היום בבוקר הייתה לי טינה על אשתי, חלפו השעות, והרגשתי שאני די בסדר ונרגעתי. בכל זאת הרגשתי בתוך תוכי שאני משקר לעצמי. לבסוף עשיתי צעדי 4-5-6-7-8-9 על העניין, ואני אסיר תודה על כך.

בכל אופן, זה הציף אצלי את השאלה: האם בכל מצב שבו אני מרגיש טינה, או ביקורתיות או אי נוחות, אני חייב לעשות צעד 4, או שיש מצבים שזה "היה בקטנה" וכבר עבר לי ואין צורך "לחפור"?

נ.ב. בהסתעפות המחשבות על כך היום, נזכרתי, שבאחת הקבוצות הטלפוניות, די בתחילת הדרך שלי בתוכנית, עלינו יחד שני חברים. אני לקחתי את התור, תוך שאני מתנצל ומסביר שאחר כך כבר לא אוכל לדבר, ומוסיף שאני מקווה שאעשה על כך צעד 9. המנחה של הקבוצה הסביר לי, שאם אעסוק בצעד 9 בכאלה פרטי פרטים, לעולם לא אסיים אותו...  :D ;D

שאלה במקומה  וכמו בכל דבר ישנם גישות שונות ואני מאמין שאין אמת אבסולוטית.
הגישה שעובדת בשבילי היא שהבעיה שלי היא טינות ולא סתם כעס או אי נוחות זמני.
ואני אסביר יש הבדל גדול אם אני הולך לחנות ויש לי את כל הזמן שבעולם ואני רגוע ומישהו חותך ועוקף את התור לבין מקרה שאני ממהר ואני פקעת של עצבים ואז קורה לי את אותו הדבר ואני לא רק מדבר על רמת הכעס ההבדל הוא שאחרי כמה שעות אני אזכור וירגיש את הטינה כאשר במקרה הראשון לא יקרה לי כלום.
התעוררות כעס קטנה לא משפיעה עלי ולכן אני לא טורח "ליצור" בעיות של טינה .
כשדיברתי עם הספונסר שלי על זה כמה פעמים הוא הביא לי גישה שונה שלא משנה כמה רעל את אוכל רעל זה רעל אבל תעשה מה שנראה לך נכון עכ"ל.
החלטתי לשתף בגלל שמאז יש לי חיים הרבה יותר רגועים
באהבה
אבי

לפי מה שקיבלתי מהספונסר שלי, שעושים את הצעדים עד לאיפוה שהגעת על צעד ושעל בחיים,
אבל יש מקרים שחייבים לכתוב אותם ולעשות אותם בשלמות, כי זה מקרה חזק,
ויש מקים בחיי יום יום שאפשר לעשות אותם בע"פ, ובמקרה קצת יותר מסובך לדבר עם חבר בטלפון,
ואז באיזשהו שלב, אתה מכניס את 12 צעדים בחיי יום יום, שעל זה אנו רוצים להגיע,

שלום.
הדיון הזה הזכיר לי סיטואציה מתחום הנהיגה.
בחודשים הראשונים לאחר שעברתי בטסט החמישי, כשנהגתי ברכב ידני, השתדלתי, מחוסר ביטחון, לא לשחק הרבה עם ההילוכים. השאלה שעברה במוחי הייתה: האם המרחק הזה שווה להעלות הילוך, ואחר כמה עשרות מטרים שוב להוריד, ניסע לאט יותר וזהו. כיום, רעיון זה נראה לי מוזר. ההילוכים זזים באופן טבעי כל כך, שאין בזה מאמץ.
לא חלינו ביום אחד - ולא נחלים ביום אחד.
מזל שיש לי עוד שמונים שנה כדי להתאמן בהזזת ההילוכים הרגשיים שלי ובהכוונתם לרצונו של אבי שבשמיים.

נתן במתנה

תודה נתן על המתנה(/ות).
לא כ"כ נהגתי ברכב עם הילוכים, מקווה שלאלוקים יש בתוכנית שלו גם רכבי אוטומט...
הנטייה שלי לסבך דברים ולעשותם מורכבים, מן הסתם תהפוך את הנהיגה באוטומט למסובכת כמו נהיגה של אדם אחר במשאית עם הילוכים ידניים או במטוס... :-[

צעד 4 - זה פשוט חשבון הנפש של יהודי 'עובד אמיתי'