שלום חברים,
אני לומד לתואר ראשון במדעי המחשב.
שרדתי שנתיים (נשארו לי 2 קורסים להשלים משנה שעברה) ואני עכשיו בפתחה של השנה השלישית.
אני לומד במכללה חרדית וכאחת שכזו רוב הסטודנטים הם חרדית כמעט ללא השכלה קודמת.
חשבתי שיש לי יתרון בתור אחד שעשה בגרות ולא צריך לגשת למכינה.
זה הביא לי רק שאננות.
תוסיפו לזה את האופי ההתמכרותי שלי והרי לכם סטודנט ששורד בקושי את דרכו לתואר.
הפוסט הזה מתרכז בסמסטר האחרון.
נרשמתי לקורס בתכנות תאורטי (אחד הקורסים מהסוג הקשה יותר) וכשראיתי מי המרצה, החלטתי שאליו אני לא נכנס.
פשוט חבל על הזמן שלי.
למדתי לבד והגשתי תרגילים מהבית.
כשהגיעה רשימת המבחנים התברר לי ששמו לי שני מבחנים יום אחר יום.
מבחן בקורס הנ"ל וביום למחרת מבחן בקורס שכבר נכשלתי בו בשנה א' ונרשמתי אליו מחדש בסמסטר הזה.
ידעתי שאני חייב ללמוד הרבה קודם לשני המבחנים כדי להתכונן כראוי.
אך אני דחיתי ודחיתי עד שהגעתי ליום לפני המבחן.
כבר למדתי למבחן השני מספר ימים קודם שלא הספיקו ממש ונשאר לי ללמוד למבחן הראשון שלא התחלתי אפילו.
חשבתי כבר על אפשרות שלא לגשת בכלל למבחן הראשון, ללמוד יותר לשני ולגשת לראשון במועד ב'.
מצד אחד זה יוריד ממני את הלחץ וגם ייתן לי הזדמנות ללמוד באופן ראוי לשני המבחנים.
מצד שני אולי אני בורח כאן מהתמודדות ואולי בעצם אני כן אצליח ללמוד לשני המבחנים ולעבור את שניהם.
אם עד עכשיו נלחצתי מהמבחנים עצמם, עכשיו נלחצתי עוד יותר מהדילמה שעמדה לפתחי.
התקשרתי לספונסר.
הוא אמר שעלי לגשת לשניהם עכשיו.
היה לי קשה לקבל זאת.
הוא אמר לי ללכת לשאול את אלוקים.
ישבתי לי ברכב וחשבתי ארוכות: "מה אלוקים רוצה ממני באמת?"
לפתע נזכרתי במסר של החבר הוותיק מחו"ל בכנס SA האחרון.
הוא סיפר שאחרי תקופת הימנעות ממין של כמעט שנה (עם הפסקות), אשתו רצתה ילד.
הוא לא היה מוכן והוא הלך לשאול את הספונסר שלו.
הספונסר שלו ענה לו: "לך תקיים יחסים מין לא מוגנים ותראה מה יש לאלוקים לומר בנידון".
זה הלם בי בחוזקה.
התקשרתי חזרה לספונסר וסיפרתי לו מה שקרה.
אמרתי לו שהחלטתי לראות מה יש לאלוקים לומר ושאני מתכוון לגשת לשני המבחנים.
כבר באותו היום נשר ממני המון מהמטען העצום והלחץ שהיה מונח על כתפי.
נגשתי להתכונן למבחן עד כמה שיכולתי.
ניגשתי למבחן בשיא השלווה ויצאתי בהרגשה טובה.
עוד באותו היום התחלתי להתכונן למבחן למחרת וזה מבלי להילחץ בכלל.
נגשתי גם למבחן למחרת בשיא השלווה מבלי להילחץ כלל.
כל זה היה קצת לפני משבועיים.
סקרן אותי לדעת מה היה לאלוקים לומר, כלומר מה התוצאות?
כמעט כל יום נכנסתי למערכת של המכללה לבדוק אם הגיעו התוצאות של שני המבחנים.
חשבתי לעצמי שחוץ מהנס שנעשה לי שנגשתי לשני מבחנים אחד אחר השני מבלי להיות מוכן כראוי ולא להלחץ מזה בכלל.
הנס היותר גדול יהיה אם אעבור את שניהם.
היום ראיתי את תוצאות שני המבחנים.
בראשון נכשלתי ואת השני עברתי בהצלחה יחסית.
היום אני יודע שהנס היותר גדול הוא לא לקבל אפילו ציון מאה בשניהם למרות שלא התכוננתי.
הנס הגדול באמת הוא לקבל נכשל ולקבל את זה בשלווה.
להבין שזה רצונו של הכוח העליון שלי ולקבל את זה בשלווה.
בהחלמה.
