שלום חברים.
בעקבות הודעה ששלח לי היום מישהו תקפו אותי תחושות עזות.
אותו האדם ששלח לי את ההודעה די הרס את קשרי החברתיים במשך כל שנות התיכון. על פי ראות עיניי,הוא פשוט "שמר" את כל החברים המשותפים שלנו לעצמו,ואלה היו רוב החבר'ה,דבר שהשאיר אותי די בודד מבחינה חברתית. מבחינתי,הוא אחת הסיבות העיקריות שהביאו אותי למחלה,הצורך לפצות על המצב החברתי הירוד. הוא,בעצם,הסיבה שאני כותב את הפוסט הזה כרגע,שבכלל אני נצרך לשירותיו של הפורום הזה. כמובן שהוא לא יודע את זה,אני לא חושב שהוא מתאר לעצמו את הנזק שהוא גרם לי.

לא כל כך משנה מה היה תוכן ההודעה,אבל הטינה שעלתה בי,היתה כל כך חזקה,שהרגשתי שאם אני לא מטפל בה אני נופל. התקשרתי לכמה חברים,אך אני מרגיש שלא הצלחתי לבטא את עצמי כמו שצריך...

אני מרגיש שאני לא יכול לסלוח לאדם הזה. לא לסלוח,לא לוותר על הטינה כלפיו,לא לשכוח את מה שהיה,כלום. אני לא יכול,לא רוצה,להתפלל לאלוקים שייקח ממני את הטינה הזאת. אני מרגיש שהיא כל כך מוצדקת,הוא פגע בי בלא שום סיבה,בידיעה שהוא פוגע בי,ולמרות שניסיתי להתחבר,והוא אפילו ידע בבירור שנפגעתי ממנו,מעולם הוא לא עשה שום מאמץ כדי לכפר על מעשיו.
אז איך עושים את זה?איך מבקשים מאלוקים שייקח את זה?אני מרגיש שאם לא אצליח להתגבר על זה,זה יגרור אותי חזרה למטה...

אוהבים!
גם אני במצב טינתי כבד בימים האחרונים, ואני לא ממש עושה את מה שאני אמור לעשות בקשר לזה...
פעמים רבות, אני חש שהטינה חזקה מהתאווה. זה שאני בורח לתאווה זו רק אחת התוצאות הקטלניות של הטינה.
בכל אופן, כמה דברים שדי עזרו לי כשעשיתי אותם:
א. להתפלל על מושא הטינה, שיהיה לו טוב, גם כשממש לא מתחשק לי.
ב. לבקש מאלוקים נכונות לעשות את הדבר הנכון בעניין הזה.
ג. להבין ש"רגשות אינם עובדות", ובעקבות כך "לשחרר" את הרגש הזה ולוותר עליו (דיברנו על כך בעל פה בדיוק אתמול...)
ד. צעדים 4-9. 4: צעד 4 - לבדוק היכן הדבר פגע בי: האם בהערכה העצמית, בגאווה, בביטחון הרגשי, ברכוש (כולל מעמד וכדו'), בשאיפות, ביחסים האישיים וביחסים המיניים (ובהקשר שלך אולי באפשרות לבנות יחסים תקינים כאלה). אחר כך לבדוק היכן אני טעיתי בגישה שלי. היכן הייתי אנוכי, היכן הייתי לא כנה, והיכן הייתי מפוחד. צעד 5 - לשתף עם חבר את צעד 4 שכתבתי. צעד 6 - להיות נכון, או לבקש מאלוקים עד שהנכונות תגיע, "לנקות את הצד שלי של המדרכה". להתנקות מהדברים שלא נכונים ולא טובים אצלי בסיפור. צעד 7 - לבקש מאלוקים בענווה לשחרר אותי מהפגמים הללו שיש לי (שוודאי גם מתבטאים באופנים אחרים בחיי). צעד 8-9 - לבקש סליחה מאותו חבר על החלק שלי בעניין, מבלי להיות עסוק נפשית במה שהוא לא היה בסדר. מבלי להצטדק בתירוצים שונים למה הייתי לא בסדר. קצת קשה (?), אבל משחרר. וגם אם לא משחרר, עוזר לי לתקן את עצמי ואת דרכיי.
בדרך כלל, צריך את הבסיס של צעדים 1-3 כדי לעשות את הצעדים האלה, אבל אולי זה לא מוכרח. הספונסר הראשון שלי, למשל, חשב באחת הסיטואציות שכדאי שאעשה צעד 4 למרות שעוד לא כתבתי את הצעד הראשון. התייעץ עם הספונסר שלך (מקווה שכבר יש לך אחד כזה).

תודה רבה טהרני.
מצטער,אני עדיין לא מוכן.
לא מוכן להתפלל שיהיה לו טוב,אני לא רואה סיבה לעשות את זה אחרי כל הסבל שסבלתי בגללו.
לא מוכן לבקש מאלוקים שייקח את זה ממני,למרות שאני יודע שזה לא בריא לי. אני מרגיש שהרגשות האלו באים ממקור אמיתי ועמוק,נעשה לי עוול חמור,סתם,ללא סיבה. הוא פגע בי במשך שנים,למרות כל הפעמים שמחלתי לו וניסיתי להתנהל בכנות הוא המשיך לעשות דברים מאחורי גבי. אני לא רואה במה אני אשם כאן.

האמת ששאלתי את עצמי האם עדיף לחזור להשתמש או לוותר על זה,ולא הצלחתי להגיע לתשובה אמיתית. אני מאוד לא רוצה להשתמש,ומצד שני אני מאוד לא רוצה לסלוח לו.

אתה לא סולח לו בשבילו, אתה עושה זאת בשבילך. יכול מאוד להיות שאתה צודק, אבל בכבישים מסוכנים עדיף להיות חכם. לאחרונה הייתי בקבוצה שבה אחד החברים אמר שהוא מעדיף להיות חי מלהיות צודק. פעמים רבות שמעתי שהדבר המסוכן ביותר עבור מכור, הוא להיות צודק, מכיוון שעל טינה מוצדקת הרבה יותר קשה לוותר.
טינה היא ממש רעל למכור, כך כתוב בספר הגדול. הספונסר שלי פעם הדריך אותי לבדוק כמה פעמים בספר הגדול נאמר בצורות שונות שטינה הורגת.

כתבת ש"אני לא רואה במה אני אשם כאן". זה לא עניין של אשמה. זה עניין של לקיחת אחריות. כשאני לא מרגיש טוב עם עניין מסוים, משהו בגישה שלי שגוי ואני צריך להשתחרר ממנו. לצורך הדוגמא, אם אני זוכר אחרי יותר מעשרים שנה, שאמא שלי לקחה לי איזה ממתק ונוטר טינה על כך (אמיתי!), יש לי בעיה רצינית של חוסר פרופורציה (ובמקרה שלך, ייתכנו דברים אחרים). כך נפסק להלכה בספר "12 צעדים ו-12 מסורות" של AA, שבכל פעם שאנו מוטרדים, משהו לא בסדר אצלנו, במיוחד בתחום הגישה.

מאחל לך שיתבהר לך שכל דבר עדיף על חזרה לשימוש. אתה עצמך מן הסתם מבין שזה יסוד חשוב להחלמה יציבה.

נ.ב. טוב שאני לא הספונסר שלך... בספר הלבן נאמר ש"ספונסרים חכמים הם אלה ש"עושים את שהם אומרים, ואומרים את שהם עושים"... כרגע אני לא מספיק עושה את המוטל עלי (וסובל בעקבות כך!) מבקש מאלוקים את הנכונות.

אה, ועוד משהו: נסה לחשוב על חברך כעל אדם חולה. אולי לא חולה נפש במובן המקובל של המילה, אבל אדם שכבול בתוך "פגמי אופי" מסוימים, בתוך התנהלות שלילית מסוימת, שקשה או בלתי אפשרי עבורו להיות מודע לבעייתיות שבה או להתנהל אחרת.