טוב, עוד לא הגעתי לצעד הזה, אבל הרי אנחנו משתדלים לצעוד את הכל הצעדים ורק שההתמקדות עוברת צעד צעד. ובכן, היום היה לי מקרה קלאסי שמתאים לכותרת:
קיבלתי טלפון: "שלום, כאן מדברת לינוי, רציתי לעניין אותך בכדאיות המשכנתא שלך", אולי היא הוסיפה עוד מילה או שתיים, אבל אני מיד 'חתכתי' את דבריה ואמרתי "סליחה, אין לי זמן וזה לא מעניין אותי" אמרתי שוב סליחה וסיימנו.
הרגשתי רע עם זה, זה לא יפה לעשות ככה למישהו ולא משנה מי זה. חשבתי לעצמי, הרי אני גם עושה הרבה טלפונים ואני מכיר את התחושה של מי שמתקשר ואיזה קיצוניות יש בין אלו שעונים נחמד וההיפך. מה היה קורה לו הייתי מקשיב בנימוס עד הסוף, עונה שזה לא מתאים לי ומסיים יפה? מבחינת הזמן גם לא הייתי לחוץ יכולתי להקשיב לה אפילו דקה שתיים, אז למה לא?!
בדיוק הגיע הזמן של מנחה, אחרי מנחה התקשרתי אליה חזרה, זה היה שיחה מפלאפון מזוהה, אמרתי לה "אני לא יודע אם זה רלוונטי, אבל קודם עניתי לא יפה ואני מתנצל ומוכן לשמוע" היא התחילה שוב את ההצעה מהתחלה, שמעתי כחצי דקה, עניתי שאין לי משכנתא וכרגע זה לא על הפרק, משהו נוסף? היא אמרה שלא וזהו.
שמחתי. אם מישהו היה חוזר אליי בצורה כזאת זה בטח היה משמח אותי ועושה לי יום יפה יותר. מקוה שזה עשה גם לה.
