אין לי כבר כוח לכל התוכנית הזאת ולכל העבודה הזאת - יהיה מה שיהיה, אפול לא אפול - לא אכפת לי יותר. כי פשוט נמאס לי, כן ממש ככה, נמאס לי כבר מכל זה ואין לי חשק ועצבים... (אלו המחשבות העוברות לי בראש).

היום נפל לי אסימון, (מסתבר אצלי שזה היה בחסד ה'), ההגדרות אצלי ככל הנראה לא היו ברורות; לאן אתה חותר? מה אתה רוצה מעצמך? ברור לך 'בדיוק' מה אתה רוצה ומחפש? או שאתה פשוט החלטת ללכת על כל הקופה - ולא בדיוק מחזיק מעמד?

היום הבנתי - היום הבנתי משהו אחר; שאני מצפה מעצמי למשהו גדול, לא גדול אלא ענק! אני מצפה מעצמי שגם לא לראות כל החודש הקרוב, וגם לעצום את העניים ולא לראות את האישה או את אחותי, וגם שלא לחשוב שום מחשבה (גם לא באונס) ושאם אני יראה... אתן 100 שקל לצדקה, ו"שאני יחזיק את עצמי חזק חזק" וכו'.  (=הכל בכדי להשתחרר/להתנזר מהתאווה).

אז זהו זה שלא!
פשוט טעיתי! או יתכן והתחדש לי (תקראו לזה איך שתרצו).

היום הבנתי משהו גדול גדול, באמת גדול!
הבנתי שכאשר עוברת בי מחשבה לצאת למסע... בראש ובראשונה עלי להגדיר ולהציב לעצמי "יעדים ועקרונות ברורים מאוד - אך ראליים והגיוניים". לאן אני רוצה להגיע? למה? איך? מה וכמה?
יעד שלי הוא לבינתיים: רק להיום, רק עד הערב, רק עד הבוקר. לא יותר מזה, השאר לא בידיים שלי.
להגדיר לעצמי פעולה [ברורה, מובנת ומוסכמת לי בלב]: לא אפעל על התאווה עד שאני אתקשר לחבר או יעשה את הפעולה הידועה לי.
לא פותח מחשב בלי סינון. נקודה.
שומר על מרחק מ... בזמן שאני עייף במיוחד.
מה אתה עושה בשביל התאווה?

הבנתי בנפשי עובדה פשוטה שאותה יש לי להבין ולהפנים:
אני לא מצפה ממני להיות "צדיק מושלם" (כמי שלא נכשל מעולם) ולהסתגר בחדר ולא לצאת ולא לעשות כלום, [ואם חלילה אז אראה אישה - אתלוש מעצמי שערות עד לרגע שהתאווה תעזוב אותי]. לא, אני לא מצפה מעצמי לחיות ככה! [ואם אחיה בסגנון כזה או אחר - אתמוטט ואכרע לתאווה בסופו של דבר מאפיסת כוחות], אני מצפה מעצמי להתנהג ככל האדם הישר והנורמלי [העושה את הפעולות הנכונות והמתאימות לו] - אך אני לא מתחייב שלא ליפול כל החודש / השבוע!!!! אלא המחויבות שלי היא רק לעכשיו, לזמן הקרוב, ליום הזה.
לא מתחייב להתחרפן עם הפעולות [שלא בדיוק הבנתי אותם - איך לעשות אותם נכון ומתי]. מצפה מעצמי להבין אילו פעולות טובות ונוחת לי ואיך וכיצד לפעול איתם - שאיתם אתחיל את המסע... בכיף בהצלחה ובשמחה! 


שלא תהיה טעות, אני לא מתכוון לחצי עבודה - שהיא שלא שווה כלום. אני מתכוון לומר שלא צריך להגדיר הישגים מעוותים שרק כך וכך - נקרא ונחשב הצלחה. רק אם עושים כך וכך אז זה טוב. רק אם משיגים/מביאים 90 ימי נקיות, רק אם נמצאים/מביאים שנה או שנים בהחלמה. - שזו טעות גמורה! אלא אנו צריכים להגדיר לעצמינו את ההישגים בצורה אחרת;
הצלחנו להגביר יותר את המרחק מגורמי הבעיה? – נפלא מצוין!
הצלחנו להגביר יותר את ההחלמה הכללית על ידי הוספת חברים וכלים טובים לנו? – יפה, נפלא מצוין!
הצלחנו לקרוא יותר באתר ולהשתתף בקבוצות – יפה מצוין!
-   כל השאר מה שקורה לא משנה! (כי עשיתי את המוטל עלי).
היום הצלחנו! – יפה! מקסים! - לא צריך יותר מזה!! (היום אם בקולו תשמעו - רק להיום! לא צריך מחר!!).


בהחלמה

שלום לך חידושים מדהימים
אכן כן אנחי תמיד לוקח את מה שעובד בשבילי 
לא כל מה שעובד לחברי בתוכנית עובד גם בשבילי 
אבל על ההתמדה אסור לי לוותר 
כל פעולה שקבלתי על עצמי אני אעשה אותו יום יום כמו שעון

ברצוני להסביר את עומק הכוונה ומה שמסתתר בין המילים, בפוסט הנ"ל שכתבתי.

אנסה לשם כך להעביר את התובנות שלי באמצעות שאלות וכן לחדד את הכוונה:


הנה ישנו דבר תמוה מאוד: פעמים רבות רואים אנו שני אנשים המתמודדים עם התאווה - ברמה די דומה ובמצב מאוד זהה; שניהם עושים את אותם פעולות; והנה רואים אנו לתדהמתנו, כי הראשון מצליח לעלות על דרך, שמח ומאושר. ואילו השני, חברו, איננו מצליח כלל - למרות הפעולות? - איך יכול להיות? הרי שניהם עושים בדיוק את אותו הדבר ושניהם מתמודדים עם אותה התאווה??? 

נוסיף לשאול, שאלה קצת אחרת; איך יכול להיות שלשני נגמר הכוח לאחר מספר התקפות שהותקף, או אפילו אין לו כבר יותר כוח להמשיך בהתמודדות, ואילו לחבר הראשון לא רק שלא נגמר הכוח, אלא יש לו עודף של כוח?


והנה על מנת להבין את העניין והדבר הזה, את החידה הזו, ניעזר לשם כך במספר שאלות נוספות שאלו יחדדו ויבהירו לנו איך וכיצד להתמודד נכון מול הדבר הזה הנקרא "תאווה". (ההבנת השאלות והתשובות עשוייות להועיל לנו רבות בהתמודדות שלנו מול התאווה. רק אציין לפני, שכל זה למדתי על בשרי מניסיוני האישי, וחולק פה את תובנותיי בנושא - על מנת להוסיף בהחלמה).


אז אלו הם השאלות שיעזרו לנו להבין, על מנת להחלים:

1. מהו הדבר החשוב ביותר שיש והגורם מספר 1 - המזיק להחלמה ולכל תוכנית שהיא?
2. ולמה?

3. מהו הדבר החשוב ביותר שיש והגורם מספר 1 - להחלמה, ולכל תוכנית שהיא?
4. ולמה?

5. מה עושת לנו הפעולות? א. האם מוסיפות בנו כוח כנגד התאווה? ב. האם מנטרלות את המתקפה הנוכחית? ג. או האם לא רק שמנטרלות אלא פועלות שגם בעתיד לא תיווצר ותיפתח כל מתקפה שהיא?

6. האם לאחר שעשינו פעולות אמורים אנו לחוש בקרבינו איזו תחושה כולשהי בכיוון חיובי (או מול התאווה או מול החיים ובחיים עצמם), או שלא בהכרח?

7. האם אנו יכולים או מסוגלים לדעת איזה כלים ופעולות טובות לנו - שנמשיך בהם הלאה, בהתמדה? 

8. האם כאשר אנו משתמשים בכלים ועושים פעולות - אמורים לחוות קושי גדול באותו הזמן בגלל השימוש בכלי ועשיית הפעולה, או שאמורים כן לחוות קושי, אבל קטן. או שאפילו גם קטן לא אמורים לחוות?    

9. האם אנו יכולים לדעת מראש כמה כוח יש לנו ומתי הוא ייגמר? 

10. האם הכלים והפעולות אמורים לפעול - בכל אופן, ובכל מצב שהו?
11. ולמה?


יש לי להוסיף עוד כמה פרטים חשובים אך מפאת הזמן נעצור פה לבינתיים.

בהחלמה