יש לי בעיה עם צעד 6. אני לא מוכן לחלוטין שאלוהים ישחרר אותי מהפגמים שלי. ברור שבעיקרון אני רוצה להחלים, אבל קודם כל חלק בי אוהב את הפגמים האלה, וגם אני חושב, נגיד ומחר הייתי משוחרר מכל הפגמים, מה הייתי עושה? לא היתה לי מטרה שתניע אותי, והחיים הם תנועה ודימניקה לא משהו סטטי.
אז איך עושים את צעד 6?

אתה שואל טוב. גם לי היו (וישנם) פגמים שמשרתים אותי, או לכל הפחות כך אני חושב. את הנכונות שהכוח העליון יקח אותם ממני או יעשה למעני מה שאיני יכול לעשות למען עצמי השגתי באמצעות רשימה נוספת שכתבתי: מה אני מרוויח או מקבל מהפגמים, ומה ארוויח או מה אני יכול לקבל במקום...

וביחס לשיחרור מהפגמים אל תדאג, אנחנו כנראה נשאר פגומים עד יום מתינו, וזה שאנחנו מוכנים שהוא ייקח אותם מאיתנו לא אומר שזה באמת מה שהכוח העליון יעשה, הוא לא עובד אצלינו, את מה שהוא עושה הוא עושה בזמן שלו.

הספונסר שלי לימד אותי שהתפקיד שלי הוא להיות מוכן לא לפעול מתוך הפגם ולעשות הפוך ממנו. כל השאר שייך לכוח העליון.

בהחלמה.

שלום חבר,

התחברתי לשאלה. גם אני בעצמי התקשיתי בזה.
ובאמת לפעמים אני עומד מול שוקת שבורה - מול עצצמי האמיתי. - אני לא באמת רוצה להשתנות.
זה גם בתאווה וגם בפגמי אופי. גם על התאווה קשה לי "לרצות" לוותר. גם על פגמי אופי קשה לי "לרצות"...

הספונסר שלי אכן המליץ לי ליצור רשימה, מה אני מרוויח מהפגם אופי, ומה אני מפסיד ממנו.
לפעמים אני מגלה להפתעתי שהמחיר שאני משלם על האחיזה בפגמי האופי, הוא מחיר יקר מדי.
יש תועלת גדולה בפחד. אבל כשפותחים את העיניים ומבינים את הנזק האדיר של הפחד, כזה תרגיל נותן לנו את היכולת להכריע - אני נכון לוותר על הפחד.

מה שעשיתי בנוסף זה חיבור של צעד 6-7,
וזה לקט תפילות. חיברתי תפילה על כל פגם.
אשתדל להביא את זה כאן בהזדמנות קרובה.

אוהב
הושיעה