היום הקבוצה עסקה בצד השני של המטבע עליו דיברנו אתמול. במקום להתמקד במטרה של תשעים יום ובהתקדמות שלנו במסע, אנחנו מתמקדים רק בהיום - כל יום ביומו.

לומר "רק להיום" אין פירושו שאין אתמול או שאין מחר, אלא פירושו שאנחנו מתחילים לחיות עם אלוקים בצורה שבה הוא נוכח בחיים שלנו, ואנחנו נותנים לו את האחריות לכל מה שהוא לא נתן לנו את האפשרות לשנות. לכן, העבר שאותו אנחנו לא יכולים לשנות - אנחנו משאירים לידי אלוקים, ואותו דבר העתיד שאלוקים לא נתן לנו אפשרות לשנות - אנחנו משאירים לידי אלוקים.

זה נכון הן מול התאווה והן בחיים בכלל. כאשר קשה לנו היום, אנחנו מתמקדים ביום אחד - היום הזה. מה יהיה מחר? אני לא יודע. אלוקים נתן לי 24 שעות להתמודד בהם, וזה הדבר היחיד שאני צריך להתעסק איתו.

בנפילות השתמשנו בדיוק בצורה ההפוכה. תמיד אמרנו לעצמנו "רק הפעם אפול, ומחר אפסיק לתמיד". כאן אנחנו משתמשים באותו כלי, אבל עם גישה הפוכה לגמרי. 

שיעורי בית. ברגע של אתגר או קושי היום, תעשה הפסקה ותכתוב עם מה אתה מתמודד ואז תחלק: מה שהיה בעבר שמטריד אותך, מה אתה יכול לעשות היום, ומה שייך למחר וכעת לא שייך במילא. אחר כך תתמקד רק בחלק של היום, ואת השאר תשאיר לאלוקים.

מה שלמדנו מהעבודה של הצעדים הראשונים זה שאנחנו לא יכולים לבד ואנחנו צריכים עזרה של אחרים. זה היה הבסיס, אבל זה לא מספיק. אחרי שאנחנו מתחילים לבקש עזרה מאחרים, אנחנו רואים שבסופו של דבר כולנו מוגבלים, ולכן אנחנו צריכים את העזרה של אלוקים.

זה נכון גם לגבי הבעיה שלנו עם התאווה וגם לגבי הרבה דברים אחרים שאנחנו לא יכולים לשלוט בתוצאה שלהם. 

בעצם ההבנה הזאת והפניה אל אלוקים היא הבסיס למה שחיפשנו כאן - פיתרון רוחני. הרי הגענו לכאן אחרי שכבר ניסינו את כל הפתרונות הרגילים בלא הצלחה. כאן למדנו שאנחנו לא יכולים להסתפק בעוד משהו מקומי ונקודתי אלא אנחנו צריכים לעבור שינוי מקיף, או במילים אחרות: שינוי רוחני.

איך מגיעים לשינוי הרוחני? על ידי העבודה של הצעדים. אין רגע שבו פתאום נדלק האור ואנחנו מקבלים הודעה שעברנו שינוי, במקום זה אנחנו משתתפים בקבוצות, משתפים במה שעובר עלינו, עובדים על הצעדים ומכניסים את אלוקים לתוך החיים. אם אנחנו רציניים בכך - אנחנו חווים את השינוי הזה.

שיעורי בית. תקדיש עשר דקות לכתיבה על המקומות שבהם אלוקים לא נוכח מספיק בחיים שלך, ואיך הדברים ייראו אם תצליח לשנות את המצב ולסמוך עליו לגמרי.

אלוקים הוא הכל, הוא גם אוהב וגם מעניש, גם כועס אבל גם רחמן. השאלה היא לא איזה פנים יש לאלוקים אלא איזה צדדים אנחנו מחליטים לראות בו. אין כאן שום כוונה להתעלם ממה שלא נוח לנו, אלא פשוט לנסות לראות בצורה יותר אובייקטיבית את המצב.

ברוב המקרים, הדרך שבה אנחנו רואים את אלוקים היא שכפול של הדרך שבה אנחנו רואים אנשים חזקים משמעותיים אחרים בחיים שלנו - בדרך כלל דמות האבא.

מי שגדל עם אבא שהעניש על כל דבר, יראה את אלוקים בצורה הזאת שמעניש אותו על כל טעות. מי שגדל עם אבא שלא היה לו קשר רגשי איתו, בדרך כלל יתקשה לפתח קשר רגשי עם אלוקים, ומי שגדל עם אבא פרפקציוניסט, יראה כך את הדרישות של אלוקים מאיתו.

השלב הראשון שלנו כדי להפנים דמות של אלוקים אוהב היא לראות איך אנחנו רואים אותו כעת ומאיפה זה נובע. איזה תכונות משמעותיות יש לאנשים המרכזיים בחיינו, ואיזה תכונות אנחנו מייחסים לאלוקים. כשנעשה רשימה כזאת, בדרך כלל נמצא הרבה מאוד משותף.

שיעורי בית. תכין טבלה עם שני טורים, בצד הראשון תכתוב חמש תכונות משמעותיות של האנשים החזקים בחייך ובטור השני תכתוב חמש תכונות מהותיות שאתה מייחס לאלוקים. כעת תשווה את שני הטורים.

היום הגענו לצעד הרביעי. אחרי חודש וחצי של הקדמה ועבודה על הצעדים הראשונים, אנחנו מתחילים לטעום את העבודה המרכזית שלנו על עצמנו. 

אבל התכנית בוניה כך שכל צעד הוא מתבסס על הצעדים שלפניו, ולכן העבודה של הצעד הרביעי היא לא במנותק מהצעדים שלפני כן, ואנחנו לא עושים אותו בנפרד מהצעדים הראשון, השני והשלישי.

דוקא אחרי שהודינו בכך שלבד אנחנו לא יכולים (צעד ראשון) ופנינו לבקש עזרה מאחרים ומאלוקים (צעד שני) והחלטנו לשנות גישה בחיים שלנו (צעד שלישי), מגיע הצעד הרביעי ובו אנחנו מתחילים לבדוק את פגמי האופי שלנו.

בדרך כלל, פגמי האופי הם אלו שבגללם אנחנו בורחים אל התאווה. אנחנו לא יכולים להתמודד עם טינה, קנאה, פחד, צורך בשליטה או מה שזה לא יהיה - ואנחנו מוצאים מפלט בשימוש בתאווה.

שיעורי בית. תנסה למצוא שני מקרים בהם אתה מזהה את הקשר בין פגם אופי ספציפי לבין הנפילה שבאה לאחר מכן.

היום המשכנו את ההקדמה של העבודה על הצעד הרביעי, בו אנחנו נקראים לעשות חשבון נפש "נוקב וחסר פחד" על הפגמי אופי שלנו.

חשוב להבהיר שאנחנו לא מחפשים כאן למצוא מפלצת. זה לא המטרה בכלל. אנחנו בסך הכל מנסים למצוא את אותם פגמי אופי נורמליים שיש לכל בן אדם. בשפה אחרת זה נקרא "עבודת המידות", ואצלנו זה נקרא העבודה על פגמי אופי, אבל הרעיון הוא אותו רעיון.

הבעיה היא שלמרות שדי קל לנו להודות שאנחנו לא מושלמים, אבל כאשר אנחנו מתבקשים להצביע על פגמי אופי, בדרך כלל זה נהיה קצת יותר קשה. לכן יש כל מיני דרכים להאיר את התמונה שלנו במראה ולראות את הדברים ביותר בהירות, ועל כך נעבוד בעז"ה בימים הבאים.

אחד הדברים שעוזר לנו זה כאשר אנחנו שומעים חברים אחרים משתפים על ההתמודדויות שלהם, ופתאום קולטים שבעצם גם אנחנו מתמודדים עם אותם דברים. זה יכול להיות טינות, פחדים, צורך בריצוי או כל דבר אחר.

שיעורי בית. תעזוב לרגע את פגמי האופי שלך, ותכתוב רשימה של חמישה פגמי אופי שאתה יודע עליהם. תנסה לפרט תיאור של שתי שורות על כל פגם אופי.

החגים מאחרינו והשגרה התחילה, שגרה שאפשר לנצל באופן טוב להתקדמות בתכנית של הצעדים בלי הפרעות והסחות דעת. זה הזמן לזכור שהתכנית היא תכנית פעולה, ולכן מי שעובד ועושה אותה - זה מי שרואה תוצאות, לעומת מי שרק מבין ומפנים את הרעיונות.

אתמול התחלנו חזרה על הצעדים הראשונים ועברנו בינתיים על הצעד הראשון והשני. בגדול, הצעד הראשון הוא להודות בבעיה שלנו ולהפנים שהיא לא הולכת להיעלם מעצמה. הצעד השני הוא כבר התחלת הפיתרון - האמונה שיש סיכוי ושאם ניעזר באחרים ובאלוקים אז אנחנו יכולים להצליח.

שיעורי בית לצעד ראשון: תענה בקצרה (עד שתי שורות) על כל אחת מהשאלות הבאות:

א. מה הפסדתי בגלל התאווה? ב. מה כבר ניסיתי לעשות ללא הצלחה כדי להפסיק? ג. מה אני צפוי להפסיד אם אשאר במצב שלי.

שיעורי בית לצעד שני: תענה בקצרה (עד שתי שורות לתשובה) על כל אחת מהשאלות הבאות:

א. האם ומדוע אתה מאמין שכעת יש לך סיכוי? ב. למה בקשת עזרה מאדם אחר יכולה לעזור לך במצבך?

היום המשכנו בחזרה על הצעדים הראשונים והתמקדנו בצעד השלישי שבו אנחנו מקבלים החלטה לשנות את הגישה בחיים שלנו, או במילים של התכנית "למסור את חיינו ורצוננו להשגחת אלוקים".

זה יכול להישמע מוזר כי הגענו לכאן עם בעיה של תאווה וכאן מדברים איתנו על החלטות של שינוי גישה. מה הקשר?

אבל למעשה שינוי הגישה הזאת זה בדיוק התוצאה שאותה אנחנו מחפשים, וראינו שאלו שהצליחו לשנות את הגישה החלימו מהבעיה של התאווה. יתירה מזו - שינוי הגישה הוא פיתרון מסוג אחר, לא הסוג הרגיל של מאבק יום יומי כדי לא ליפול, אלא מעין שחרור שבו אנחנו חופשיים לומר "לא" לתאווה.

שיעורי בית. תכתוב בקצרה כיצד נראית הגישה הישנה שלך לחיים, וכיצד אתה רוצה שתיראה הגישה החדשה. הכוונה היא לא לכך שתהיה נקי אלא למעגל הרחב יותר של החיים עצמם. אתה יכול להיעזר בדוגמאות ממקרים ספציפיים.

אחרי שלושת הצעדים הראשונים, הגענו למרכז, אל הצעד שמצריך עבודה והשקעה, אבל הוא גם זה שגורם את השינוי הגדול ביותר. זה לא רק בגלל שהוא צעד מרכזי אלא גם בגלל שהוא בעצם התוצאה של הצעדים הקודמים אליו.

כאשר אנחנו מודים בכך שאנו חסרי אונים ומחליטים לתת לאלוקים את המפתחות לניהול החיים שלנו, הצעד המתבקש הבא הוא להתחיל בחשבון נפש שבו אנחנו מוצאים איזה פגמי אופי שולטים בנו ומונעים מאיתנו את זה.

לא מדובר כאן בטיפול פסיכולוגי אלא בחשבון נפש על בסיס רוחני (ולא דוקא נפשי) שבו אנחנו מחפשים  היכן הריכוז העצמי מונע מאיתנו להיות קרובים לאלוקים.

שיעורי בית. תנסה למצוא פגם אופי אחד שאתה מכיר מעצמך, שבו אתה רואה קשר בינו לבין הנפילות. (לדוגמא: כאשר אני מלא בטינות זה זמן של נפילה).

בשבוע שעבר עשינו חזרה על ארבעת הצעדים הראשונים, וביום חמישי שמענו מחבר ותיק את הסיפור שלו בו הוא פירט את התהליך שעבר עם העבודה על כל 12 הצעדים. כעת הזמן להיכנס לעבודה עצמה - העבודה שמתחילה לעומק בצעד הרביעי.

כפי שכבר ראינו, הצעד הרביעי הוא צעד של חשבון נפש. אין בו שום חידוש, ואנחנו לא מחפשים שום חידוש. הרעיונות עצמם מוכרים, החידוש הוא שהפעם אנחנו מבצעים את הרעיונות האלו ולא משאירים אותם רק בתור רעיונות.

היום שיתפו כמה חברים על צעד רביעי בפעולה, וראינו שתמיד זה מגיע רק בתור המשך של הצעד השלישי. החשבון נפש לא מופיע בחלל ריק אלא כהמשך לכך שאנחנו מחליטים לשנות את הגישה בחיים, כאשר אנחנו אחראים על הפעולות ואלוקים אחראי על התוצאות.

שיעורי בית. תכתוב מה הפגם אופי שלדעתך הכי בולט באישיות שלך, ותיתן לפחות שתי דוגמאות לאותו פגם אופי כיצד הוא בא לידי ביטוי. זה יכול להיות טינה, צורך בריצוי, תלות, חוסר כנות, חוסר ביטחון, חוסר בהערכה עצמית או כל דבר אחר שעולה בדעתך.

דיברנו הרבה על הצעד הרביעי, הצעד שבו אנחנו נדרשים לערוך חשבון נפש ("נוקב וחסר פחד") על הפגמי אופי שלנו. אבל מה בעצם אנחנו רוצים למצוא בסיום העבודה? האם אנחנו מחפשים למצוא בתוכנו מפלצת כזאת שנתבייש להסתכל במראה ולראות את עצמנו?

לא ולא. זאת לא הכוונה, ואם הגענו לכזה מצב - אז ניתן לומר בוודאות גמורה שעשינו את הצעד בצורה לא נכונה. אלוקים ברא אותנו לא מושלמים ולכן ברור שנמצא פגמי אופי, אבל אנחנו רחוקים מלהיות אנשים נוראיים או משהו קרוב לזה.

כי בסך הכל מה שאנחנו עושים כאן זה ספירת מלאי, כמו שעושה כל עסק שרוצה להצליח. בספירת מלאי כנראה נמצא סחורות פגומות שלא נמכרות טוב, אבל ברור שנמצא גם סחורות טובות שיש לנו צורך בהן ונמכרות היטב.

הצעד הרביעי שהוא ספירת מלאי עצמית, אמור להביא אותנו לראות תמונה אמיתית של עצמנו, שתכלול גם את פגמי האופי, אבל גם את המעלות והנכסים שיש לנו.

שיעורי בית. כתוב לפחות שלוש תכונות אופי טובות שיש בך ותיתן דוגמא אחת לכל תכונה מהחיים עצמם.

למען האמת, אם עשית את כל השיעורי בית עד היום, אתה עמוק בתוך הצעד הרביעי. התחלנו עוד לפני החגים לגעת בזה, ובימים האחרונים עבדנו על זה מכמה וכמה כיוונים. חיפשנו פגמי אופי בכלל ופגמי אופי שמובילים אותנו לנפילה לתאווה בפרט, בדקנו את החסרונות שלנו אבל גם את המעלות שלנו, וניסינו גם להפנים קצת מה זה בכלל פגם אופי.

כעת הגיע הזמן לפעולה נמרצת, לעבודה על הצעד בצורה מסודרת. צפירת הרגעה: זה בכלל לא מפחיד כמו שזה נשמע, וזה לא עבודה כל כך גדולה כמו שזה אולי מצטייר.

היום בטלפון דיברנו על כך שכל אחד יכול לבחור את הדרך שלו לעשות את רשימת פגמי האופי, והצענו דרך אחת שנמצאה מוצלחת להרבה מהחברים. הדרך הזאת עובדת הפוך: תכתוב מי פגע בך, תכתוב מה היתה הפגיעה, ורק אחר כך תתחיל לשאול את השאלה החשובה - מה החלק שלך בסיפור הזה. כאשר תמצא את החלק שלך - יהיה לך פגם אופי להוסיף לרשימה.

שיעורי בית: בואו נתחיל לעשות את זה. תבחר את האדם שפגע בך הכי חזק בחיים שלך. תתאר בקצרה מה היתה הפגיעה ובסוף תנסה למצוא את החלק שלך. אם לא מצאת את החלק שלך בצורה פעילה (למשל אדם שאבא שלו התעלל בו מינית בילדותו, לא יכול להאשים את עצמו בכך - כמובן), תנסה לשאול את עצמך מה הפגם אופי שבגללו אתה לא יכול להמשיך הלאה בחיים ולהשאיר את הפגיעה מאחריך (למשל רחמים עצמיים).

אז מה עושים עם רשימת פגמי האופי שלנו  מהצעד הרביעי? הרי ברור שלא כתבנו אותם רק כדי להרגיש רע, וגם אם הוספנו לרשימה את המעלות החיוביות שיש באופי שלנו, זה עדיין לא ממש מקדם אותנו בצורה משמעותית. אמנם ידיעת המחלה חצי תרופה, אבל זה עדיין רק חצי...

כדי שנוכל גם להיפטר מפגמי האופי שלנו, יש לפנינו שלושה צעדים נוספים - הצעדים החמישי, השישי והשביעי.

היום אנחנו עוסקים בצעד החמישי שאומר: "התוודינו בפני אלוקים, בפני עצמנו ובפני אדם נוסף על טיבם המדוייק של פגמינו". בקיצור - אנחנו חייבים להתחיל לשתף אנשים אחרים בחולשות שלנו.

זה כולל הן את ההתמודדות שלנו מול התאווה והן את ההתמודדויות שלנו בכלל בחיים עצמם. כאשר אנחנו נשארים לבד עם הסודות האלו בתוך הראש שלנו, הם לא נעלמים, אבל החשיפה שלהם לאור היא מה שעושה את השינוי.

שיעורי בית. תכתוב בקצרה את הסיבות שבגללן אתה מעדיף שלא לשתף אנשים אחרים בחולשות שלך. זה יכול להיות הרצון להיראות חזק, הפחד מהתגובה וכן הלאה. כשתדע מה מונע ממך לשתף (למשל בקבוצה...) תוכל להתגבר על כך.

כדי שנוכל לבצע את הצעד החמישי, אנחנו צריכים למצוא חברים שנוכל להיות כנים ופתוחים איתך לחלוטין. הרי ברור שלא נשתף אדם זר בחשבון הנפש הפרטי שלנו, וגם לא נוכל לשתף חבר רגיל שלא מבין אותנו ולא נוכל לחשוף לפניו את התמונה המלאה. לכן, הדבר ההגיוני ביותר הוא למצוא חבר מהתכנית ולשתף אותו.

השאלה היא כמובן איך מוצאים חבר כזה. עבור מי שהולך לקבוצות חיות אז אין כאן כל כך שאלה כי בקבוצות החיות קל כל אחד יכול למצוא לפחות חבר אחד שהוא מתחבר אליו ומרגיש מספיק פתוח איתו.

בקבוצה הטלפונית, הדרך עוברת ברשימת האימיילים של החברים, אותה רשימה שהתחלנו לפני החגים, ובה מופיעים כל החברים שאישרו להעביר את המייל שלהם לחברים

שיעורי בית. אם אתה עדיין לא ברשימה - שלח לי את המייל שלך להוסיף לרשימה. אם אתה כבר ברשימה - צור קשר לפחות עם שני חברים מהרשימה ותבקש להיות איתם בקשר באימייל ובטלפון.

אחרי שהבנו עד כמה חשוב לשתף חברים אחרים בהתמודדות ולא לנסות לעשות הכל לבד, הגיע הזמן להכיר כלי נוסף שהוא תוצאה ישירה של העבודה על כל הצעדים עד עכשיו - החל מהראשון ועד החמישי.

הכלי הזה נקרא "לפתוח מעגל", והיישום שלו מאוד פשוט. בכל פעם שאנחנו נמצאים במצב בעייתי, בין אם זה מול התאווה (למשל מקום מועד לנפילות, אינטרנט פתוח או כל מה שזה לא יהיה), ובין אם זה מול הפגמי אופי עצמם (למשל מריבה עם האישה, יום שבו צפויים קשיים בעבודה וכן הלאה), אנחנו מרימים טלפון לחבר לפני שזה מתחיל, משתפים במצב שלנו ומסכמים לדבר שוב בסיום הזמן הבעייתי.

כאשר אנחנו מבצעים את השיחת טלפון הזאת, אנחנו למעשה מודים בחוסר אונים שלנו (אנחנו לא יכולים לבד), מאמינים שאחרים יוכלו לעזור לנו, מדברים על הפגמי אופי שלנו ומשתפים מישהו אחר. זוהי עבודת הצעדים בהתגלמותה.

שיעורי בית. אל תחכה לרגע שבו יהיה לך יום או זמן קשה כדי לחפש למי להתקשר. תמצא כבר כעת חבר או שניים ותסכם איתם שבזמנים כאלו הם יהיו אלו שאתה פותח איתם את המעגל.

אם אנחנו רוצים לשתף מישהו בתוצאה של החשבון נפש שערכנו בצעד הרביעי, כדאי שיהיה לנו בנוסף לחברים שאנחנו יכולים להיות פתוחים איתם, גם חבר אחד שהוא יותר מזה - לחבר הזה מהתכנית אנחנו קוראים "ספונסר", או פשוט מאמן.

מה אנחנו רוצים מהספונסר ומי יכול להיות הספונסר שלנו?

בגדול, הספונסר הוא בדיוק חבר כמונו שהגיע עם אותה בעיה לכאן ועובד על אותו פיתרון, ולכן הדרך שלו לעזור לנו היא להדריך אותנו במה שעבד עבורו. הוא לא צריך להיות גאון או מושלם, אלא חבר שמוכן לתת לנו מהזמן שלו כדי להדריך אותנו בעבודה של הצעדים וללוות אותנו בתהליך שאנחנו עושים כאן.

בדרך כלל יש שתי דרישות מהספונסר: א. שתהיה לו תקופת נקיות (אחרת אין לו ניסיון טוב להעביר לנו). ב. שהוא יתקדם בעבודה של הצעדים (כנ"ל, אם לא אין לו מה להדריך אותנו).

הספונסר מציע לנו עזרה והדרכה, אבל הוא לא קובע לנו בשום פנים ואופן מה לעשות ואיך לחיות. הוא לא איש מקצוע ולא נציג של אלוקים אלא חבר שמשתדל לעזור לנו בהדרכה, הבנה, קבלה ותמיכה.

איך מוצאים ספונסר? מחפשים חבר שאנחנו מתחברים לדברים שהוא משתף ואז מבקשים ממנו ללוות אותנו. הרבה חברים מצאו ספונסר באמצעות הרשימה של האימיילים של החברים בתכנית, ואחרים הגיעו לקבוצות חיות ושם פגשו מי שיכול להדריך אותם.

שיעורי בית. ​אם אין לך עדיין ספונסר, תחפש מישהו שנראה לך ותבקש ממנו. אל תחכה עד שתמצא מישהו שיהיה "התאמה מושלמת", אלא פשוט תעשה את הצעד ותפנה לאחד החברים שנמצאים איתנו.