אחד החברים האיר את עיניי לכך ש 12&12 זה לא רק שם של ספר אלא גם תאריך, יום המצויין בכל רחבי העולם על ידי חברי הקבוצות השונות (לגמילה מהתמכרויות שונות) בהתמקדות בצעד 12 (להעביר את המסר לחברים נוספים שעדיין סובלים). בקשר עם כך חשבתי לנצל את ההזדמנות לכתוב קצת על העסק הזה של העברת המסר הלאה.

בספר הגדול (ספר הבסיס לתכנית 12 הצעדים לגמילה מהתמכרות) מסופר על שני החברים שגילו את הפיתרון הרוחני לבעיית השתיה שלהם. בקצרה: ביל, שתיין כרוני מניו יורק, החלים באמצעים רוחניים, אך אז יצא למסע עסקים בעיר רחוקה ושם תקף אותו הדחף לשתות שוב. הוא עמד בלובי של בית מלון, כאשר מצד אחד קורץ לו הבאר הפתוח עם המוזיקה והמשקאות, ומהצד השני ספר הטלפונים, באמצעותו יוכל לעזור לחבר אחר. לאחר מאבק עם עצמו, בחר בספר הטלפונים, והאדם האחרון ברשימה היה ד"ר בוב, רופא מוערך בעבר, אך באותה עת - אלכוהוליסט חסר תקווה.

השניים נפגשו, ד"ר בוב החלים, והשאר זה היסטוריה. מליוני מכורים שונים ומשונים החלימו באמצעות הצעדים אותם ניסחו שני האלכוהוליסטים.

אז נכון, מליונים החלימו וזה דבר נפלא, אבל לא זה הסיפור המרכזי כאן. הענין הוא שביל עצמו נותר מפוכח, כאשר ניסה לעזור לאדם אחר. לכן, כאשר גם ד"ר בוב החלים מהאלכוהוליזם שלו, הדבר המרכזי שעשו השניים היה לחפש אלכוהוליסטים נוספים כדי להעביר גם אליהם את המסר. למה הם עשו את זה? כדי להישאר מפוכחים. הם פחדו ליפול אז הם עבדו עם מכורים נוספים.

שנים רבות לאחר מכן, גילה רוי קיי שהתכנית הזאת שגילו השניים מתאימה גם למכורים למין ולתאווה. הוא עשה את מה שהם עשו - וזה עבד עבורו כאשר הוא נותר נקי בעצמו. אחד הדברים שעבדו עבורו היה כמובן להעביר את המסר לחברים אחרים. רוי היה נוהג לומר לחברים שמפחדים מנפילה: "תמצא את ד"ר בוב שלך", כי כאשר כל הכלים האחרים נכשלים - זה יהיה מה שיעבוד עבורי, אבל אם אמצא מישהו אחר להעביר לו את המסר - המרוויח העיקרי יהיה אני, כיון שכך יש לי סיכוי טוב יותר להישאר נקי היום.

אני חושב הרבה זמן על הענין הזה מסתפק אם לכתוב והעיקר אם זה יהיה לתועלת מקוה שכן ואם אתם חושבים שלא אין לי התנגדות אם לא תפרסמו את זה.
 
  איך שלי הקטן זה נראה שלא הספר הלבן או איך שיקראו לזה הוא זה שמרפא אותנו . יש כמה נקודות שהם עיקרם של התכנית וזה יכול להועיל גם לאלה
שמתנגדים לתכנית הזאת היות והוא מגיע ממקומות לא לנו ועל אף שכבר הובהר הענין שכדי להתרפאות מותר גם באיסור הנאה, אך בכל זאת אני רואה כל
הזמן כאלה שדבר זה מונע מהם או שזה התירוץ שלהם לא להתחיל בתכנית.
  על כן נראה לי שאם יתאספו בכל שבוע ובמקום ללמוד מהספר הלבן יוכלו ללמוד ספר מוסר מסלת ישרים וכדו' העיקר להתאסף ושכל אחד יהיה לו ספונסר
זה הרי כתוב גם בצעטיל קטן של הר"ר אלימלך זצ"ל ולפרט החטא לפני הספונסר וכל אחד יספר איפה הוא מחזיק עם ימי הנקיות שלו ואיש לרעהו יעזורו
ולאחיו יאמר חזק, נראה שיכול להועיל בחלקו הגדול,ואם אני טועה השם הטוב יכפר.

שמעתי בשיחת ועידה עם הרב ד"ר אברהם טווערסקי, שמישהו שאל אותו למה הוא צריך להמשיך ללכת לקבוצות אחרי ארבעים שנה, ולמה לא יחליף את זה בשיעור מוסר.

הוא ענה שהוא אכן משתתף בשיעור מוסר מידי שבוע, אבל יש הבדל גדול בין השיעור מוסר לבין הקבוצה של AA (הוא משתתף בקבוצות פתוחות כבר יותר מארבעים שנה). כאשר בשיעור מוסר קוראים על חומר איסור לשון הרע, כולם מסכימים ואפילו חושבים איך להתחזק, אבל אחר כך יוצאים החוצה וממשיכים בחיים הלאה. לעומת זאת כאשר בקבוצות מדברים על הסכנה של טינה - כל אחד מרגיש שמדברים על החיים שלו, והרבה פעם שומעים איך שכאשר משתפים אז חברים בוכים ממש כי הם לא מצליחים לעבוד על עצמם כמו שצריך. בקבוצות מוסר עדיין די נדיר למצוא מישהו בוכה כי הוא אמר לשון הרע או שקר וכיו"ב.

מזכיר לי מאמר שקראתי לאחרונה ובו "ביקורת" נוראה על דרך הצעדים, ועיקרה שבצעדים מלמדים אנשים למסור את חייהם לרצון אלוקים, וזה דבר מופשט וקשה וכו' וכו'. אלא שהכותב הנכבד שכח את זה שהוא עצמו מחנך את ילדיו מקטנות לומר בכל יום "על חיינו המסורים בידיך". ומה באמת ההבדל בין פיסקה זו מהתפילה לבין צעד שלוש שבו אנו אומרים את אותו דבר בדיוק מילה במילה? ("החלטנו למסור את חיינו").

זה מזכיר לי סיפור על אחד מגדולי ישראל שנסע לרבו המובהק ללמוד ממנו הנהגה וכעבור כמה שנים חזר לביתו. חמיו שאל אותו מה הוא למד אצל רבו והוא אמר שהוא למד לאהוב את ה'. אמר לו חמיו שבשביל זה לא היה צריך לנסוע רחוק לשנים ארוכות ולהוכחה קרא את המשרתת הפשוטה ושאל אותה אם היא אוהבת את ה' והיא השיבה כמובן בחיוב. ענה על כך החתן: היא אומרת - אך אני מתכוון לכך.

תודה רבה סוד. היום שמעתי בקבוצה שה12.12 הוא יום של צעד 12 פנימי. להרים טלפון לאותם חברים שהיו בתוכנית ויצאו לחופשה, להתקשר לבדוק מה שלומם...

תודה לך יוסף הייליג. ממש לא חשבתי על זה. הייתי בטוח שרק הראשית-חכמה והפלא-יועץ יעזרו לי. והמקווה ותיקון-הכללי. אולי לכן לא מצאתי מזור. אולי פיספסתי את המסילת-ישרים. פשוט בשעתו לא מצאתי שם שום דבר שמדבר על איזה חוטא שאני. ואיזה גהינום מצפה לי, אז לא התמדתי בזה. מי יודע? אולי מצאתי את הפתרון לחטאי המרובים באיסורי-הנאה מדי מוקדם. לא ניסיתי מספיק דברים אחרים.

אגב, מסקרן אותי לדעת איך להצטרף לקבוצה שאתה מציע ומה ממוצע ימי נקיות יש לחברים שם.

תירוץ לא להתחיל בתוכנית? אני מכונה! רק תלחץ על הכפתור ושלל תירוצים יצוצו! יש לי רק סיבה א'(!) כן לעשות את התוכנית. מול אלפי (מליוני?) סיבות למה לא. והסיבה הבודדת היא כי (בנתיים) זה הדבר היחידי שהציל את חיי!

תודה סוד.

לי נראה שד"ר בוב זה לא רק החבר הראשון שעזרתי לו להחלים, אלא זה כל אחד ובכל זמן.
כל הזמן אני חייב למצוא את הד"ר בוב שלי וכמה שיותר - יותר טוב.

בהחלמה.

סוד, תודה רבה!

יוסף הייליג, אני הקטן מצאתי שעיקר מה ש-12 הצעדים נותנים מעבר למסילת ישרים זה דרך לנקות את הנפש, בייחוד בעניינים שבין אדם לחבירו, ומסתבר שהרבה מנקיון הנפש נמצא שם.
צעדים 1-3 השתדלתי בע"ה לעבור ע"י המסילת ישרים, ודעתי בעניין מובאת בחתימה שלי.

רוב ברכה!