תגיד, "מה זה להיות ספונסר - התחלתי עכשיו, אין לי מושג מה ואיך עושים את זה"... כך פנה אלי איש יקר, אחרי שחלקתי איתו את הניסיון שלי והודיתי לו על שהחזיר אותי לימי הראשונים כספונסר, הוא הציע שאעלה את הדברים על הכתב. כתבתי. יהי רצון שיהא לתועלת. 
- - - - - - -
בשעה טובה. שיהא לך לתועלת. זה עתה זכית לעלות שלב בהחלמה שלך. אינך עוד חבר חדש. משהו בך השתנה, חווית התעוררות רוחנית. והנך חש בצורך להעביר זאת הלאה. הספונסר הציע שתרים את ידך בסוף הקבוצה כשמבקשים ממי שיכול להיות ספונסר שירים את ידו. אתה נרגש, גם קצת חושש (מפוחד?!) מרגיש ש'זה' גדול עליך... מי אתה שתגיד למישהו משהו... יש מצב שאתה חושב 'מה בכלל יש לי לומר'... אל חשש. רובנו חשנו כמוך. "אביך שבשמיים לעולם לא יאכזב אותך" מסיים החבר המייסד את סיפורו בספר הגדול (ד"ר בוב) וזו העובדה הברורה גם בחיים שלי.

לפני שאחלוק איתך את הניסיון שלי, אבהיר שהמילים הבאות מטרתן לעבור יחד איתך את הכביש. להציג בפניך את רשימת העשה ולא תעשה שלי. מה שלמדתי. גם ובעיקר כשטעיתי. זכור: העניין הוא לא להגביל אותך או להטיף לך, רק לשתף אותך במה שעבר עלי. בוא נתפלל שיהיה לתועלת.

ראשית אציע לך להתפלל תפילת השלווה, ולשתות כוס מים קרים, (ולהירגע), ואז ללכת לקרוא הייטב את פרק 7 – עבודה עם אחרים - בספר הגדול. ההדרכה המפורטת הכתובה שם, נצברה מניסיונם של הצועדים לפנינו, היא רלוונטית בדיוק כמו שאר ההצעות שהובילו אותך עד למצב בו אתה יכול להעביר הלאה את המסר... אני מתחיל כל שיח עם מכור בתפילה שאזכור שאינני יכול להציל אף אחד. למדתי שאני חסר כח מול התאווה והפגמים שלי. בטח של אחרים... זה גם לא התפקיד שלי. אני בסך הכל שליח, 'צינור' להעברת החסד הלאה. יכול לספר מה עבד לי. אינני יכול להבטיח שום הבטחות ודאיות לאיש. כי גם מה שעשה לי טוב לא בטוח שיעשה לאחרים כך. אני מספנסר בעיקר עבור עצמי. כדי שלא אחזור 'לשם'. למדתי שהזיכרון של מה שעשיתי עוזר לי לרצות שלא לעשות זאת שוב.

יש כל מיני סוגים של ספונסרים, גישות שונות, לעיתים ממש מנוגדות. מה שלניסיון האחד קריטי לעשייה, לאחר הוא חובה להימנע. אף אחד לא יכול להחליט עבורך או להתערב במסקנותיך, לכל ספונסר יש אוטונומיה מוחלטת לחלוק את ניסיונו ולבצע את הצעד ה 12 כפי ראות עיניו (מסורת 9 ב 12&12) על עצמי אספר שכשהתייעצתי עם בעלי ניסיון לפני ההדרכה שסיפקתי עשיתי הרבה פחות נזק. כששאלתי אחרים ויצאנו מעצמי הרווחתי עוד הזדמנות לתרגל ענווה. אני משתדל לא לתת הוראות ולא להשיא עצות, במיוחד בעניינים שאין לי מושג לגביהם, פשוט פרשתי את הכלים הרוחניים שרכשתי וניסיתי להתאים אותם לסיטואציה שנקרתה בדרכינו.     

כמה המלצות נוספות העשויות להועיל - הקשר עם ספונסר הוא כלי חשוב בתהליך ההחלמה. כדאי שתחפש אדם שאתה חפץ במה שיש לו. מי שעבר שינוי כשהלך בדרך לפניך, שהנך רואה שהוא מחויב לעבודה וליישום העקרונות של 12 הצעדים בכל תחומי חייו. אדם שמבין כי כולם שווים בתוכנית ויש לו נכונות לצאת איתך לצעידה משותפת במסע אל ההחלמה, מי שמוכן להקדיש מהזמן שלו בכדי לחלוק את ניסיונו, כוחו ותקוותו איתך. המחויבות היחידה של ספונסר, היא לעזור לספונסי שלו לעבוד את 12 הצעדים כפי ניסיונו, הוא עושה זאת בזמן שהוא מתאר את חווית הצעידה שלו.

ספונסר אכפתי עשוי לעודד את הספונסי שלו להשתלב בחברותא, הוא יכניס אותו 'לאווירה' כשיעביר לו את החוויות שלו כחבר חדש. יסביר לו את העקרונות הבסיסיים והמינוחים השגורים בין החברים (כנות, פתיחות, נכונות) זה לא יקרה ביום, אבל עם התהליך נלמד לרכוש בספונסר אמון ונשתף אותו בדברים הכי אישיים שלנו. לדוגמא כשהספונסר שלי סיפר לי כמה תועלת הוא מקבל מקריאה יומית קבועה בספרות התוכנית (יותר מעשרים ואחת שנה...) הוא עודד אותי לעשות זאת. כך הוא  גם 'דחף' אותי לעשות שירות, ודירבן אותי להתקדם בעבודת הצעדים.

היו לי ספונסרים שסיפקו לי את הניעור שמדי פעם נזקקתי לו, גם את הנחמה בעת הצורך... ככלל הספונסר סייע לי להישאר 'על הכביש', בדרך ההחלמה. היה לי חשוב לזכור שגם  'כשחטפתי ממנו', הוא לא 'נכנס' בי, מקסימום בהתנהגויות שלי. לא מתוך שליטה ביקורת או שפיטה, הוא עשה זאת בחמלה רבה, הוא בסך הכל משמש דוגמא ומסר לעבודת התוכנית ולהחלמה כמיטב יכולתו 

אה, ומה אתה כספונסר תקבל מיזה? בשבילי את החיים. המילים של ביל ב 12&12 מדברות בעד עצמן - 

"אין סיפוק ואושר גדולים יותר מאשר עבודת הצעד השנים עשר. להסתכל בעיני נשים וגברים, מלאות פליאה ותימהון בעוברם מן החושך אל האור, לצפות בחייהם מתמלאים במהירות ביעדים ומשמעויות חדשים, לראות משפחות שלמות מתאחדות מחדש,  לראות אלכוהוליסט מנודה מתקבל חזרה בזרועות בפתוחות אל הקהילה והחברה, ומעל לכל לראות את האנשים הללו מודעים לנוכחותו של כוח עליון אוהב בחייהם – דברים אלו הם מה שאנו מקבלים כאשר אנו מעבירים את מסר ההחלמה לאלכוהוליסט הבא"

שנזכה להיות משרתים שזכו לאמון.

מילה אחת,
"תודה"

ומפה הוסיף, חברים יקרים אפי' שאתם עוד לא ספונסרים, במקום הזה נכנסים המון חברים חדשים, ו"בורחים"
אין מה לפחד, קחו אומץ ו
תנסו לייצור קשר עם החדשים ומותר קצת לרדוף אחריהם,
אנשים סובלים וסובלים וסובלים,
אני הייתי שנה חצי בפורום, עד שאלוקים נתן לי את האומץ להתחיל קבוצות חיות וצעדים.

תודה רבה על הכתיבה.

הספונסר שלי מעולם לא התערב לי מבלי שביקשתי.
אף פעם לא תירץ אם לא שאלתי. אף פעם לא ענה אם לא התקשרתי 

מאוד קריטי ביחסים בין ספונסר לספונסי שלא תהיה תלות. שלא תהיה הרגשה לספונסי "נפלתי כי הוא לא ענה לטלפון"... ושהספונסר שלא ירגיש "נכשלתי כי הוא לא נקי"...

בסוף צריך לזכור שהעסק הזה הוא ממש נס מתגלגל.
הרי כולנו חולים, בעלי אופי פגום ומחורר, ואם אני מסוגל להעביר למישהו "אור" "חסד" "תקווה" "כוח" זה ממש חסד אלוקים עלי.

תודה רבה

תודה רבה.