שלום חברים! ערב טוב ונקי לכולכם!

אני רוצה להתחיל לפרסם כאן את הצעד הראשון שלי בהמשכים, כשבכל פעם אעלה לכאן פרק בע"ה.

אני עושה זאת בעיקר כדי להשוויץ ;D
זה אחד מפגמי האופי החזקים שלי :-\
מוזר שאפילו בהתמכרות שלי אני משוויץ...  ;D

אני עושה זאת גם ובעיקר (מצד שזו נקודת האמת שבעניין) כדי לקבל מכם תגובות ותובנות שיעזרו לי להבין יותר מאיפה באתי, לחדד ולמקד את נקודת המבט שלי על הדברים.
מהניסיון שלי במסע האישי שלי דבריכם עזרו לי מאוד. חיזקו אותי ופתחו לי כיוונים חדשים.

מצ"ב קישור למסע האישי שלי: forum.gye.org.il/index.php?topic=5245.0

אני רוצה גם להציב לעצמי בפניכם מטרה לסיים את הצעד עד שבועות בע"ה.

הפרסום יהיה בצנזורה מתבקשת. מי שרוצה לשמוע את הגרסה המלאה, מוזמן לקבוצת "שמור עיניך" ירושלים ביום שלישי בשעה 19:30, שם בע"ה אני מתכוון למסור את הצעד הראשון שלי.

בשלב ראשון, אני מפרסם כאן פתיחה ושני פרקים ראשונים.

פתיחה

שלום חברים! הכינוי שלי הוא "טהרני", ואני סקסהוליסט, מכור לתאווה ולביטויים מיניים שלה.
אני מאוד אוהב להאריך ולכתוב דברים בצורה חדה וברורה (עדיין לא בדקתי אם זה אחד מפגמי האופי שלי). חשוב לי לסקור ולנתח היטב את התהליך שעברתי. לכן אני מחלק את הדברים לפרקים, בהתאם לשלבים השונים של התהליך (לא תמיד הדברים מתוארים באופן כרונולוגי מדויק).
בפתח הדברים, חשוב לי לציין, שבשנים האחרונות אני חש שאני נמצא בבריחה, הכחשה והדחקה של כל מה שקורה לי. גם דברים שאירעו אפילו לפני ימים או שבועות ספורים, לא נמצאים בזיכרון המודע שלי, וזאת על אף שנתברכתי בזיכרון טוב. כנראה, זהו חלק מדפוס ההתמכרות שלי.
הדבר מקשה עלי מאוד "לחזור אחורה" ולשחזר במדויק את הדרך הארוכה שעברתי (הדרך לגיהינום, שהייתה רצופה כוונות טובות...). ובכל זאת, אנסה לעשות כמיטב יכולתי.


פרק א' - גילוי החוויה שבמיניות

המפגש הראשון שאני זוכר עם המיניות, היה, ככל הנראה, לפני כיתה א'. אני זוכר את עצמי מספר לאחי, הקטן ממני בשנתיים, על הנעימות שאני חש באיבר, כשאני שוכב על הבטן ומתחכך קדימה. כמדומני שגם הוא ניסה זאת בעקבות כך.
תוך כדי כתיבת הדברים, פתאום עולה לי השאלה איפה הייתה אמא שלי בכל הסיפור. אני נוטה לומר, שהיא הייתה שם ושמעה את השיח הזה (אולי אפילו שיתפתי אותה בכך והרגשתי שהיא נבוכה? אינני זוכר בוודאות).
בשלב מאוחר יותר, כנראה, בשנים המוקדמות של בית הספר, אני זוכר את עצמי מראה את האיבר שלי לילדים אחרים. אח שלי גם הצטרף לעניין, הגדיל לעשות והראה להם את אחוריו (אני זוכר כיצד התפעלתי מהתעוזה). זה היה מצחיק, מביך ומעניק תחושה של עוצמה.
כעת אני שם לב, שבשלב זה, החוויה וההתעסקות המינית שלי היו בשיתוף עם אחי ועם חבריי. אמנם, הוריי לא היו מעורבים בכך, אך עדיין לא היו בכך מימדים של בושה ובדידות.


פרק ב' - גילוי הבושה שבמיניות

באחד הימים, בתלמוד תורה, ליד השירותים, ניגש אלי ילד גדול ממני בכמה שנים, ואמר לי בלעג משהו כמו: "שמעתי שאתה מראה את ה*** שלך לאנשים. תראה לי ואני מביא לך שקל!".
סירבתי, וגם נעלבתי ונפגעתי עד עמקי נשמתי. אני חושב שאולי התחלתי להבין שזה לא רק משהו מצחיק של שבירת מוסכמות, אלא גם משהו בזוי. נראה לי שמאז לא עשיתי זאת יותר.
אני זוכר שהיה שלב שבו התביישתי ולא הסכמתי שאמא שלי תקלח אותי. ייתכן שהיה זה בעקבות כך. אני זוכר גם, שכשאבא שלי לקח אותי למקווה (בערב יום כיפור, או משהו כזה), ראיתי את האיבר שלו, וזו הייתה לי חוויה מאוד לא נעימה. לא הסכמתי להתפשט ולטבול בעצמי במקווה.
רק עכשיו אני חושב על כך, שבמשך שנים רבות, באופן שיטתי, די התביישתי לחשוף את הגוף שלי. בפעם הראשונה שהיינו בקייטנה בבריכה, וכל הבנים הורידו את חולצותיהם - התביישתי לעשות זאת (היה לי תירוץ טוב, שאני רגיש לשמש, אך שכנעו אותי שאמרח קרם הגנה ויהיה בסדר. נשרפתי בכל הגב...).
בשנים לאחר מכן, כשהלכתי למקווה, תמיד הייתי עושה זאת כשמגבת כרוכה סביב גופי כל עוד הדבר אפשרי, וגם קיוויתי מאוד שאין שם אנשים אחרים. הייתי מתרץ זאת בטעמי חסידות וצניעות.
אני גם זוכר את עצמי קצת לפני בר המצווה שלי, חושב על החיבור בין איש לאשה כדבר הזוי ולא אפשרי. "איך הם מסוגלים"? חשבתי לעצמי. הרגשתי שאני הולך למות מבושה ופחד גם יחד אם אעשה דבר כזה.
אני חושב, שבשלב זה, המיניות הפכה אצלי ממשהו נחמד וחווייתי למשהו שיש להתבייש בו.

פרק ג' - מים גנובים ימתקו

בפרק זה, אני לא מתכוון לעסוק במיניות שלי, אלא במשהו אחר שאני חושב ש"תרם" לה רבות והכין את התשתית עבורה - הגניבה.

אני לא זוכר בדיוק באיזה גיל זה התחיל, אבל בגיל די צעיר הייתי גונב דברים מתוקים מהמטבח. לא היו לנו הרבה ממתקים בבית, אז גנבתי בעיקר עוגיות וגם שתיתי מבקבוק מיץ הענבים שבמקרר (מרגע שהכרתי את ההלכה, תמיד חשתי רגשות אשמה על כך שאני הופך באופן קבוע את המיץ שאבא מקדש עליו ל"פגום"). הייתי מומחה גדול בהסתרת הגנבות. אני לא זוכר בבירור פעם שאמא שלי תפסה אותי. תמיד לפני שהיא הייתה מגיעה, הייתי מעלים מהר מאוד את כל הראיות.

במשך הזמן, הייתי גונב גם כסף, והייתי גונב גם מהמכולת. אני זוכר שהיה לי תחביב מוזר לשבור את חפיסות השוקולד שבמכולת. פעם שמעתי את בעל המכולת מתלונן באזני מישהו על כך שכל השוקולדים בחנות שבורים. אותו אדם עודד אותו שהכל משמיים, ובעל המכולת קיבל את דבריו והתחזק מהם. התפעלתי מהגילוי של יראת שמיים שהייתי נוכח בו, ואף זקפתי זאת לזכותי...

כדי לגנוב הרבה עוגיות, פיתחתי הרגל שבו אני לוקח שקית אוכל, ממלא אותה בעוגיות ותוחב אותה למכנסיים, כך שהגומי שלהם תופס את פתח השקית. אני זוכר סיטואציה לא נעימה, שבה הייתי במגרש משחקים עם שקית העוגיות, במקומה הקבוע. מדי פעם הייתי הולך הצידה, מוציא עוגיה ואוכל. אחד הילדים שם לב לכך וקרא בקול משהו כמו: "תראו! יש לו שקית עם אוכל ליד ה*** והוא מוציא ממנה ואוכל". מאוד נפגעתי מכך.
היום אני חושב, שיש יותר מסמליות רבה, במקום שבו הייתי מחביא את הגניבות...

הגניבות ליוו אותי עוד הרבה שנים. כשהייתי בישיבה קטנה עם פנימיה, הייתי גונב ממתקים וכסף מתלמידים אחרים. הייתי גם גונב מהקיוסק.
מאוד הצטערתי על כך, ורציתי לתקן את מעשיי. תוך כדי הגניבות, רשמתי בשפת סתרים מיוחדת שהמצאתי, את שמות התלמידים מהם גנבתי ואת הסכומים. כשכבר העיפו אותי מהישיבה ועברתי לישיבה אחרת, שלחתי לישיבה מעטפות עם כסף, וכתבתי (בכתב מרובע) הוראות כיצד לחלק את הסכומים.
מאז, ברוך השם, די הפסקתי לגנוב בצורה שיטתית.

הארכתי הרבה בעניין הגניבות, בגלל שדרכו התחלתי בצורה שיטתית את הדפוס של חיפוש אחר הנאה בדרך אסורה, תוך כדי חציית קווים הדרגתית והעלמת ראיות. אני חושב, שזהו דפוס שאחר כך יצקתי לתוכו את המיניות שלי.

כמו כן, עד היום הרדיפה אחרי מאכלים מתוקים או מיוחדים מאוד מפעילה אותי. אני כמעט לא אוכל מאכלים רגילים (ברוך השם, לאחרונה המצב קצת משתפר). בהמשך הדרך של חיי, פעמים רבות, האכילה תהיה קשורה במיניות. לפני נפילה או אחריה, אני הולך לפנק את עצמי באכילה, ובגדול!

היי טהרני. מזדהה מאוד אם הגניבות. הייתי גונב הרבה, כספים קטנים מהוריי או מקופות הצדקה. איפשהו בגיל 12 החלטתי להפסיק עם זה לגמרי. נכנסו לי אז איזה כספים והחזרתי להוריי ולקופה ומאז הפסקתי ת"ל.

תודה משוחרר על השיתוף! שתשאר משוחרר תמיד מהתאווה וכבול תמיד לכניעה אל ה'.
הייתי לאחרונה במסר שבו חבר ותיק סיפר את סיפור חייו שכלל גניבות וחברים נוספים שיתפו שזה היה חלק מהילדות שלהם.
נתת לי רעיון לעוד סקר להעלות לפורום. בע"ה אעשה זאת עכשיו.

העליתי את הסקר אתמול. מצ"ב קישור: forum.gye.org.il/index.php?topic=5661.0

יש חלק ד'... וה'... ו... נשארתי מסוקרן...

אשמח לקבל. אני מניח שחוץ מסקרנות זה גם רלוונטי עבורי...
אשלח את המייל בהודעה פרטית