בוקר אחד פונה אבא אל שלושת ילדיו. ואומר להם בהצהרה חגיגית: היום הולך להיות משהו לא רגיל.
אני יודע שזה יראה לכם קצת מוזר.. אבל אתם חייבים לסמוך עלי, לבטוח בי. אם תאמינו בי הכל יהיה בסדר.

אההם...
חשב לעצמו האח הראשון, שוב אבא עם הקומבינות שלו. אל מה הוא הכין כסת"ח? עוד מניפולציה? אליבי... יהיה טוב? אשרי המאמין!
חשב לעצמו האח השני, אבא שלנו אדם טוב. בטח רוצה רק את טובתנו. רוצה להגן עלינו. אבל מי יודע לאיזה תסבוכת הוא נכנס? מה הוא מסתיר? אני מקווה שהכל בסדר איתו.
חשב לעצמו האח השלישי, אבא שלי הוא חכם, רב כוח, בר מזל, אני בטוח שהוא מכין לנו הפתעה כייפית. עטיפה מוזרה, אבל אני כבר מחכה לסוכריה.

עוברת שעה, ועוד שעה, ובאזור הצהריים התחילה הדרמה... בום בום בום! נשמעות הדפיקות הנוקשות בדלת. האחים רצים לפתוח. והנה...
5 גברתנים נכנסים בחוזקה פנימה, ולנגד עיניהם המשתאות של האחים מתחילים לסחוב כלים, רהיטים, ומכשירי חשמל מכל הבא ליד.

אההם...
חשב לעצמו האח הראשון: ידעתי ידעתי! שוב אבא פישל. אני מזהה את הגברתן ההוא מהוצאה לפועל. אוי. שוד ושבר. לוקחים לנו את הרכוש הזדעק! והתחיל להילחם בגברתנים.
אך הם בשלהם. הוא מושך והם סוחבים. המאוורר התפרק. השמיכה נקרעת. והאח הראשון נופל באפיסת כוחות. מול הבריונים הללו אין לו סיכוי. נשאר רק לכאוב. אוי אבא.

חשב לעצמו האח השני: אבוי לנו. אני בטוח שאבא יודע מה הוא עושה. אבל אולי מישהו הכניס אותו לצרה שלא באשמתו? עלילה! אני בטוח שבסוף יהיה טוב. אנחנו נשרוד. אבא יכול.
האח השני לא נאבק. רק ישב בשקט דומם. מביט בעיניים קרועות בהרי האדם המתאבקים כשהם גוררים את הכיסאות אל מחוץ לבית. עוד דמעה. עוד כאב. אבל יש תקווה. בסוף.. בסוף יהיה טוב.

חשב לעצמו האח השלישי: אבא שלנו אין כמוהו. אני לא מבין מה קורה פה. אבל אם הוא אמר הבוקר שהכל יהיה בסדר. אני סומך עליו. בוטח בו. ואני בחסדך בטחתי - יגל ליבי.
האח נשאר נינוח. שליו. סומך ובוטח באביו בזמן שהספה הכפולה עוברת את מפתן הבית. אני סומך על אבא בעיניים עצומות. וגם אם לפעמים צריך שהעיניים יישארו עצומות... הכל טוב. עכשיו טוב.

הבית נותר ריק.
ריק מרהיטים. ריק מבגדים. כמו מכת ארבה כל תכולת הבית חוסלה. אחרון הגברתנים עזב. נותרו רק כמה בדלי סיגריות ושברי עץ ממאבקי האח הראשון...
ואבא פוסע פנימה בחיוך חגיגי.
נו ילדים שלי, אמר. מה שלומכם היום??
מה שלומנו? צרח האח הראשון בתמיהה! תראה מה עוללת? הוצאה לפועל. חובות. עוני. מצב כלכלי קשה. נותרנו ערומים וחסרי כל. מה שלומי? רע.
ברוך השם יהיה טוב.. עונה האח השני. לא קל לא קל. אבל אלו החיים. יום אסה יום באסה. העיקר שאנחנו בריאים וביחד. אם יצאנו ממצריים נצא גם מהברוך הזה.
תודה אבא... עונה האח השלישי. אמנם אינני מבין, לא בתפיסה שלי, אך זוכר אני היטב את מילותיך מהבוקר. "אתם חייבים לסמוך עלי, לבטוח בי"... וכך עשיתי. אני בטוח שמשהו טוב קורה כאן.

ילדים חמודים, פתח האבא, בואו אחרי. נכנסים כולם לרכב. אבא נוסע ימינה, שמאלה, שוב ימינה, ישר, שם שואל מישהו, ואז שם בצד ימין עוצר.
הדלת נפתחת... וילה מדהימה! מוקפת גנים מסביב! ילדים, תתחדשו - עברנו לבית חדש.
האם נתתם טיפ לסבלים?

***

האח הראשון - הצעד הראשון - הכל כאב. אני קולט שהמלחמה גדולה עלי. עד שאני נכנע. מוכרע. נשבר. לא טוב לי.  אבל אני חסר כוח. כבר נקרעתי.

האח השני - הצעד השני - אני מאמין. מאמין שיהיה טוב. בסוף כוח עליון יוכל לסדר את התסבוכת. אבל כואב לי על כל צביטה וצביטה. אלוקים לא יכולת להתאים את העולם לרצונותיי?

האח השלישי - הצעד השלישי - אני מוסר את חיי ורצונותיי. אלוקים רצונך ייעשה. אני סמוך ובטוח שעכשיו זה טוב. אני רגוע. אני בידיים טובות.


חבר יקר,
אני מאחל לעצמי ולך שלא נישאר תקועים בצעד הראשון. גם לא בצעד השני. אלא שנחווה את השחרור של הצעד השלישי... רצונך ה' ייעשה.
וכמובן, שיתגלה כבר הסוף הטוב. הוילה החדשה. במהרה בימינו אמן.

תודה.
יפה מאוד.

אני מאוד אוהב לקחת אישורים מאנשים, אז הנה אני פה,
לאחרונה אני נמצא במצב מאוד קשה גם מבחינת התאווה, וגם מבחינת כלכלי,
שנים לא היה לי כל כך קשה,
אני מתפלל לאלוקים שיפתח לי את העיניים למצוא את הטוב בכל המצב הזה,
כי אני יודע (?) שאלוקים אוהב אותי ואני הבן שלו,
והוא רק רוצה את הטוב שלי,
כי אני מאמין שיצא טוב מזה אני רק מחכה לראות את זה, אם הוא רוצה שאני יראה אותו.

תודה רבה. מיוחד. נגע בי, הצעדים - האחים. גם עבורי שלושת הראושנים אכן משפחה אחת הם. והוילה, אוהו, רחבת ידיים מאובזרת בכל מיני דמיטב.

תודה הושיענא.

אצלי שלושת האחים הם בעצם ילד אחד אובד שלא יודע אם הוא האח הראשון, השני או השלישי.
כדי להגיע לשפיות ומפוכחות אני חייב להיות כולם גם יחד.

בהחלמה.

תודה רבה. באמת צריך הרבה אמונה כדי לדעת שאם מפנים לך את הבית זה רק כדי שבסוף תגיע לוילה גדולה יותר...

מדהים, תודה, עזרת לי להבין יותר טוב את הצעדים והתובנות.
אוהב, אח.

תודה הושיעה.

רצונך ייעשה. גם אם תרוקן לנו את הבית ותשאיר אותנו בברוך. ולא תביא אותנו לוילה. ולא בגלל שאנחנו מבינים כמו הילד השלישי אלא בלי להבין.

מיוחד במינו

איפשהו בין הראשון לשני, ויותר הראשון רק בלי כח

משוחרר12, לפי איך שאני הבנתי את זה לעניות דעתי, הבן השלישי לא מבין, זה כל העניין, אלא שהוא רק יודע שזה הכל לטובה ולא שהוא מבין. האח הראשון לא מבין ולכן מתרגז. האח השני מסכים שהוא לא מבין אבל עדיין קשה לו עם זה שהוא לא מבין וזה קצת מחוסר אמנה כלפי ה'. האח השלישי מבין שהוא לא מבין אבל הוא לא טרוד על זה כי הוא יודע בוודאות שזה רק לטובה ולכן לא דואג, כמו שאומר המשפט העממי- "אין שכל אין דאגות" ובתרגום לכאן- "אם לא נשתמש בהיגיון נבין כי אין בעיות".

וכן, אני מת על משלים, הם כ"כ יפים, ועוד, כאשר מסר לא מופנם אליך ואתה מבין אותו ואז אתה רואה איך זה קשור אליך אז זה נכנס יותר טוב ואתה יותר מקבל אותו, זה דעתי, ויש הרבה משלים יפים בפורום.



אם אפשר לפרש את דבריך היפים שמואל, בעצם, שלושת הצעדים הם דבר אחד, וכן כל שלושה צעדים הם חלק אחד בהחלמה. החלק הזה הוא הכניעה ובעצם הבן הראשון הוא הבסיס שזה הפנמת החוסר אונים, אבל צריך להגיע לחוסר אונים עם הבנה שהכל לטובה ואם מבינים שהכל לטובה אבל לא שאנחנו מחוסרי אונים אז זה לא יהיה טוב ויכול להביא לעיוות ולכן צריך את צעד המעבר (וכן אני מאמין שהצעדים 2, 5, 8, ו-11 הם צעדי מעבר בין האחד לפניהם לאחריהם) שהוא ההבנה מדוע שעם זאת שאנחנו חוסרי אונים אין על מה לדאוג (ולכן הצעדים 1 ו-3 לו סותרים) וזה כי יש מעלינו את אלקים.
ישר כוחך וישר כוחך הושיעה נא! חזקו ואמצו כי כל עמך כולם קדושים!

חמוד מאד. קצת קשה לי עם האח הראשון... כאילו קפצתי לשני ולשלישי. הם יותר מוכרים לי. ככה חונכתי...
מקווה שאלך לפי הסדר.
תודה רבה.

תודה רבה חברים על התגובות. החכמתי. זה השלים לי את הפאזל.