אני מתכבד להעלות את האשכול הראשון בפורום של הקבוצה:

היום נשאלה שאלה האם יום אחד נוכל להגדיר את עצמינו כאנשים נורמאליים - לא מכורים.

תארו לעצמכם אדם שהלך באופן קבוע לקיוסק מחוץ לשכונת מגוריו, שם הוא קנה מגזנים עם חומרים מעוררי תאווה.
הוא עשה את זה פעם, פעמיים, שלש ... תמיד הוא התגנב לשם בהסתר, כדי שחלילה לא יתפסו אותו, כדי שהוא לא יפגוש אף אחד שהוא מכיר. זה היה הסוד האישי שלו.  אחרי מספר רב של פעמים, קשה לו כמובן להשתחרר מהצורך הזה.

לאחר זמן רב, אחרי שהצורך והתלות הזו מציקים לו, הוא מצטרף לקבוצת החלמה. וב"ה הוא מפסיק לצרוך תאווה.

אמממה, אחרי 4 חודשים של נקיות הוא עובר במקרה ליד הקיוסק ההוא.

מה לדעתכם עובר לו בראש?

כשאיזה אדון פלוני אחר ברחוב עובר ליד הקיוסק, זה לא מצית בו שום דבר, הוא אפילו לא שם לב שהוא עבר ליד קיוסק.

האם בשביל חברינו הנקי מעבר ליד הקיוסק משפיע  בדיוק באותו אופן?

הבעיה שלנו היא יצירת אינסוף אסוסיאציות לעולם התאווה. יקח לנו הרבה שנים, אולי כל החיים, למחוק את האסוסיאציות האלו.
אם נצליח קצת לעמעם אותם או לתשטש אותם עם הזמן והיה זה שכרינו.   

עובד יקירי,

אתה צודק זה יכול לקחת שנים.

השאלה היא האם מתישהו (עוד 70 שנה) כשהוא יעבור דרך אותו קיוסק יקרה לו אותו הדבר, או שלא.
אינני יודע, אבל אני לא שולל שום אפשרות.

מה אתם אומרים?

מזל שהרבה עובדים על כך שהאדם לא יחיה חיים ארוכים...

שמואל היקר,

מה זה משנה?

כוונתי היא שמבחינת התודעה שלנו, אנחנו צריכים לדעת שהאסוסיאציות שיצרנו לעצמינו במוח לא נמחקו.
התודעה הזו צריכה ללות אותנו הרבה שנים.

שמעתי שהרב שיינברג שנה או שנתיים לפני פטירתו אמר שרק עכשיו הוא זכה לבער את היצר הרע של הספורט שליווה אותו מצעירותו. קשה לי להזדהות עם זה כי אני לא גדלתי בארה"ב על בייסבול וסופר בול.

אבל זה מחדד אצלי את ההבנה שהמוח שלנו שומר בזכרון הקולקטיבי הרגלים, אסוסיאציות, ואהבות שאכזיבו להרבה מאוד שנים.

אנחנו היום הולכים על צוק עם נוף מדהים, מרוב תשוקה להתחבר לנוף מעדנו פעמים רבות ונפלנו במורד הצוק. היום אנחנו עדיין על הצוק לומדים ללכת בלי למעוד, אבל כל פסיעה בכיוון הלא נכון יכולה לגרום לנו למעוד ולהתרסק על הסלעים.

ברבות השנים אנחנו נתרחק מהצוק, אבל תמיד ישאר בנו איזה רצון פנימי כלשהוא לחזור להסתכל על הנוף מהצוק. נהיה מן הסתם בסיכון פחות גבוה, אבל המשיכה תמיד תשאר שם.

אם עוד 70 שנה אני כבר לא אהיה מכור, או שלעולם אני אהיה מכור, זה באמת לא משנה.

אבל אולי עוד 10 שנים או עוד 20 או 30 שנה אני כבר לא אהיה מכור זה כבר משהו אחר., לא?

לעובד היקר אתה צודק שטפו לנו את הראש טוב טוב שנים רבות עם הזבל הזה כל אחד עם החבילה שלו יש אחד 10ו יש גם 30 שנה
אבל עכשיו הגיע הזמן לשטוף את הראש באמת עם משהו טוב , אני מאמין שעם שטיפה טובה של כמה שנים המצב יכול להשתפר  אני מאמין שהבעיה עדיין חישאר אבל זה יהיה יותר קל
אתה יודע אין כמו כח ההרגל
והשם יעזר לנו אני מאמין בזה

brit.kodes כתב on 13 יוני 2012 09:02:

אני רוצה לחזק את דבריך- שתהיה הקלה מהאובססיה ע"י ציטוט מהספר הגדול כשמדברים על הצעד ה10 (עמ' 71)
"הפסקנו להלחם במישהו או במישהו- אפילו באלכוהול (תאוה בשבילנו...)... נתענין במשקה רק לעיתים רחוקות...אנו מרגישים כאילו הציבו אותנו במצב נטרלי- בטוחים ומוגננים...במקום זה הבעיה הוסרה, היא אינה קיימת עבורינו. איננו מתרברבים ואיננו מפחדים, זה הנסיון שלנו. כך אנו מגיבים כל זמן שנידבוק במצב רוחני תקין."

ברית קודש, מה שאתה אומר אולי נכון לגבי אדם שאינו מכור, אבל אדם מכור - זה משהו אחר.

אני לא יודע לגביך, אבל אני יודע שאני באופן אישי הייתי נקי שנה שלימה וזה לא עזר כלום כי בתכל'ס המוח שלי הוא מוח של מכור וכל התגובות שלי הן כאלו. לכן בדיוק מסופר בספר הגדול (בדיוק קראנו את זה היום) על אחד שהיה נקי 25 שנה, אבל אז השתכנע שהוא אדם רגיל והרשה לעצמו קצת - ואז כמובן נפל ובסוף מת.

לא משנה כמה זמן אשאר נקי, ולא משנה איזה שטיפה טובה אעשה - המצב שלי לא ישתפר, אלא אם כן אני יכניס את הקב"ה לחיים שלי. כאשר אחיה חיים רוחניים - המצב אכן ישתפר במהירות, אבל לא בזכותי אלא בזכותו.

זלמן היקר,
אני חושב ששניכם מסכימים רק שברית קודש דיבר על הקלה ואתה מדבר על כך שלעולם נשאר מכורים. אני יודע מותיקים שיש להם הקלה מהאובססיה, אלא שאין זה ביטוח, אם לא ממשיכים לעשות את הפעולות אפשר ליפול.

אגב, הסיפור שהזכרת מדבר על "יבש" ולא על נקי. זהו אדם שלא השתמש מכח הרצון ולא ע"י התכנית.

zalmen כתב on 13 יוני 2012 11:37:


בדיוק לזה התכוונתי מה שאתה אמרתה זה נכון לגבי מי שסתם לא עובד על עצמו כמו שאנו עושים פה ואני גם יודע את זה על עצמי כמוך שזה לא מועיל

אבל אנחנו פה בצעדים עוברים איזה שהו שטיפת מח חיובית ואני מאמין שהיא תעזור להחליש את היתמכרות
וכמובן אני לא מדבר על שנה ולא שנתיים אולי רק אחרי כמה שנים טובות
רק דבר אחד החסרתי שבאמת כל זה כמו שאמרתה כשנכניס את הקב"ה לחיים שלנו
תקן אותי אם אני טועה

חברים יקרים,

מי שיסקור את 12 הצעדים יראה שמדובר פה ממש בשיפוץ כללי שלי עצמי.
אחרי שאני אסיים את השיפוץ אני אהיה בן אדם אחר לגמרי.
ה-שמואל הישן יימחק ומקומו יהיה שמואל חדש - בריא, בעל מידות טובות, עובד ה' והעיקר שפוי !!!
ראיתי שממשילים את העבודה על 12 הצעדים לבניית בניין חדש מיציקת היסודות ועד לריצוף החדרים.

אילו היינו מסוגלים לסיים את הבניין תוך כמה שנים, אז באמת אחרי זה כבר לא היינו מכורים.
רק מה? שהעבודה הזו היא עבודת חיים ולעולם לא נגמרת.

אבל אין ממה להתייאש, כי מה שטוב בזה שאנו זוכים לקטוף מהפירות עוד באמצע העבודה !!!
בהצלחה לכולנו

אני אישית קניתי מגזינים מלוכלכים וחיפשתי מקום בו אוגל לעבור על התמונות בשקט.
שנים לאחר מכן עברתי שוב במקומות האלו. אמנם פזלתי לכיוון אבל לא עצרתי לקנות. אז זה אומר שיצאתי מזה או לא?

אהלן צדיק גמור בס"ד .
לילה טוב ,
לעניות דעתי. הסיפור שאתה מספר אומר שאתה על הכביש . ונוסע ישר .
תמשיך לפי החוקים ,ובעז"ה תימנע "מתאונות"