הרבה זמן הפוסט הזה נמצא לי על המחשב, לא עשוי עד הסוף, חשתי שמשהו חסר, ולכן לא פירסמתי אותו, לאחרונה עלתה יוזמה בפורום, להקים קבוצה למכורים שלא הרחיקו לכת בשימושם... נזכרתי בפוסט הזה, ולאחר שהוספתי אי אילו שורות, נראה שזה בדיוק הזמן לפרסם את הפוסט. אתפלל שיהא זה מבט משוחרר מדעות קדומות, אמיתי, מועיל.

לא מעט אנשים - סקסוהוליסטים בפרט - (גם הם אנשים) חושבים שמי 'שהרחיק לכת' באופי השימוש שלו (מגע פיזי וכו') יותר חולה ממי 'שרק' התעסק עם עצמו, ובמילים ברורות, ההוא שהשתמש 'רגוע', מקסימום קצת פורנו באינטרנט... חולה פחות, מי שמכיר את העסק הזה מקרוב יודע, שבלא מעט מקרים הדברים שונים.

לא פעם אמרו לי כמי שהרחיק והעמיק בפעולותיו החולות, טוב, אתה כבר 'הספקת' המון ולכן יותר קל לך להכנע... זו הסיבה שאתה הצלחת להחלים, אם הייתי עושה את מה שעשית גם אני הייתי עולה על דרך... והם לא עונים לתמיהה פשוטה: כיצד מי שחולה במחלת 'העוד', מי שתאוותו אינה יודעת שובע, שבע?!

למרות סוגים שונים ומשונים של שימוש יש כמה מאפיינים המשותפים לכלל המכורים, סיכוי גבוה שמכור 'סטנדרטי', יענה על השאלה 'מה חיפשת שם', את התשובה - רציתי לברוח, ואחרי שברחת להיכן הלכת, להתחבר... פשוט כך, אתה עלול לעמוד נדהם, האיש מציץ... חודר לפרטיות... פוגע... תוקף... מנצל... כדי להתחבר --- והאמת היא שהוא אומר לך את האמת. הוא נואש להשיג בכל מחיר, קירבה, שייכות, חום וערך – בשפה של התוכנית: "חיבור כושל שמחכה לזרם".

'הראש' מייצר את חומרי הגלם של המחלה הזו, המחשבות אודות עצמו, ישגעו כל מכור, סביר להניח שיש לו אינספור הוכחות מדוע הוא אחר, או למה הפעם הוא באמת חייב רק לבדוק, מה השתנה שם...  איזה חידושים יש בתחום, כדי לספק את הסקרנות, הרי 'אני לא רוצה בכלל להשתמש'... הרגשות הן 'המטבח' בו מבושלת המחלה, האובססיה היא 'התנור' שמקדיח את התבשיל פעם אחר פעם.

במילים פשוטות, מכור משומש הוא מנותק, מעצמו ומסביבתו, ולכן הוא מנסה להתחבר באופן מעוות.

כדוגמא, אציין את אחת הנקודות המרכזיות של המחלה - הריכוז העצמי – המכור תקוע בתוך עצמו, אינו מסוגל להבחין בזולתו, המציאות מוכיחה שמכור 'שהצליח' ליצור קשרים עם אנשים, גם על בסיס תאווה, הצליח לעלות על דרך, יותר מהר, הסיבה הגיונית ופשוטה, הוא מורגל יותר בתקשורת עם הסביבה, נכון זו תקשורת שקרית והיא מוטעית, אך עדיין היא טובה לעין ערוך ממי 'שהתקשורת' היחידה שלו היתה עם עצמו או יד ימינו...

הצורך הגובר בתאווה – 'במשכך הכאבים' אמנם התגבר, אבל בל נשכח שמחלת ההתמכרות לא התבשלה בתוך סיר הלחץ. היה לה לאן להתנקז, הנסיון מוכיח שהדימוי העצמי, הפגיעוּת והטינה, אצל אלו שעסקו בעיקר באוננות, בחלק מהמקרים חמורים משמעותית מהמכורים שאופי התאווה שלהם היה ביצירת קשרים.

הפצע הרגשי של המאונן הכפייתי הפריש מוגלה שמעולם לא יצאה לחוץ. הלחץ 'התוך גולגלתי' הזה הפך את היכולת לפתח מערכת יחסים כלשהי לבלתי אפשרית, יוצר הקשרים החולה בדרכו המעוותת התרסק, אבל במציאות המוגלה שלו יצאה לחוץ. הבעיה חמורה כיון שהמאונן אינו מודע למה שמתרחש במוחו, ועל כן לעיתים הוא מנסה לקצר לעצמו הליכים, משוכנע שהוא נמצא במקום טוב יותר...

לסיכום: למען הסר ספק - אין הכוונה ברשימה זו להצדיק את מי שהפליג בשימושו בתאווה, או חלילה לגרום למישהו להוסיף ולהרבות בשימושים, וגם לא להעמיק את העיסוק בהם, אבל אל לו לאדם אובססיבי שאינו יכול להפסיק את הפעילות הכפייתית שלו לומר אני חולה פחות, או כיון שלא הרחקתי לכת אני צריך משהו אחר. בגישה כזו הוא עלול למנוע מעצמו לתת הכל למען ההחלמה שלו.

מילים אלו נועדו לעורר את מי שמנחם עצמו בכך שלא התרסק, 'שאצלו זה יהיה אחרת' ונח לו על זרי הדפנה  הנסיון האישי שלי ברור מאוד – המחלה היא לא המעשים, היא המניעים. והמניעים של המאונן חמורים לא פחות, כדאי למי שרוצה להחלים מבחינה נפשית שלא לבדל עצמו ממי שהפליג בשימושו.

- - - - - - -

ולאחר כל זאת שאלתי את הספונסר שלי מה היחס הנכון לפתיחת קבוצה למכורים לאוננות ולפורנו באינטרנט בלבד. הוא הפתיע אותי. מאוד. אמר שבעצמו הוא לא ילך כי הוא 'מכור כבד', אך מי שיכול לפתוח קבוצה כזו שיעשה זאת. ויבורך, לשאלתי האם לעזור לזה (למרות שאני 'כבד') ענה שאם יש לי זמן זה רעיון טוב. הלם. ואז הוא הסביר ואני הבנתי כמה צדק שלמה המלך כשאמר שאין חכם כבעל הנסיון. וכמה צדקו ההולכים לפני כשהציעו להתייעץ. תמיד. אכתוב את הרעיון במילים שלי.

ללא קשר לעוצמת המחלה, ומבלי להתפלמס כמה חולה הוא מי שעושה מעשה כזה או אחר, עלינו להכיר בכך שההזדהות היא היסוד לשייכות בקבוצה, מי שדבק בתחושותיו שהוא שונה ואחר, מי שישב בקבוצה כל הזמן ויאמר לעצמו ולסובבים אותו 'שהוא במצב טוב יותר',  לא ירגיש שייך, לא יוכל להחלים, כי 'תקרת הזכוכית' הזו תמשיך לנתק אותו מהחברה, כן, גם מזו הכל כך קרובה לעולמו.

ואם הוא לא יצליח להחלים הוא יחליש גם את הסובבים אותו. ב S.A אנחנו צריכים אנשים כמונו, שרוצים וצריכים את מה שיש לנו, מידת חוזקה של השרשרת הוא כמידת עמידותה של החוליה החלשה שבה, חברים שמרגישים לא שייכים, מחלישים את השרשרת כולה.

הרעיון באופן כללי - קבוצה שתהיה מיועדת למכורים לאוננות - פורנו באינטרנט, כל מי שרוצה יכול לבוא, המנחה ידגיש בתחילת כל מפגש שהמשתתפים מתבקשים לא לתת פרטים ביחס להתמכרותם.

יש מי שרוצה להרים את הכפפה?

ברשותך אגיב בקצרה,

לענ"ד לא משנה כלל עד היכן הלכת פיזית, אלא עד היכן הלכת נפשית.
ז"א: יש אחד שעשה מעשים חמורים בהרבה מאוננות גרידא [אני מאמין שלחֶבר'ה פה אין צורך לפרט],זה אומנם מפריע לו, מטריד אותו, אבל עדיין אצלו זה לא נתפש כמעשה מזיק מאוד,
ויש אחד ש"רק" מאונן אחת לשבועיים, ואצלו זה חמור מאוד מכל סיבה שלא תהיה, אז ברור שהשני הרבה יותר מכור מהראשון.
לכן לענ"ד יותר חשוב ההבדלה בין המניעים מאשר ההבדלה בין התוצאות, ולעניין מה שכתבת שקל יותר להתחבר למכנה משותף, גם במודל הזה יש בעיה, כי אחד שמכור פחות לא מצליח להבין איך חברו שלכאורה דומה לו בהתמכרות לא מצליח להפסיק למרות התוכנית, ואילו הוא ברגע שהוא נכנס לתוכנית הפסיק מיד, וכן להפך.

תודה לך אסירותודה,

אני אכן חושב שזה חשוב מאוד להקים קבוצות לכאלו שעוד נמצאים מאחורי מעטה הזכוכית הזה שדברת עליו.
אך נראה לי שעדיף להתחיל קודם בקבוצה טלפונית (כפי שעשינו כאן ב"שמור עיניך") ורק אח"כ לחשוב על קבוצה חיה נפרדת.

אני רק מזכיר שלכולנו כאן לקח זמן עד שהעזנו להתקשר לקבוצה הטלפונית ואח"כ עוד זמן עד שהעזנו לדבר בקבוצה ועוד זמן עד שהעזנו להגיע לקבוצה החיה.
ויש עוד כאלו שעדיין לא מוכנים לכך.

עדיף להתקדם לאט, אבל בטוח !!!

משה  - נופל וקם, לא הבנתי אותך, חזרת על דברים שכתבתי במילים שונות וכתבת שיש בעיה במודל... הייתי מציע שתקרא את דברי שוב. ולשמואל, אני מסכים איתך, לחלוטין, דיינו, המשתתף בקבוצת S.A. חיה, דיבר עם רבו שהציע לו לפתוח קבוצה שכזו, התפתח דיון מסביב לזה, היו שטענו שמעשים חמורים מונעים מלא מעטים להצטרף...

זה מה שהניע את הפוסט הזה.

אסירות
התחברתי במיוחד לקטע של  הניתוק מהחברה
עד היום אפילו
שמזמן איני תחת  ההגדרה קל
מבחינתי חיי מתנהלים בעיקר בתוך הראש שלי
ועדיין צריך מצפן לאינטרקציה הכי פשוטה עם אנשים
אני מרגיש כמו יצור מהחלל החיצון שמנסה לצור קשר עם בני אדם
אין לי שום מושג אמיתי מה יצורי אנוש אחרים מרגישים
ממש חוסר אונים מוחלט כמעט כל מגע שלי עם אחרים מוליד אצלי גל של חששות כל הזמן רצים אצלי במח שיחזורים מדויקים ושמנסים לדייק מה היתה הכוונה של מילה פלונית ולמה היא נאמרה בצורה אלמונית ואולי פגעתי בו ואולי ואולי...

בוקר טוב.
בתור מכור 'קל' אני מרגיש צורך עז לפרוק מעט את אשר על ליבי.
***
זה היה 'קל'. כל כך קל. עשרים שניות לפעמים שתי דקות. לפעמים עשר דקות. לפעמים שעה. החיפוש...אחר הרגע שבו...
ואז הכל התנפץ.
התנפץ סדר נזיקין בגמרא שסיימתי בגיל 17.
התנפצה המצוינות שלי בלימודים, שהמורים והחברים כל כך משבחים אותה.
התנפצו הכשרים החברתיים שלי, העובדה שאנשים אוהבים להיות בקירבתי, לדבר איתי.
התנפץ הרצון שלי להתקרב לאלוקים
התנפץ הרצון.

זה היה קל. לא הייתי צריך הרבה. לפעמים היה מספיק זיכרון. לפעמים היה צריך יותר. אבל דבר אחד  היה שם, מן דחף חולני לנפץ
להוכיח לעצמי שאני לא ראוי למה שאנשים מחזיקים ממני, שבאמת אני בדיוק כמו הפלקטים האלה שצפיתי בהם, שטחי, רדוד, חסר כל מעצורים.
ו...כן, היה שם מן דחף חולני לקבל משמעות. שיקבלו אותי, שיעריכו אותי. דחף של שליטה.
אבל ככה? בצורה הזאת? מה 'נסגר' איתי? ובמקום לקבל את המשמעות הרגתי במו ידי את אישיותי, רצחתי את כל המתנות שהקב"ה חנן אותי, זה לא שהפסקתי להצליח, אבל הפסקתי להאמין...

אז נכון, זה לא הלך רחוק.
אבל אלוהים, הכאב, הפער, התסכול...
***
ההתמכרות אינה הסיפור של 'השימוש' שלנו, היא הסיפור של האישיות שלנו. במובן הזה, אני מרגיש קרוב לכל מכור באשר הוא (כל עוד הוא לא עסוק בלספר את מה שנקרא בתוכנית סיפורי מלחמה'), על כן מבחינתי דין חשיש כדין פורנו, וק"ו שדין מגע אנושי חי כדין פורנו. לא השימוש הוא מה שמקרב אותי לאנשים האלה, אלא ההבנה והקבלה שלהם את הרצון שלי לשכוח מהכל, ההבנה מה זה אומר דחף בלתי נשלט, מה זה אומר לשכוח הכל ולא לחשוב על כלום חוץ מעל דבר שהיכן שהוא בירכתי המוח אני יודע שהוא הולך להרוג אותי, ובכל זאת להרגיש את המשיכה הזו...

ולמרות זאת, אני מבין, כמו אסירותודה, שיש אנשים שצריכים להיעזר בהזדהות עם 'השימוש'.
דיברתי כבר עם יחזקאל בהקשר הזה (הוא מחפש בנרות אנשים שינסו ל'הרחיב את המעגל' - ולפרוץ את הפער בין ה20 שמשתתפים בקבוצה הטלפונית לבין ה2700!!! אנשים שמקבלים את המייל היומי), ואני מסכים להרים את הכפפה, בכל מקרה לא מדובר במשהו מיידי. אני עצמי צריך עוד עבודה בטרם אגש למשימה מעין זו, אבל בכל מקרה, אני בכיוון.

שבת שלום.
נתן

בוקר טוב ושלום רב
ראשית תודה לך אסירותודה על התובנות המרשימות שאתה משתף אותנו, ברשותך אגיב מנקודת מבטי.

כשאני באתי ל SA לפני כמעט 3 שנים , ישבתי בקבוצות ושמעתי כל מיני סטיות (בעיני אז...) של חברים שחלקו, הייתי בטוח שאצלי זה סיפור אחר , הרי לא הייתי משוגע כמוהם , לכן ההחלמה שלי תהיה יותר קלה....
במרוצת הזמן הבנתי שמתוך ריכוז עצמי גבוה במיוחד רק ראיתי כמה השני מכור בשעה שההתמכרות שלי עשתה חיל עם הכחשה גבוהה במיוחד, ואני בטוח עדיין שאני 'מכור קל'.
אגב, היום חברים ותיקים שלי מאותה תקופה מספרים לי שבזמנו הם קיבלו הוראה מהספונסר שלהם לא ליסוע איתי ברכב , היות ואני שקוע כל כולי בתאוה ומקרין ומשפיע מזה על אחרים, ואכן כמה חברים הפסיקו ליסוע איתי טרמפ ברכב בעקבות כך, אבל אני אז לא הבחנתי בכך. שוב כי הייתי מרוכז בעצמי!

לא פעם עולים לי מחשבות בראש , בעיקר אחרי שמיעת מסרים מאורחים ותיקים שמגיעים מחו"ל , שמעניין שדווקא אלה שכל כולם שקועים בתכנית SA ונקיים שנים ארוכות , באמת בתקופת ההתמכרות היו להם סיפורים אגדיים שאני רק הייתי יכול לחלום עליהם, והבומבות שהם קיבלו בראש היו כאלה עוצמתיים שרק זה יכל להוביל אותם לכזאת רמה של החלמה. כן, כמידת המחלה כך מידת ההחלמה!
ברור לי היום שאולי זה נכון ואולי לא, אבל לי בכל אופן זה ממש לא משנה, כי אצלי ההתמכרות והמחלה שלי שיתקו לי את החיים , וכל המחשבות הנ"ל זה חלק מההכחשה של המחלה הערמומית הזאת שמנסה בכל דרך להניא אותי מלהתקדם ולטעת בי מפעם לפעם תחושות ייאוש ותיסכול. גם מבט שני ברחוב על מושא תאוה מנתקת אותי מהמציאות כי כפי שכתבת לא המעשה עיקר אלא המניע.
דבר נוסף שמחלה שלי מספרת לי, שהנה בסייעתא דשמיא עליתי  על דרך ויש לי היום מרחק תגובה לברוח ברגע הנכון מלפעול על תאוה ולעשות במקום זה פעולות החלמה, אך אם תבוא לקראתי 'מיס עולם' 'דוגמנית על' ותבקש ממני את שאהבה נפשי , כאן אני כבר לא יוכל לוותר, ז"א שכל מה שהורגלתי עד עכשיו בתכנית ההחלמה לא יעמוד בעת מבחן אמיתי כשהפנטזיה הכי גדולה שלי תוכל כאילו להתממש...., ברור שזה עוד מסיפורי זבל שמחלה שלי מייצרת בסל המיחזור של המוח שלי.
כשהארוי היה פה בארץ הוא באמת אמר שכל בוקר הוא מתפלל לאלוקים שהוא ירגיש רק להיום חוסר אונים גם מול דוגמניות על שירצו היום להשתמש איתו.

תודה לך אסירותודה שהעלית את הנושא ועוד נושאים
"אין עוד מלבדו"
שבת שלום

תודה על פוסט מצוין וחשוב.

אשתף מעט מנסיוני. אני מכור 'כבד'. סבלתי רבות (לא היה כיף שם בכלל), והגעתי לתחתית בור הביוב. גם כאשר הגעתי לקרקעית - המשכתי לחפור. בשיא המחלה "גרתי" במחוזות התאווה, ו"הגעתי לביקור" בחיים הרגילים, שם נמצאו הבית, העבודה, האישה והילדים.

במהלך התקופה הזאת נחשפתי לעובדה שייתכן שאני מכור ושישנה דרך החוצה אבל לא עשיתי הרבה בכיוון. שלחתי מייל, הרמתי טלפון אבל לא התקדמתי.

יום ראשון של חנוכה תשע"ב. הייתי במשרד לבד והרכב לא היה זמין. עבר עליי יום קשה והייתי חייב לברוח אבל לא יכולתי כי הייתי מוכרח להישאר במשרד וגם לא היה לי רכב. בלית ברירה נפלתי בפורנו פעם אחר פעם. אני לא זוכר כמה פעמים זה היה אבל באותו ערב כבר קבעתי פגישה עם הפסיכולוג (שהמליץ לי על תכנית הצעדים - גם כן חסד אלוקים לא מובן מאליו).

מה היה באותו יום שלא היה בחודשים הארוכים לפני כן? היה ריכוז עצמי נורא והרגשה שאני עומד להתפוצץ. "בחוץ" היה כואב ואיום ונורא וכל מה שרק אפשר לחשוב, אבל זה היה פחות ריכוז עצמי. הכל שם היה שקר אחד גדול, אבל השקר ניסה לדמות משהו שבו אני לא לבד. לעומת זאת באותו יום הייתי לבד. הייתי בתוך עצמי והרגשתי שאני עומד למות.

חסד אלוקים, לגמרי לא מובן מאליו, שומר אותי נקי מאז 338 ימים, כל יום רק להיום.

תודה רבה לך אסירותודה.
תודה גם לכל שאר החברים שהגיבו.

אני באמת מעוניין שתיפתח קבוצה כזאת.
אני גם מוכן לעזור בעניין (עד כמה שאני יכול).
למי אני צריך לפנות כדי שיגיד לי מה צריך?

תודה לכל החברים היקרים.

כידוע מהפוסט הקודם אני הייתי מהתומכים ברעיון. לדעתי כמו דעת כל הכותבים לפני אין הבדל בין מכור קל למכור כבד.
אבל חובתינו לעשות "את פתח לו".

אם משהוא היה בא אלי לפני 10 שנים ואומר לי ידידי אתה מכור לתאווה בו לקבוצה. הייתי לועג לו. בעצם למה להרחיק 10 שנים אחורה? ההתכתבויות שלי עם זלמן יקרי מלפני 6-7 חודשים פתוחות בפניכם...
המטרה שלנו היא לעזור לכמה שיותר אנשים, רק לפתוח בפניהם את הדלת. את השאר הם יעשו בעצמם. אם יערב להם יעשו, ואם לא יערב להם לא יעשו. אבל לפתוח את הדלת זו חובתינו.

כך אני הייתי מנסח פירסום לקבוצה למתמודדי התאווה
"נפתחה קבוצה חדשה לאנשים טובים המתמודדים בחוסר הצלחה עם התאווה. הקבוצה מקנה כלים נכונים להתמודד עם התאווה ואתגריה.  אם הינך רוצה להגיע למצב של נצחון הולך וגובר על התאווה. מקומך עימנו. "

את הקבוצה הייתי פותח באופן הבא.

ברוכים הבאים לסדנת מתמודדי התאווה/ שמור עינך/ SA לייט/ מאוננים בחשיכה YOU NAME IT
בסדנה הנוכחית אנחנו נלמד על 12 שלבים נפשיים שאנחנו צריכים לעבור כבדי לרכוש את הכלים להתמודד טוב יותר עם התאווה.

מי שלא יודע, 12 השלבים הנפשיים הוכחו כיעילים ביותר וסייעו לאלפי אנשים בארץ ובעולם במלחמה עם התאווה. 12 השלבים הנפשיים שעליהם נלמד בסדנא מבוססים על שיטת 12 הצעדים הידועה במאבק בהתמכרויות שונות. הסיבה שהשיטה הזו עובדת גם במלחמה עם התאווה היא מאחר ולתאווה, במיוחד לשימוש מוגבר בתאווה, יש מאפיינים מסוימים של התמכרות.

מי שמצפה כאן ל12 שיעורים בסגנון של זבנג וגמרנו, חבל לו על הזמן. הסדנא כאן אמורה לחשוף בפניכם דרך שיכולה ללוות אתכם לאורך כל החיים ולהאיר לכם פינות חשוכות ולקנות לכם איכות חיים גבוהה. זה דורש עקביות ומאמץ. אבל זה עובד. זה מוכח.

 

תודה לך אסירות ותודה לכל החברים המגיבים
רק היום התפניתי לשבת על הדברים וכולי נפעם מכך שהפגישה עם הרב יהושוע היכתה גלים!

מאוד התחברתי להסברים של אסירות ושל נתן
הריכוז העצמי כ"כ מאפיין את מחלתי! במהלך השימוש הרגשתי כמו בלון שעומד להתפוצץ וכל הגועל יתגלה בפני כל! מתוך כך חוויתי כל הזמן תחושות תסכול הלקאה והאשמה עצמית, שנאתי את עצמי! בכל פעם אחר כל נפילה רציתי רק לקבור את עצמי! רק להיעלם!
תחושות אלו נתנו לי את המפתחות להתחלת ההחלמה! הבנתי שזהו! אני חייב דרך חדשה! אני מת!
מתוך תחושות אלו אני יכול היום להתחבר לחברי בS.A על אף שהם מוגדרים ככבדים! אפילו הספונסר שלי מוגדר כמכור "כבד" אני משתף ומשתתף בקבוצות באופן קבוע, שנקודת המוצא שאני יוצא מתוכה היא מה שנתן הזכיר, התחושות הקשות בעקבות השימוש, הרצון להיגמל מזה ולעצור את האובססיביות!
כפי שהזכרתי בפוסט הקודם, בשיחה עם הרב יהושוע שיתפתי שיש פעמים שקשה לי עם שיתופים קשים של חברים, הרב יהושוע חיזק את דברי בעובדה שיש הרבה צעירים ששקועים בפורנו ובאוננויות והם נמנעים מלהיכנס לS.A מהסיבות שהזכרתי... מתוך כך הוא הציע לי להרים את העניין, אם יצליח מבורך!
נראה לי שקבוצתנו בשמור עיניך עונה על קריטריונים אלו, לאחר חשיבה על העניין, לדעתי כדאי להשקיע את מירב האנרגיות לחיזוקה ולהוספת חברים, כך שבהמשך נוכל למקד את אחת הקבוצות לעניין הנפילות "הלייטיות..."
כבר עידכנתי את הרב יהושע על הקבוצה שלנו בימי שני וכן נתתי לו את מספרי הטל' של נעם ה' ושמואל, כך שיוכל להפנות מבחוריו בישיבה לקבוצתנו
להמשך הדרך אשמח להיות ממרימי הכפפה
תודה לכולם   

איפה הפרטים על הקבוצה?
מעוניין גם כן.
כמו שרבים אמרו, העובדה שיש קבוצה למי שחושב שהגלידה אינה אותה גלידה תדרבן אנשים להמשיך מהלך.

בס"ד
תודה אסירותודה, תודה גם לכל המגיבים
חשבתי בעבר אמכור קל הנני
אך כשישבתי לכתוב את סיפור חיי (רק באופן חלקי)
הופתעתי לגלות שממש מצחיק לחשוב שכל זה ...נקרא קל... :-\
אז כנראה "קל" ו"כבד" זה עניין יחסי
בכל אופן בהצלחה לכל מי שמוצא איזה דרך שרואה לנכון שמקדמת אותו בנושא...

תודה לך מי אני, כשקוראים את התגובות שלך מלפני כמה חודשים מבינים כמה אלוקים גדול... חזק ואמץ בכניעתך.

בס"ד
תודה לך אסירותודה...
ובשביל שהדברים לא יהיו כתעלומה למי שלא מכיר
אז הבאתי את הקישור לסיפור כדי להראות עד כמה אבסורדי יכול להיות הרעיון
ש"אני בכלל לא מכור"... או אני רק מכור קל"...

www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=1081.0
הערה חשובה
חשוב לשמור בפוסט על הנושא המרכזי "מכור קל - מכור כבד"
אז אנא לא להגיב על הסיפור האישי (אלא בהקשר של הפוסט)
לזכור לשים עקרונות לפני אישיות...