, מוכר מקרוב...
(אומנם לא בתחום הספציפי של 12 הצעדים, אבל בנושאים 'בני דודים')

תודה חברים.

חבר כתב לי בשבוע שעבר, שכשהמוח מתקיף.. זה הזמן לומר לו:
תודה על השיתוף. אוהבים אותך.

טוב אז אם כל העניין של להתפלל על המושא תאווה, אני עדיין מפחד מזה, לא יודע למה.

מה שעשיתי היום כשדברים צפו, פשוט אמרתי לאלוקים מלא פעמים 'אבא אני לא יכול, אני לא יכול עם זה, קח את זה ממני' ככה עוד ועוד עד שזה הולך.