שיתוף מאתמול בלילה אחרי הכנס:
אני מודה לאבא על יום מחובר
ועל כנס נפלא!
פגישה עם ספונסי.
חיבור מאסיבי.
מסר שנתתי.
שירות שלא תכננתי.
ניגון שפרטתי.
מסרים ששמעתי.
מחמאה נוגעת ללב.
אהבה שנתתי וקיבלתי.
חיבוק שחשתי.
תועלת שהבאתי.
כנות שנהגתי.
ענווה שהשיגה אותי.
גבולות שהעמדתי.
ויתור שנכנעתי.
כיף שנהניתי.
שחרור שהרווחתי.
תקווה שגואה בי.
חברים שהם משפחה לי.
ועל כל הטוב שעשית עמדי.
היום בכנס מסרתי מסר בנושא 'שיתוף בזמן אמת'.
האמת, שבזמן אמת, אני לא באמת אוהב לשתף את האמת.
זה זמן הכי לא נוח.
רק להערב אחרוג ממנהגי ואשתף בזמן אמת.
כעת אחרי הכנס, שהיה מצוין ונפלא, והבאתי תועלת ותקווה, והיה סבבה, בא לי להירגע אל תוך הלילה עם חיפוש תאווה מאסיבי... כזה שייחשב רק מעידה אבל ישרוף כל גרם של אנרגיה בנפשי.
אז אני משתף. זה אמיתי.
אני לא יודע מאיפה מגיע יצר ההרס העצמי. מה אני מנסה להרוויח? למה שימוש בא לי בטוב עכשיו?
אולי איזה תחושה שלא מגיע לי כל הטוב הזה ואני לא ראוי ואני חייב קצר?
אולי תופעות לוואי של עודף צומי שאולי קיבלתי בכנס
אולי בגלל שאתמול חיפשתי קצת תאווה בסרטים.
אולי בגלל שאני עייף או רעב.
אולי בגלל שיש לי פחד מעסקה מסוימת בעבודה.
אולי כי אני מתרגש ואני לא יודע לשים את זה בכלים - במילים.
אולי בגלל חוסר השליטה במציאות שמאתגר אותי לשלוט בו. וזה יוצר געש.
אולי הבדידות כי אשתי נרדמה.
אולי לחץ פחדים ודאגות.
אולי סתם רגשות אינם עובדות והכל בסדר ויאללה ממשיכים.
בכל אופן ממשיכים קדימה במלוא הכוח והשמחה
קמתי לבוקר נקי מחובר ומלא בהזדמנויות לצמוח!
אוהב אותכם
הושיעה נא
