שלום חברים יקרים!

אני כותב בפורום בפעם הראשונה. אני קורא כבר שנה וחצי את החומרים שבאתר ומקבל במייל את "החיזוק היומי". התוודאתי בפני רב על חטאיי ועל המשיכה לתאווה והוא משמש כספונסר שלי לו אני מספר על קשיי, ייסוריי וגם ההצלחות וגם מתי שקשה לי ואני רוצה לחטוא. עדיין הקשר הזה עם הספונסר צריך עדו להתחזק ולהגיד לנקודות יותר עמוקים ואמיתיים אך זו דרך שאני עובר איתו.
אולי בעז"ה אכתוב באיזשהו שלב את הסיפור האישי שלי אך בינתיים רציתי לשאול את השאלה שאני מנסה לעבוד עליה ולהתקדם בשיטת "12 הצעדים". הבנתי והפנמתי שאני לא מסוגל את הבעיה הזאת בעצמי ואני צריך למסור את התאווה לאלוקים שיושיע אותי, אני מסכים עם האמירה הזאת אבל מה זה אומר אם אני רוצה לפרוט אותה לפרטים. האם ברגע שמתעורר לי החשק לחטוא, אני מתפלל וזה עוזר. מנסיון זה לא עזור לי, למרות התפילה ובקשת הרחמים מהקב"ה, ברגע החטא הכל נשכח ומתפנה חלל במוח ובלב שלצערי נותן מקום ליצר הרע. גם שיחה לספונסר היא אופציה אבל היא לא תמיד זמינה כי הספונסר לא תמיד זמין וכך אני נשאר לבד מול החטא החזק שבאותם רגעי החולשה והדכאון אני אל מצליח למצוא את הכוחות שבי להתנגד.
אשמח להבין את המושג הזה וגם לשמוע איך מצליחים להוריד את השליטה מחיינו ולהוסיף טוב בעצמו.

תודה לכם

שלום חבר חדש-ישן!
גם לי היו הרבה רבנים "ספונסרים".
היום אני מבין שרק מי שהיה שם והצליח לצאת מזה,
יכול להראות לי את הדרך.

אם אתה רוצה ללמוד למסור לאלוקים,
עצתי לך שתדבק באלו שחיים כך,
וצועדים בתוכנית זמן רב בהצלחה.

בהצלחה!

תודה רבה, אך היכן אוכל למצוא ספונסר כזה? אני מאוד אשמח להיות בקשר עם כזה אדם שחווה את התהליך הזה מבפנים.

שלום לך

אני רוצה להדגיש את הנקודה שטהרני כתב:



אתה יכול למצוא ספונסר או פה בפורום או דרך פנייה במייל help@gye.org.il. אבל זה לא תמיד יספיק כי זה לא בטוח שהוא יהיה יותר זמין מהרב-ספונסר שלך עכשיו. שמעתי פעם חבר ותיק שהלך למטפל שיעץ לו להשתתף בתוכנית אבל הוא לא רצה. הם סיכמו שהוא יתקשר אליו כשקשה לו, וכך אכן עשה. אולם בפעם הראשונה שהתקשר המטפל לא יכל לענות וכך הוא הלך והשתמש. כשאמר זאת למטפל הוא ענה לו שבשיל זה הוא צריך ללכת לתוכנית. לקבוצות. הסיבה היא ששם אתה פוגש הרבה מאוד חברים שמתמודדים עם אותם קשיים, והם נותנים לך את מספרי הטלפון שלהם. ברגע שיהיו לך 10 מספרי טלפון, אפילו 20 או יותר - בטוח מישהו יענה. תנסה אחד שתיים או שמונה - בסוף מישהו יהיה זמין. אפילו באמצע הלילה. אבל בשביל זה לא מספיק רק ספונסר.

בתקווה שעזרתי קצת

שלומק'ה מתכוון לקבוצות חיות.
שם פוגשים החלמה.
שם הכל קורה.

johnsmith כתב on 28 דצמ' 2014 10:41:

שלום לך johnsmith היקר !
ברוך הבא בצל קורתינו
בקשר לשאלתך "מה זה אומר למסור את התאווה לאלוקים"  ???
מה שהסבירו לי פעם ש"למסור את התאווה לאלוקים"
זה דומה למשחק מסירות בכדור
כשאני רואה את התאווה מציצה
(לפני שקרבתי אותה אלי והחזקתי בה וחבקתי אותה חזק חזק...  )
אני מוסר אותה לאלוקים ואומר לו שאני ממש ממש לא רוצה אותה ...  :-\
אני רוצה להיות מחובר רק אליו... 
וזה לא נשאר אצלו כל הזמן לאחר כמה שניות/ דקות/ שעות/ ימים/ (מחק את המיותר)
זה יופיע שוב ושוב צריך "להתמסר"  :-\
אז מה שנשאר לי זה לאחל לך בהצלחה
"בלמסור את חייך להשגחת אלוקים" (כפי שאנו לא מבינים אותו...)
בהחלמה רבה מכל הלב

תודה רבה מי אני,
על המשל ה"קולע"

אף פעם לא הייתי חזק בכדורסל,
אבל מהיום אהיה יותר מחובר למשחק הזה.

גם כששיחקתי, תמיד ניסיתי לקלוע בעצמי
(למרות שאני מחטיאן גדול...)

מקווה שאלמד יותר למסור,
בעיקר במשחק החיים.

ברוך הבא. בלי להסתבך יותר מדי אכתוב שלמרות שיש למסירה ביטויים מעשיים, הרעיון אינו שונה בהרבה 'מלמסור ד"ש'. להפנות, להעביר, את המחשבות והתחושות מגוף אחד אל גוף אחר. שיהא לכולנו בהחלמה.

בקשר למשל, חשבתי על זה שאני צריך גם לקבל את הכדור כי אם לא זאת הדיפה לא מסירה..

פשוט להעביר הלאה, בלי שיהיה זמן לתאווה לפעול אליי, כלומר כל הזמן אני צריך להיות בתנועה כדי שהתאווה לא תצליח להכות שורש. האם אני מבין נכון? אלוקים מהווה כמקור שאליו אני מעביר את התאווה, כי זה הגורם היחיד שיכול לקבלה?

בערך. לא אותה, אלא את מה שנדמה לי שאני מקבל ממנה ברגעי ההשתוקקות אליה. כי היא חזקה ממני. הכוח שלה עלי לא מאפשר לי לתת אותה ולהתנתק ממנה. אלוקים מהווה שכפ"ץ, טפלון, המספק את אותן הפונקציות ומגן עלי מפניה.

אם אני לא מוסר את התאווה עצמה אז מה אני מוסר?
את האובססיה לתאווה?    את תחושת המלאות המזויפת שהיא נותנת לי?

איפה נכנס פה הויתור על התאווה.      העסק קצת מבולבל לי בראש..
אשמח לעזרה..

אשמח שמישהו יעזור לי גם בשאלת פותח השרשור לא קיבלת תשובה מספקת... גם את זה אני מוסר...

בשבילי למסור את התאווה לאלוקים מורכב מ-4 שלבים.

כשאני מותקף בקריז או שעוברת לידי מושאת תאווה מטורפת שאין מצב שאני לא מסתכל עליה עכשיו אני צריך להבין ולחשוב על 4 דברים:

1. המטרה שלי והרצון האמיתי שלי הוא לא להסתכל עליה
2. אני חסר אונים לחלוטין מול המטרה הזאת, קרי- אני לא יכול לא להסתכל עליה בכוחות עצמי
3. אלוקים יכול לעשות זאת עבורי
4. אני מתפלל אליו שיעשה עבורי את מה שאני לא יכול לעשות לבד. ש"ייקח" ממני את הרצון להסתכל. שיכניס בי נכונות לוותר על זה רק להיום רק לעכשיו.


כנ"ל לגבי שימוש או רצון להיכנס לפורנו או כל דבר אחר

ובהמשך קלטתי שגם אל מול פגמי האופי שלי, אל מול פחדים דאגות וכו'.

אני חסר אונים מולם
הרצון שלי הוא להשתחרר מהם
אני לא יכול לעשות זאת בעצמי
אלוקים יכול!
מתפלל אליו שיעשה עבורי מה שאני לא יכול לעשות לבד.


אוהבים מקווה שעזרתי

Well said!
גזרתי ושמרתי..