אחרי שהודינו שאנחנו צריכים עזרה בהתמודדות הזאת ואחרי שהבנו שנצטרך לעשות גם שינוי בגישה שלנו לחיים (שלושת הצעדים הראשונים), ערכנו בצעד הרביעי את חשבון הנפש שלנו בו מצאנו את פגמי האופי המרכזיים שאיתם אנחנו מתמודדים. השלב הבא היה לשתף בכך חבר אחר (עדיף ספונסר או חבר אחר מהתכנית) והגענו לצעד השישי שבו אנחנו צריכים להגיע לנכונות להיפטר מפגמי האופי שלנו.

הצעד השישי אומר "היינו נכונים לחלוטין שאלוהים ישחרר אותנו מפגמים אלה באופיינו".

אבל אלוקים לא לוקח מאיתנו את הפגמי אופי סתם ככה בגלל שמתחשק לנו ואפילו לא בגלל שביקשנו יפה. קודם כל יש לנו חלק חשוב בתהליך ורק אז אפשר לפנות אליו ולבקש את עזרתו. החלק שלנו הוא להגיע למוכנות להשתחרר מפגמי האופי האלו.

נניח שגיליתי שאני מתמודד עם פגם אופי של טינות, ואפילו שיתפתי בזה אדם נוסף, עדיין נכונה לי עבודה לעשות כל מה שתלוי בי כדי להשתחרר מכך, ורק אז אוכל לבקש מאלוקים שיעשה את מה שאני לא יכול לעשות בעצמי.

שיעורי בית. קח פגם אופי אחד מרכזי שגילית בצעדים הקודמים ותנסה לכתוב למה אתה לא מעוניין להשתחרר ממנו. במילים אחרות: מה אתה מרוויח מכך שאתה משתמש באותו פגם אופי? אחרי שנדע למה אנחנו לא רוצים להשתחרר - נוכל לנסות לעבוד על כך.

בצעד הרביעי ערכנו חשבון נפש ויש לנו כעת רשימה של הפגמים שלנו, ולאחר מכן בצד החמישי גם שיתפנו אדם אחר (עדיף כמובן חבר מהתוכנית או ספונסר) באותה רשימה. אין ספק ששני הצעדים האלו קידמו אותנו לקראת המוכנות להשתחרר מאותם פגמי אופי, אבל עדיין דרושה פעולה נוספת.

הצעד השישי שהוא הצעד בו אנחנו צריכים להיות מוכנים לחלוטין שאלוקים ישחרר אותנו מהפגמים - הוא צעד שדורש פעולה.

איך מגיעים למוכנות להשתחרר מפגם אופי? דרך אחת היא פשוט לנסות לדמיין סיטואציה בה פעלנו מתוך פגם אופי, כיצד היא תיראה בלעדיו. למשל אם מישהו פגע בנו ואנחנו מתמלאים בטינות, אנחנו יכולים לנסות לחשוב מה היה קורה אם במקום טינה היינו מחליטים למחול למי שפגע בנו.

הרעיון הוא לנסות להתמקד רק בחלק שלנו בסיפור, ואת חשבון הנפש של הזולת להשאיר לו. אם אני מלא בטינות או ברחמים עצמיים או בשאיפה לפרפקציוניזם - איך ייראו החיים שלי אם אצליח להשתחרר מהם?

שיעורי בית. כתוב סיטואציה שבה פעלת מתוך פגם אופי בולט, ולאחר מכן תכתוב כיצד היא היתה נראית אם לא היית פועל ככה אלא מתוך המעלה ההפוכה מפגם האופי הספציפי.

אז מה באמת החידוש של הצעד השביעי? מסתבר שאין כאן חידוש למעט העובדה שאנחנו באמת צריכים לבצע אותו...

בכלל, כל התכנית של הצעדים מביאה לנו עקרונות פשוטים ומוכרים כמו חשבון נפש, בקשת סליחה, ביטחון באלוקים וכן הלאה, והרעיון הוא לא החידוש שאין בהם אלא שאנחנו עושים את זה בצורה רצינית. כך גם בצעד השביעי בו אנחנו מבקשים מאלוקים לשחרר אותנו מפגמי אופי, הרי הבקשה היא לא משהו מיוחד אלא העובדה שאנחנו עושים את זה - וגם מתכוונים לכך.

אין שום משמעות לצעדים האלו אם אנחנו עושים אותם מהשפה ולחוץ. לזה יעזור אם נפתח סידור ונמלמל משהו העיקר לצאת ידי חובה. כל הענין הוא באמת להגיע למוכנות להשתחרר מפגמי האופי האלו ולבקש מאלוקים ברצינות שיעזור לנו בכך.

שיעורי בית היום פשוטים ביותר. לא משנה באיזה צעד אתה אוחז כעת, קח לעצמך חמש דקות לחשוב על פגם האופי שהכי מפריע לך ותבקש מאלוקים שישחרר אותך ממנו. אחר כך תכתוב כמה שורות על הפגם הזה ואיך הרגשת לבקש מאלוקים את השחרור ממנו.

רגע לפני שאנחנו מסיימים עם קבוצה מרכזית מאוד של הצעדים (ארבע עד שבע) העוסקת בפגמי האופי שלנו, ואנחנו מתחילים קבוצה חדשה של צעדים (שמונה ותשע) העוסקת ביישור ההדורים בינינו לבין אנשים שפגענו בהם או פגעו בנו, אנחנו עושים הפסקה קצרה וחוזרים על הצעדים הראשונים - אלו שהם הבסיס לתכנית כולה.

היום דיברנו על החשיבות להיות בקשר עם אנשים אחרים, או במילים אחרות - על החשיבות של הצטרפות לקבוצה. כמה חברים שיתפו על השתתפות קבועה שלהם בקבוצה הטלפונית, ואילו אחרים שיתפו על כך שהם הצטרפו בנוסף גם לקבוצה חיה באזור המגורים שלהם. אלו וגם אלו שיתפו על כך שהם רואים שיפור מדהים בנקיון שלהם, ומנפילה כל יום או כל יומיים, כעת הם נקיים חודשים שלמים.

האם אפשר לעשות את התכנית בלי קבוצה? יתכן שכן (בעיקר במקרים קלים יחסית), אבל בודאי שהתמיכה של הקבוצה היא חשובה ביותר והיא דבר שלא היינו רוצים לפספס.

שיעורי בית. אם אתה חלק מהקבוצה, תקדיש חמש דקות לכתוב מה זה נתן לך, ממה אתה עדיין חושש ואיך אתה מתמודד עם זה. אם אתה עדיין לא פעיל בקבוצה, תכתוב מה מונע ממך את זה, ותנסה לעשות צעד ראשון בכיוון - למשל להחליט להשתתף מחר בקבוצה הטלפונית, להחליט לשתף מחר בקבוצה וכן הלאה.

היום המשכנו עם חזרה על נושאים שהם מהותיים לתכנית, גם אם הם לא מופיעים במפורש בצעד כזה או אחר. הנושא היה מה שאנחנו קוראים לו "פיתרון רוחני", ובעיקר להבין מה הכוונה בכך והאם זה הולך ביחד או בסתירה לפיתרון דתי.

אז כמובן שאין סתירה בין רוחניות לבין דת, וכל החברים שיתפו על כך שהעבודה על הצעדים מקדמת אותם גם בצד הדתי של החיים, אבל למרות זאת - הפיתרון שלנו הוא פיתרון רוחני.

בקצרה זה אומר שאנחנו לא מנסים לפתור את הבעיה על ידי שנלך למקווה או נקבל על עצמנו תענית, אלא על ידי כך שנעשה שינוי בדרך החיים שלנו כך שהעקרונות הרוחניים יהיו חלק מהם. כמובן אי אפשר לחיות חיים רוחניים בלי שמכניסים את אלוקים לתוכם, ולכן נקודת השינוי היא בצעד השלישי שבו אנחנו מחליטים למסור את החיים להשגחת אלוקים.

התוצאה של ההחלטה הזאת היא עבודה עצמית שהמרכז שלה הוא ההבנה שאנחנו לא מנהלים את העולם ולכן אנחנו נותנים לאלוקים את מה שהוא עושה במילא בצורה הטובה ביותר... בהמשך אנחנו מתחילים לעבוד על פגמי האופי שלנו וגם מכפרים בפני מי שפגענו בו. כל אלו הם צעדים רוחניים.

שיעורי בית. תקדיש חמש דקות לשאול את עצמך מה ההבדל בין רוחניות לבין דת, ומדוע אתה חושב שהתכנית כעת עובדת עבורך במקום שלפני כן ניסית להשתמש בכלים דתיים ללא הצלחה.

היום המשכנו עם נושאים כלליים שלא בהכרח קשורים לצד ספציפי, ובעז"ה בשבוע הבא נחזור לצעדים עצמם ונגיע לצעד השמיני. הנושא היום היה איך מתייחסים לנפילות או מעידות כאשר אנחנו כבר בתוך התכנית עצמה.

אחרי שנים של נפילות, הגענו לתכנית. לפני כן לא ידענו מה בדיוק הבעיה שלנו ולא ידענו כמובן שיש פיתרון, אבל כשהגענו קיבלנו הרבה תקווה. פגשנו חברים אחרים שנקיים שנים ארוכות והתלהבנו. אבל לפעמים, אחרי תקופה מסויימת מעדנו או אפילו נפלנו, וזה הותיר אותנו מבולבלים. מה עושים כעת? האם התכנית לא עובדת עבורי?

מה שצריך לעשות אחרי מעידה זה לבדוק מה לא עשיתי, ולא מה לא עובד בתכנית. למשל האם יכול להיות שמעדתי בגלל שלא עשיתי את הפעולות שהייתי צריך כמו להתקשר לחבר? או אולי אני לא מספיק מודה בחוסר אונים ולכן מרשה לעצמי להיכנס לאתרים שיש בהם רק "קצת תאווה"? הנקודה היא לחזור אחורה ולחפש מה לא עשיתי. אם נחפש - תמיד נמצא.

בצורה הזאת, הנפילה היא חלק מהתכנית עצמה, או במילים מוכרות יותר - ירידה צורך עליה. אנחנו משתמשים בנפילה כדי לשפר את העבודה העצמית שלנו ולקבל דחיפה חזקה יותר לעשות פעולות.

שיעורי בית. תבדוק עם עצמך האם מעדת או נפלת מאז שהצטרפת לתכנית. אם כן - תכתוב בפירוט מה היו הפעולות שהיית צריך לעשות ולא עשית.

בשבוע  שעבר השקענו זמן לעבור על נושאים מהותיים שקשורים לעבודה של הצעדים, אבל הם לא בהכרח חלק מצעד ספציפי כזה או אחר. למשל דיברנו על החשיבות של הקבוצה, על הדרך לקבל ספונסר, על ההבדל בין דת לרוחניות וכן הלאה.

היום חזרנו לעבודה על הצעדים עצמם, כשהפעם אנחנו מתקדמים לקראת הצעד השמיני. עשינו חזרה זריזה על כל שבעת הצעדים שכבר עברנו עליהם מאז שהתחלנו את התכנית, והצגנו את הצעד השמיני שאומר: עשינו רשימה של כל האנשים שבהם פגענו והיינו נכונים לכפר על כל מעשינו בפניהם כולם.

הערה חשובה: הצעד הזה הוא חשוב, אבל לעשות אותו בלי הדרכה יכול להביא לתוצאות לא טובות, ולכן מומלץ לא לעשות שום פעולות בלי להתייעץ קודם לכן עם מישהו שכבר עשה אותו ויש לו ניסיון.

אז מה אנחנו רוצים כעת? קודם כל להבין למה זה חשוב ואיך זה קשור לבעיה שלי עם התאווה. את התשובה לכך תכתוב בשיעורי בית...

שיעורי בית. תקדיש חמש דקות לשאול את עצמך מה הקשר בין הנפילות בתאווה לבין הבעיות שלי עם אנשים אחרים בחיים, ומה זה ייתן לי אם אצליח ליישר את ההדורים עם האנשים בהם פגעתי.

אנחנו  ממשיכים להתקדם עם הצעד השמיני, וגם מי שעדיין לא אוחז שם, חשוב שיידע מה הצעד הזה דורש מאיתנו, כדי שנוכל להתחיל להפנים אותו וליישם אותו במהלך החיים.

הצעד עצמו מחולק לשני חלקים - אחד פרקטי ואחד יותר קשור לתודעה שלנו. החלק המעשי הוא לערוך רשימה של כל האנשים שפגעו בנו או שפגענו בהם, והחלק השני הוא להגיע למוכנות ליישר את ההדורים מול אותם אנשים. לעתים לא נוכל לעשות את זה (נדבר על כך בצעד התשיעי) אבל אנחנו חייבים להיות מוכנים לעשות את הצעדים הנדרשים.

המוכנות היא שלב בפני עצמו ולא רק משהו בדרך לצעד התשיעי בו אנחנו נוקטים פעולה כדי ליישר את ההדורים בפועל. לכן, חשוב שנראה טוב טוב עם עצמנו האם אנחנו באמת מוכנים לכך. הדרך להגיע למוכנות היא כשאנחנו מבינים את החשיבות של הצעד הזה, ומפנימים את העובדה שהדרך לשחרור מהתאווה עוברת דרך הצעדים האלו. בין אם אנחנו מבינים מדוע או לא, אלו שנקיים שנים ארוכות הם אלו שעשו את הצעדים האלו.

שיעורי בית. תקדיש חמש דקות לכתיבה על הנושא ותעלה הן את הסיבות למוכנות שלך והן הסיבות לכך שאתה עדיין לא מוכן לצעד המשמעותי הזה. הכנות כאן היא חשובה ולכן כדאי שהכל יעלה גם אם זה אומר שהתוצאה תגלה שאתה עדיין לא מוכן.

האמת היא שבשונה מהצעדים הקודמים, בצד התשיעי עצמו אין שום עבודת הכנה שאפשר לעשות, וזאת כיון שאת כל ההכנה כבר ביצענו בצעדים הקודמים, החל מהצעד הראשון ועד (בעיקר) הצעד השמיני.

הצעד התשיעי מבקש מאיתנו לקחת את הרשימה של האנשים בהם פגענו (או אנשים שבפגעו בנו), וליישר איתם את ההדורים. את הסיבות לכך ראינו בשלושת הצעדים הראשונים, את פגמי האופי שהובילו אותנו לבעיות עם אנשים אחרים ראינו בצעדים ארבע עד שבע (העוסקים בפגמי אופי), ובצעד השמיני כבר הגענו למוכנות לבצע את הצעד התשיעי.

כעת נותר רק לבצע...

אז למה כל כך הרבה חברים נתקעים בצעד התשיעי? כי במידה מסויימת, כדי לבצע אותו יש צורך לכופף את האגו שלנו יותר מכל צעד אחר. לא מדובר כאן על שיחה אישית עם הספונסר שמבין אותנו, וגם לא רשימה של פגמי אופי שאני חולק עם אלוקים, אלא לגשת לאדם אחר שבו פגעתי ולהתנצל.

אבל הצעד הזה הוא גם הכי מתגמל. כשאנחנו מיישרים את ההדורים עם אנשים אחרים, אנחנו מקבלים שחרור. גם שחרור מפגמי אופי (ובראשם טינות) וגם שחרור מהתאווה. בין אם אנחנו מבינים את זה ובין אם לא - ככה זה עובד.

שיעורי בית. קח שם אחד מהרשימה של האנשים שבהם פגעת, ותחליט שאתה הולך ליישר מולו את ההדורים. תתחיל לחשוב מה איך תיראה השיחה ומה אתה מתכונן לומר לו.

בשבועיים האחרונים התעסקנו עם שני צעדים שהם בעצם נושא אחד - יישור ההדורים עם אנשים שהיחסים שלנו איתם בעייתיים. זה כולל אנשים שבהם פגענו ואנשים שפגעו בנו. הבנו שאנחנו חייבים לעשות את זה אם אנחנו רוצים להשתחרר מהתאווה, וזאת למרות שלא תמיד אנחנו רואים את הקשר במבט שטחי.

היום התקדמנו לצעד העשירי שהוא כשלעצמו לא מחדש שום דבר אבל החשיבות שלו היא עצומה. הצעד העשירי הופך את התכנית לכזאת שנמשכת כל הזמן. במקום תכנית של קו ישר שיש בו התחלה, אמצע וסוף, זה הופך להיות ספירלה מעגלית שכל הזמן ממשיכה הלאה והלאה.

הצעד העשירי אומר "המשכנו בחשבון הנפש, וכאשר שגינו הודינו בכך מיד". אם נתרגם את זה למילים פשוטות יותר, הצעד העשיר אומר: הצעדים הם לא סדנא שעושים אותם פעם אחת ובסוף מקבלים תעודה שסיימנו ואנחנו משוחררים אלא זה דרך חיים שכל הזמן אנחנו ממשיכים בה עוד ועוד. 

גם אם כשהגענו לתכנית עבדנו בצורה מאוד רצינית על החוסר אונים מול התאווה, אנחנו צריכים להמשיך לעשות את העבודה הזאת הלאה. ואותו דבר לגבי פגמי האופי או יישור ההדורים. לא מספיק שעבדנו פעם אחת על פגמי האופי שלנו, אלא זאת עבודה (יש שיקראו לזה "עבודת המידות") שנמשכת כל החיים. אין אדם שאין לו פגמי אופי, ולכן אנחנו ממשיכים לעשות את העבודה - וכל זמן שאנחנו עושים אותה, אנחנו מקבלים שחרור מהתאווה.

שיעורי בית. תמצא היום הזדמנות לעבוד על צעד אחד מתוך תשעת הצעדים (לא משנה איזה) ותכתוב מה עשית. עדיף אם אתה יכול למצוא פעולה על נושא שכבר עבדת עליו בתכנית, וכעת לחזור לשם מתוך הבנה שהעבודה לא הסתיימה.

היום המשכנו את העבודה של הצעד העשירי, שהוא בעצם מעין חזרה על כל הצעדים מהראשון ועד התשיעי, כיון שהוא אומר "המשכנו בחשבון הנפש, וכאשר שגינו הודינו בכך מיד". 

בצעד הזה אנחנו מפנימים שלעולם לא נהיה מושלמים וגם אין לנו שאיפה להיות כאלו. אנחנו נעשה טעויות וזה בסדר - כל זמן שאנחנו מוכנים להודות בכך ולתקן את השגיאות שלנו. רק מלאכים לא עושים טעויות, אנחנו בני אדם, ומה שמוטל עלינו זה ללמוד מהטעויות.

אז לא משנה אם מדובר בפגם אופי שכבר עבדנו עליו אבל הוא שוב חוזר להופיע, או פגם אופי חדש שכעת מפריע לנו, יתכן שנפגע במישהו או שמישהו יפגע בנו, כך או כך - אנחנו לומדים לבדוק את עצמנו (חשבון נפש) ולעשות מה שצריך כדי להשתחרר.

אין כאן חידוש גדול בעצם הפעולות, החידוש הוא שאנחנו לא מחכים עד הפעם הבאה שנחליט לעשות עבודת צעדים, אלא עושים אותם תוך כדי החיים, תוך כדי פעולה.

שיעורי בית. תמצא משהו מהימים האחרונים (נניח משלושת הימים האחרונים) שאתה צריך לעשות עליו צעדים (פגם אופי, בעיה עם אדם נוסף או כל דבר אחר) ותעשה את מה שצריך כדי להשתחרר. זה לא צריך להיות משהו בומבסטי, ויכול להיות משהו ממש קטן יחסית. מה שחשוב זה שתעשה את זה.

התקדמנו מהר וכעת אנחנו בצעד האחת עשרה. זה אולי נשמע מפוצץ להגיע לצעד אחד לפני האחרון, אבל למעשה הצעד הזה הוא לא בהכרח נמצא דוקא אחרי כל הצעדים הקודמים אלא הוא חלק מכל הצעדים שלפני כן. הצעד הזה מציע לנו דבר פשוט: תפילה והרהורים.

ליהודים מאמינים אין צורך להסביר את החשיבות של תפילה והרהורים, אבל בכל זאת אנחנו כאן מדברים על תפילה והרהורים מסוג קצת שונה.

התפילה אליה התרגלנו היתה תמיד "אלוקים, קח ממני את התאווה", וזה במילים אחרות אמר: תעשה עבורי את העבודה. כעת אנחנו משנים את הגישה והתפילה שלנו היא זאת שמגיעה מתוך העבודה של הצעדים והכניעה, והיא אומרת "אלוקים, אני עושה את החלק שלי, אבל זה גדול עליי ואני מבקש את עזרתך".

אפשר לומר שההבדל בין התפילה הרגילה לתפילה שמציעים לנו בצעד ה-11 זה האם התפילה מגיעה ממקום של ריכוז עצמי (אני מבקש שאלוקים יעזור לי), או ממקום שבו אני מוותר על האגו (אני עושה את שלי ומבקש את עזרת אלוקים, אבל משאיר בידיו את התוצאה).

בכל מקרה, גם אם לא הבנת כלום ממה שכתבתי כאן, זה לא משנה הרבה. כל זמן שאתה עובד לפי התכנית ומשלב בה תפילה לאלוקים - זה יעבוד. שינוי הגישה הוא משהו שמגיע ממילא.

שיעורי בית. תקדיש שלוש דקות (כן, רק שלוש דקות) לתפילה לאלוקים, אבל שזה יהיה במילים שלך. זה יכול להיות במחשבה או בדיבור, אבל לא מתוך טקסט מוכן ולא מתוך סידור. זאת התפילה האישית שלך.

היום המשכנו את העבודה על הצעד האחד עשרה שמציע: "חיפשנו בדרך של תפילה והרהורים לשפר את הקשר ההכרתי שלנו עם אלוהים, כפי שאנו מבינים אותו, כשאנו מתפללים רק לדעת את רצונו מאיתנו ומבקשים את הכוח לבצע זאת."

אותנו לא צריך ללמד תפילה, או שבעצם דוקא כן? כי התפילה שעליה גדלנו היא ברוב המקרים לא התפילה עליה אנחנו מדברים בצעד הזה. לא מדובר כאן על תפילה של חובה, אותה תפילה שנעשית כדי לסמן V במשבצת של שחרית וכן הלאה, אלא תפילה שאם אין לה מהות פנימית - אין בה שום טעם.

למעשה מדובר כאן בשינוי גישה לגבי כל הענין של תפילה. גם מצד מה שאנחנו מבקשים וגם מצד הדרך שבה אנחנו  מבקשים. אנחנו לא מגיעים מתוך גישה שאלוקים חייב לנו אלא אנחנו עושים את המוטל עלינו ומבקשים ממנו לעשות את השאר, אבל מתוך קבלה שהתוצאה כפי שהוא יחליט היא הדבר הטוב ביותר עבורנו. אנחנו גם לא מתפללים מתוך חובה כדי לצאת ידי חובה אלא מתוך הלב שלנו. 

אין שום חובה להתפלל בצעד ה-11 דוקא סוג כזה של תפילה ולא אחר. זה יכול להיות תפילה בלי מילים, זה יכול להיות פרק תהלים וזה גם יכול להיות התפילה של שמונה עשרה. הענין הוא למצוא משהו שאנחנו מתחברים אליו ולבקש באמת.

אבל יותר מזה: התפילה הזאת מלווה אותנו במשך היום. כאשר אנחנו נתקלים בקושי, אנחנו יכולים לעצור לשתי דקות ולפנות לאלוקים בבקשה שיתן בנו את השלווה כדי לקבל את רצונו, ושיעניק לנו כח כדי לעשות את המוטל עלינו.

שיעורי בית. בפעם הבאה ב24 שעות הקרובות שאתה מרגיש קושי, בין אם בנוגע לתאווה ובין אם זה בנוגע להתמודדויות החיים הרגילות, תעצור ותקדיש שתי דקות (כן, 120 שניות) לתפילה והרהורים. אחר כך תכתוב בקצרה את החוויה שלך מהתפילה הזאת.

היום היה לנו ציון דרך חשוב בקבוצה, כיון שהגענו - אחרי ארבעה חודשים - לצעד האחרון בשניים עשר הצעדים, הצעד ה-12 כמובן.

אבל לפני שאתה נבהל ואומר לעצמך "מה הוא רוצה ממני עם צעד 12 כשאני בכלל בצעד השלישי", אפשר להירגע. הצעד הזה אמנם מופיע אחרון, אבל הוא מתאים כמעט לכל חבר בכל מצב, ובנוסף לכך שהצעד הזה עוזר לנו להישאר נקיים, הוא גם אחד הדברים שדוחפים אותנו להמשיך ולהתקדם בעבודה של הצעדים.

הנושא של הצעד הזה הוא להעביר את מה שקיבלנו לחברים נוספים. חבר שנקי חודש, יכול לעזור לחבר שהצטרף היום לקבוצה, וכמובן חבר שנקי שלושה חודשים יכול לעזור לחבר שנקי חודש, וכן הלאה וכן הלאה. כולנו עוזרים אחד לשני, אבל בעצם עוזרים לעצמנו, כי הדרך הכי טובה להישאר נקיים היא כאשר אנחנו מעבירים את המסר של ההחלמה לחברים אחרים.

יש הרבה דרכים לעזור לחברים אחרים. זה יכול להיות שיתוף בקבוצה, כתיבה בפורום או כמובן - לשמש כספונסר שזה בעצם להיות חבר מלווה עבור חבר חדש יותר. התפקיד של ספונסר הוא לחלוק את הנסיון האישי שלו עם החבר אותו הוא מלווה, ובנוסף להיות עבורו ולתמוך בו בהתמודדות. 

בימים הקרובים נמשיך לדבר על הספונסר הן מהכיוון של הספונסר עצמו (מה צריך לעשות במצבים שונים וכן הלאה), והן מהכיוון של החבר המחפש ספונסר (איך מקבלים ספונסר, מה שואלים אותו וכן הלאה).

שיעורי בית. אם אתה נקי כבר יותר מחודש, תקדיש כמה דקות למחשבה מה אתה יכול לתת לחבר חדש שהצטרף היום. אם אתה חבר חדש, תקדיש כמה דקות למחשבה מה אתה יכול לקבל מחבר וותיק יותר.

היום נתמקד כאן בנושא של ספונסר מהצד הכי טכני שלו, ונעבור על כמה דרכים שבהן אפשר למצוא ספונסר. 

רק לפני כן, חשוב להבהיר: ספונסר יעזור למי שרציני בתכנית ובאמת מוכן להשקיע ולעשות את העבודה. אחרת, אין טעם למצוא ספונסר וזה לא יוביל לשום מקום. הספונסר הוא לא מלאך מושיע והתפקיד שלו איננו בהכרח לעשות לנו חיים קלים יותר, אלא להדריך אותנו בהתמודדות לפי הניסיון שלו בעבודה של הצעדים.

דרך אחת למצוא ספונסר היא לההשתתף בקבוצה באופן קבוע, להאזין לחברים אחרים, ולחפש חבר שנקי כבר תקופה ואתה מתחבר לדברים שלו ומרגיש שהיית רוצה את ההחלמה שיש לו. אחר כך ניתן לפנות אליו באמצעות האימייל (המופיעים ברשימת האימיילים שעשינו) ולבקש שילווה אותך.

דרך נוספת היא לעשות את אותו תהליך בקבוצה חיה. בדרך כלל זה קצת יותר קל כיון שבקבוצה חיה ניתן לראות את החברים וכך לבחור מי יכול להתאים. בחלק מהקבוצות גם שואלים בסיום הקבוצה מי מוכן לשמש כספונסר ואז אפשר לגשת למי שמציע את עצמו.

חלק מהחברים מצאו ספונסר באמצעות הפורום. אחרי תקופה שבה שיתפו וכתבו על עצמם באופן קבוע בפורום, הם הכירו חברים ותיקים יותר, וכאשר פנו בבקשה למישהו שישמש להם כספונסר, היו חברים שהסכימו לכך בשמחה.

מי שכל הדרכים האלו לא מסתדרות לו, יכול לפנות אליי באימייל כאן ואנסה לחבר אותו עם ספונסר בצורה של בליינד-דייט, בלי התאמה מיוחדת. זה לא הכי מומלץ, אבל מי שרציני ובאמת רוצה להתחיל את העבודה, כדאי כמובן להשקיע בכיוון הזה.

שיעורי בית. אם אין לך עדיין ספונסר - כעת הזמן למצוא מישהו. אם יש לך ספונסר ואתה כבר יכול להיות ספונסר בעצמך - גם הזמן שלך הגיע...