שבוע טוב! בחסד ה' נקי כבר 31 ימים ובזמן האחרון זה נעשה יותר ויותר קשה. יש הירהורים ופנטזיות. כמובן שאני מוסר את רצוני לאלוקים אך זה לא מרפה ממני.
השאלה לאלה שכבר הרבה זמן בהחלמה, האם זה נעשה קל יותר . כלומר תדירות ההרהורים פוחתים, יש פחות צורך להתאוות וכדו'?
אשמח אם תפרטו על כך מנסיונכם, תודה.

שלום
לא פנוי כרגע להאריך. אבל מנסיון אם אני דוחה זה לא יוצא.

מהנסיון שלי זה נעשה יותר קל עם המשך הצעידה.
זאת אומרת,  אם עיקר ההתעסקות שלי היא במלחמה מול התאווה אז כל הדרמה היא בהקשר לתאווה. והיא במרכז העניינים.

בדרך הצעדים, כפי שאני חוויתי אותה, עיקר ההתעסקות היתה בחיבור הרוחני בפגמי האופי ובכניע ה לאלוקים.  ולכן עיקר ההתמודדות שלי היתה מול פגמי האופי שלי.

יש ביטוי בספר הגדול שהשחרור מתאווה מופיע. כמו קוץ שיוצא מהבשר.

מאחל לך שתצעד ותחווה את השחרור.
אומרים שהכניעה הורגת את האובססיה.

אוהב
הושיעה

אצלי כל יום מלחמה חדשה
קושי אחר
פעם זה שמירת העיניים ופעם מחשבות
ברוך ה' עוד יום נקי
בעזרת ה' גם מחר