חלילה להתנתק מהחיים. קראתי שוב ושוב את "הסיפא" ולא מצאתי שם המלצה שכזו.. כן כתבתי ואכתוב שוב, שזה בדיוק כמו עם הדחף המיני שלנו. במקורו הוא נועד משהו אחד במציאות חיי המכורים הוא מספק צרכים אחרים לגמריי, כך גם ההתרגשות. היא ממלאת פונקציות שונות בנפש שלנו. אחרי ריגושים גדולים כדאי לנו "לנעוץ" את רגלינו בקרקע. לא מתוך ניתוק, מתוך חיבור אמיתי. למציאות.
להתחבר. לשמוח. להתרגש. ובאותה העת לזכור "שברמזור" שלי אין כתום.. יש ירוק או אדום בלבד.. ולכן להתכונן, לפני, אבל גם מאוד מאוד להיזהר אחרי. אני מכיר כאלו שמיד לאחר ציון הדרך שלהם (שנה, שנתיים וגם יותר), מיד אחרי שהלהיטו לבבות וסחטו דמעות במסרים יוצאי דופן, יצאו מהקבוצה לריקוד צמוד וקרוב עם מלאך המוות.
שנזכה.
