שלום חברים,
הכינוי שלי הוא ברוח חדשה ואני חסר אונים מול החיים, מול התאווה. - באמת?
זה משפט כל כך נפוץ כאן באתר ובקבוצות ולי אישית יוצא להגיד אותו כמה פעמים ביום. אבל אני חושב שאני לא באמת מבין מה המשמעות של להיות חסר אונים, אני לא יכול לצפות בטלויזיה, בסרטים, לחפש מילה כזו או אחרת באינטרנט סתם בשביל הקטע ובו זמנית להגיד שאני חסר אונים מול זה. אין פליאה שאמש נפלתיי בעקבות זאת. אולי אני כלל לא מבין מהי המשמעות של חוסר אונים. אך הידיעה של הדבר כל כך חיונית להתקדמות בצעדים ובהחלמה.

לכן אשאל אתכם חבריי, מהו חוסר אונים בשבילכם? האם זה מושג שאפשר בכלל להגיע אליו בשלמות?
האם זה מושג שמעכב התקדמות להמשך הצעדים (מהצעד הראשון)?
מה החוסר אונים גורם לכם לעשות (או יותר נכון אוסר עליכם לעשות)? כיצד אתם שומרים על הידיעה של חוסר האונים לאורך זמן?


מודה לכם מאוד ידידיי,
בהחלמה

שלום ושבוע טוב חבר

כל הכבוד לך על הכנות,

חוסר אונים בשבילי זה המקום שאני ממש רוצה את זה וממש לא יכול עם זה,
סוג של - הקול קול יעקב - והידיים ידי עשו,
זה סבל כל כך מטורף,
שהסכמתי למות ולא לסבול יותר את החוסר אונים, וזהו בעצם הכניעה
וזה הביא אותי לעשות כל מה שאומרים לי, כי אצלי זה היה או זה או המוות,

לגבי הנפילה, אוהבים אותך לגמרי,
תודה על התזכורת לאן אני בהחלט יכול להגיע כשאני יעבור את היום ללא התכנית/צעדים/פעולות וכו', וכשאני כותב שורות אלו אני נזכר בנפילה האחרונה שלי, ואני אסיר תודה לאלוקים ששלח לי את הספונסר והדגיש לי שבמשך 48 שעות מהנפילה לא לנסות להסיק מסקנות, ולחפש להבין מה לא עשיתי נכון, אצלי זה היה סוג של הדחקה, ואי הכלה שנפלתי, אלא להיות עסוק ולכתוב מה אני מרגיש עכשיו, למרות או בגלל שזה קשה, וממש לא רציתי לעשות את זה,


זה היה עבורי כלי חזק מאוד, ששמר ושומר עליי,

מאחל לך יום של קבלה עצמית אמיתית

חוסר אונים הינו, כשאני הולך ברחוב ומישהו זורק עלי אבנים, אני לא אומר שאני חסר אונים, אני פשוט זז הצידה. כשאני יודע שאני חבר אונים אני בורח מהתאווה, וכל אחד יודע ממה הוא צריך לברוח, רק לפעמים המחלה אומרת לנו תבדוק שוב את הגבולות של חוסר אונים, תפסיק לבדוק גבולות תזכור שאתה חסר אונים ולהרפות מכל הדברים שמביא אותנו לנפילות,

קודם כל, לפני שאני אתחיל להתעמק בתגובות. תודה על השאלה!
חשוב לי. אני גם צריך להבין את זה