ברוכים הבאים, אורח

בחירה – כבר לא בכי רע
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: בחירה – כבר לא בכי רע 8364 צפיות

בעניין: בחירה – כבר לא בכי רע לפני 11 שנים, 1 חודש #47827

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
בימים האחרונים עלתה לי מחשבה שהסיפור של מכור עם בחירה הוא יותר פשוט ממה שנדמה - כל אדם נורמלי שומע בתוכו שני 'קולות', כן או לא. מכור שומע 'בזמן אמת' קול אחד בלבד... הקול הזה לא קשור לטוב או רע, לנכון או לא, רק דבר אחד מבעבע בתוכו - להשתמש. כל קול אחר לא בא לידי ביטוי, הוא לא נקלט בסנסורים שלו.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: בחירה – כבר לא בכי רע לפני 10 שנים, 10 חודשים #54169

  • יגל לבי
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • בוראי, אני חסר אונים ! אנא עזור לי.
  • הודעות: 166
אם הבנתי נכון חידדת את העובדה שכמכור  אכן אין לי בחירה ! ושבאמת באמת אני חולה !
הבחירה שיש לי כרגע זה רק לעשות את הפעולות של התכנית ולראות אם אני מחלים , וגם יש לי בחירה לא ליפול לחמורות כאשת איש וכדו' ...... בחירה במרחב יותר מצומצם .

תודה

בעניין: בחירה – כבר לא בכי רע לפני 10 שנים, 10 חודשים #54719

יש לי שאלה שאני מהרהר בה כבר זמן מה.
כל הסיפורים בתלמוד על רבנים שונים שהיו להם נסיונות כמו רב עמרם שראה את האור בעלייה ולקח סולם כבד.. וניצל ברגע האחרון
לא קצת מזכיר את המצב שלנו.. כניסה למצב של חוסר שליטה?

כשאני קורה את הסיפורים האלו ההבדל בין מכור ללא מכור קצת נהיה מטושטש.  אני שואל את עצמי האם התופעה קצת יותר נרחבת
ממה שאני חושב?  אולי בעצם רוב העולם ובעיקר הגברים מכורים לתאווה, ומספיק שיהיה מצב מסוים אם תנאים מסוימים  והם יאבדו שליטה???

בעניין: בחירה – כבר לא בכי רע לפני 10 שנים, 2 חודשים #65404

תודה
הדברים מועילים גם לאחר זמן
יש תקווה בא נשיר כולנו יחד
יש אמונה חזקה מכל הפחד...

תגובה: בחירה – כבר לא בכי רע לפני 8 שנים, 10 חודשים #83514

אסירותודה כתב on בלתי ידוע:
התחושה גורמת להתניה – אחזור על הפעולה, אהנה עוד...

 

אז בעצם, מה הבעיה בדרך ש'אנחנו ננצח' מציע? איך שאני מבין אותה, הוא יוצר התניה חדשה במוח.
ב, אשמח לקרוא על 
"מה שמסבך את העסק - השילוב בין שלושת ההיבטים של מחלת ההתמכרות – הפיזית הנפשית והרוחנית."
 

תגובה: בחירה – כבר לא בכי רע לפני 8 שנים, 10 חודשים #84594

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
שתי השאלות שלך טובות. אתן לך תשובה אחת לשתיהן: הבעיה שלי עם הצעת הגועל, ההתניות וכו', היא שיש למכור שלמכור כמוני זה אולי יפסיק את הסימפטום, אך לא יפתור את הבעיה (וזה מבלי להתייחס לכל אלו שמחפשים דווקא את הגועל הזה...). זו הסיבה שרשמתי בסוף הפוסט שצריך להרחיב בנוגע למה "שמסבך את העסק" המחלה הרוחנית.

ובהרחבה - אילו מחלת ההתמכרות היתה באמת רק פיזית או נפשית, טיפול נפשי או כדורים היו בהחלט פוטרים ופותרים אותה. האתגר הגדול של המכורים בכלל ולתאווה בפרט נובע בין היתר מכך שבנוסף לאלרגיה הפיזית, ההתניה והתגמול הנפשי, ותופעת הכמיהה המתפתחת מיד לאחר "הלגימה הראשונה", צריך להוסיף את  המחלה הרוחנית שלי. על פי רוב היא מתבטאת שני דפוסים עיקריים - חוסר סיפוק וריכוז עצמי.

כן. אני חסר סיפוק. הדרך הטובה לתאר את זה היא על פי התחושה שיש לי "חור" בתוכי שבולע הכל. לא משנה מה נכנס פנימה החור לא מתמלא. לא מסופק תמידית. אמא שלי אומרת שאני נולדתי "לא מרוצה". אני לא שבע רצון ממה שיש לי וקיבלתי, זה אף פעם לא מספיק לי. צודקת (אגב, לפני יומיים אבשלי הביולוגי כתב לי במייל שהוא עסוק בהבנת שורש היחסים שלי איתו, ולדעתו מקור העומק באירוע השמימי המשמעותי שקרה לו כהגדרתו – ירידת הנשמה השביעית לחוויית הלידה של אשתו...). וזה מה שאני עשיתי בתאווה. חיפשתי להתמלא. לא רק פיזית ורגשית. גם רוחנית. התאווה מילאה אצלי פונקציה רוחנית גבוהה.

היינו הך ביחס לריכוז העצמי. יש לי "משקפיים" בעלי מיקוד יוצא דופן עם מסנן קרינה גבוה במיוחד... "אני".  רק מה "שיוצא לי ממנו משהו" עובר בהן... לא משנה כמה אני יודע את זה בשכל, בזמן אמת אני משוכנע "שהאני" הוא הדבר הכי נכון וצודק. גם כשאני רואה את אחרים, המבט עובר דרך "אני". אובססיה עצמית.ולכן גם אם תיווצר אצלי "התניית גועל" (ואני מאמין באמת שבתהליך עקבי ועיקש זה יכול לקרות, ראיתי כאלה), ולא ארצה עוד תאווה, המחלה הרוחנית שלי לא תיפתר. אני לא פתאום אחוש מסופק או אתחיל לראות עוד אנשים סביבי. ההפך, קיים סיכוי סביר "שהחור" יתרחב...

ובמשפט סיכום אחד קצר: המחלה הרוחנית מעצימה את הבעיות הנפשיות שלי ואת הצורך הגובר בפיתרון הכוזב שהתאווה מציעה. כשהמצב הופך לבלתי נסבל אני פונה לשימוש בתאווה ומרחיב את חולי הרוחני וחוזר חלילה... ובתוך המעגל הזה אני לא מאמין שיש לי בחירה.הפיתרון שיש לתוכנית 12 הצעדים להציע לי הוא אחר – בוא תעבור תהליך שיעזור לך להצמד למי שיכול למלא את "החור" הזה. ככה הוא ברא אותך. עם "חור". שתהיה חייב להיות לידו ושהוא ימלא לך אותו כל הזמן. והאמת? לא רע בכלל...

שנזכה להיות קרובים אליו. היום. חיבוק.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן
נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 10 חודשים על ידי אסירותודה.

תגובה: בחירה – כבר לא בכי רע לפני 8 שנים, 10 חודשים #84631

תודרבה. מצאתי קטע בסה"ל שרלוונטי לעניין הזה:
(עמוד 49. ההדגשה שלי)

"ההתמכרות הגופנית שלו שימשה כדי לכסות או לסמם את המחלה הרוחנית. כדי שיוכל להגיע להחלמה אמיתית וממושכת, עליו לתקן את תחושות העוול בחייו מבפנים החוצה. כדי להישאר מפוכח מינית ולהתקדם בהחלמה, הוא יצטרך לוותר על הטינות שלו.

תגובה: בחירה – כבר לא בכי רע לפני 6 שנים, 5 חודשים #113215

לאסירותודה אני רוצה לגעת בבחירה מהקטע הדתי שבו.
ישנו מאמר חסידות שכותב כך:

"וכן, כאשר ממשיך עליו הרהורים רעים מצד הפריקת עול בהתפשטות החושים בשמיעת דברי הוללות וליצנות, וכ״ש בראי׳ והבטה, ומחשב ומהרהר בזה ומטמא את נפשו ר״ל בהרהורים רעים בשאט נפש (וממילא בא לידי טומאה בפועל ר״ל).

אין זה מצד חומריות המדות לבד כ״א מצד פריקת עול והעדר יראת אלקים. ובזה עוד גורם רע לנפשו שנופלים לו אח״כ מחשבות והרהורים רעים גם כשאינו חפץ בהם והרבה יותר מכפי המדה עד שתגעל נפשו בהם ואינו יכול להסירם בשום אופן והוא ענין ממשלת זדים דחייבא מבלבלים לו ומטמאים אותו ר״ל"
כלומר יש פעמים שאדם מגיע למצב של מכור שבו הוא מאבד את יכולת הבחירה שלו על פי תורה כיון שהוא נכנס לתוך ממשלת הקליפות, והם נותנים לו מחשבות ופעולות שאין לו שליטה עליהם.
ובשביל לצאת מזה חייבים לעבוד, וע"י עבודה אנחנו יוצאים למצב שבו הבחירה בידינו.

תגובה: בחירה – כבר לא בכי רע לפני 6 שנים, 5 חודשים #113220

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172

חבר יקר,

אני מכיר היטב את המקום שממנו אתה מגיע, הרצון למצוא את התשובות לכל השאלות במקורות שעליהם גדלתי. תאמין לי שעשיתי את אותו דבר בדיוק כאשר הגעתי לכאן... האינטרנט לא שוכח ורק לאחרונה נתקלתי באיזה הודעה שכתבתי וציטטתי שם ספר חסידות - בדיוק כמוך.

אבל הניסיון של רבים רבים וטובים, ואני הקטן בתוכם, מוכיח שזאת טעות.

כשאני הולך לרופא בגלל כאבים ברגל, אני לא מנסה להסביר לו עד כמה הגבס שהוא שם עליי מתאים בדיוק לדברי הגמרא. אני מבין שיש לי בעיה רפואית ועושה מה שהרופא אומר לי.

נכון שכאן זה נראה שהבעיה היא דתית, אבל אם הגעת למסקנה שאתה סובל מהתמכרות, אז הייתי מציע לך להתייחס לזה כבעיה רפואית ולא לערב לתוך זה את הענין הדתי בכלל. הנקודה היא שכל זמן שאנחנו מנסים להפסיק רק בגלל הסיבה הדתית, ומשתמשים רק בכלים הדתיים שאנחנו מכירים, אז אנחנו ממשיכים לסבול.

זה כמו אדם שסובל מדיכאון קליני, אבל מדבר עם הפסיכולוג שלו על מעלת השמחה על פי החסידות, במקום לקחת את הכדור שהוא זקוק לו כל כך. נכון שבשלב כזה או אחר, יש אפשרות שהוא יוכל גם לקחת כדור וגם לנסות להשתמש בידע שלו בחסידות כדי להגיע לשמחה, אבל אם בגלל הידע שלו בחסידות הוא לא לוקח את הכדור, אז הוא בבעיה.

התמכרות היא הפרעה נפשית, כמו דיכאון, כמו חרדה, כמו OCD וכמו הרבה הפרעות נפשיות אחרות. זאת הפרעה נפשית שהולכת ונהיית יותר ויותר נפוצה בעולם שלנו, וצריך להתייחס לזה בהתאם.

הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

תגובה: בחירה – כבר לא בכי רע לפני 6 שנים, 5 חודשים #113222

אני מסכים לגמרי עם מה שכתבת, אני מתייחס לדבר כמחלה ולא כבעיה דתית,
רק שאסירותודה כתב שיש המון מכורים שיש להם בעיה עם מושג הבחירה ביהדות אז כתבתי שיש לזה מקור ביהדות.
זה לא סותר בכהוא זה שזוהי מחלה והתרופה שלה היא לא (רק) להתחבר למצוות יותר חזק אלא פשוט צריך לטפל בדרכים אחרות.
אבל עדיין זה לא סותר את זה שלכולם, כל מי שמתחיל לטפל שואל את עצמו 'ומה עם מושג בחירה'?
אז עניתי שאדם ידע שאין לו בנושא הזה בחירה והוא חייב ללכת לטפל בזה בדרכים אחרות.

נערך לאחרונה: לפני 6 שנים, 5 חודשים על ידי חשוב טוב יהיה טוב.
  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.43 שניות

Are you sure?

כן