ממש ממש הבוקר הבאתי מבול לעולם. בשעות אחה"צ המוקדמות המבול אכן הגיע. לא היה לי צורך כלל וכלל להסתכל מהחלון. הספיק לי רק לשמוע את הקולות. (לא יודע מה המזג-אויר במקומותיכם אך במקום משכני זה היה ממש מבול)

וממש לא מזמן היה מבול של ממש (טורנידו) במספר ערים גדולות ברחבי ארה"ב

וכמה פיגועים ופיצוצים היו ברחבי בעולם בכלל ובארצינו הקטנטונת בפרט?

מה עוד אני צריך שיקרה בשביל לחדול מלפגום ולרצוח תינוקות?

כמו כל המכורים אנו לא שלמים עם התיאור של עצמנו
לא פלא שיש מחלוקת בין השם שלך אל התיאור שבחתימה.
בכל אופן אוהבים אותך מאוד.
ולגוף הענין...
מה שהיה היה, והעיקר להתחיל מהתחלה.
להיות נקי כל יום רק להיום!
מאחל לך המון הצלחה עם שפיות ושמחה.
אריה

אתה עושה את זה בכוונה? עם לשם יחוד?

או שאתה כמוני מאוד מאוד רוצה להפסיק אבל משום מה לא משנה כמה אני רוצה להפסיק זה פשוט לא הולך לי
כמה שאני מבטיח לעצמי שהפעם לא!!! ושוב פעם זה קרה....?

בוא נתחיל בלשנות גישה....
תוריד מהכתפיים שלך את האחריות הלא רלוונטית אליך.....
זה רלוונטי למי שמסוגל לבד, 
אם אתה הולך לזה ללא שליטה, כאילו מישהו אחר שלא מסתדר לך הולך לזה....
זה לא רלוונטי אליך.
הכתפיים שלך צריכות עכשיו להחזיק רק יום.... ואם גם זה כבד,
אז רק שעה...

בעית הבעיות שהיה במקרה ספציפי זה שהנה סיימנו את הימים הנוראים. את הראש-השנה. את תקיעת השופר. המלכנו את הבורא עלינו. השלכנו הכל הכל הכל לנהר. ואז גם את יום הכיפורים. את כל הווידויים. וההשתוויות. ואת תפילת הנעילה. וקיבלנו ע"ע כול מלכותו יתברך. והנה עברנו גם את זמן שמחתנו. את הראשון לחשבון... את המינים. את הצילא דמהינותא. את הריקודים איתו יתברך כספרי התורה בידינו. את ה"סעודה קטנה". רק אנחנו איתו לבד בחדר יחוד. דף נקי. התחלה חדשה. והנה הגיעה לה שובבות נעורים והבטחה ש"אני יכול להנות מעצמי ולהפסיק רגע לפני ש..."

וברגע א' הכל מתפרק ומתפוצץ בפנים.

יידאלאך שריי - עד מתי!

בגלל זה ממשיכים לבוא, ויודעים ששום רגש דתי לא מפסיק אותנו מהתאווה,
(לא שאני מזלזל בדת)
אבל אנו חייבים חיבור אחר, וזה מה שקורה פה.
חבר יקר, די,תרים ידיים, ותעשה צעד קדימה, ותבוא לקבוצות,
מחכנ לך.

התמודדות עם רגשי אשמה-
סתם רציתי לשתף בתחושה שלי, קודם כל אני לא מזלזל בנזק שעשינו, אבל אני לא רואה שום ענין לחפור בו. הוא סתם מגדיל את רגש התאווה שמכניס אותנו ל"מעגל ההתמכרות"(ע"ע פורטיפי).

בכל אופן-
אני חושב שהנזק שאנחנו גורמים, אפשר גם להתייחס אליו במובן של איזה אחריות גדולה ה' נתן לנו, איזה כוחות אדירים ה' נתן לנו ליצור בעולם. אנחנו יכולים להוליד ילדים שיולידו הם אינסוף ילדים..
אנחנו יכולים לפעול פעולות גדולות בשמים.( לא יודע איך להגיד את זה שזה לא ישמע מעופף מדי).
אנחנו יכולים לשוב בתשובה וכל הזדונות יהפכו לנו לזכויות.

בקיצור לא עת לשקוע ברגשי אשמה, עכשיו הזמן לפעול ולהנצל.. 

בכלל לא טמבל היקר!
שלום לך, אוהבים אותך, מה שלומך?
ראשית להגיד שאנחנו אלה שמביאים כל כך הרבה צרות לעולם זה ממש גאווה, מה אנחנו כאלה צדיקים שכל חטא שלנו מטלטל את העולם מקצה עד הקצה ?
ועכשיו לבעיה, כפי שכתב "יש סיכוי" היקר, הרי אתה לא עושה את זה בכוונה, אתה לא שמח מהחטא שלך, זה כואב לך ואף על פי כן אתה ממשיך לעשות זאת, זה אחד התסמינים למה שנקרא "התמכרות" וכשאתה אנוס, הדינים שלך בשמים מן הסתם שונים מאדם מן השורה שהולך וחוטא במזיד לעשות "מרדות" כנגד שמיא.
ועכשיו למשהו חשוב נוסף, אם אכן יש בעיה, צריך לטפל בה עם פתרון מתאים לה.
אם מה שכתבתי לעיל נשמע לך נכון, מה דעתך להתחיל תוכנית? לנסות להחלים וצבור ימים נקיים ומחוברים לקב"ה ?
זה אפשרי!
אוהבים אותך, תמשיך לבוא.

אוהב ה'

מה לעשות ור׳ חיים מוואלזין חולק עליך...

אם תעיין בנפש-החיים תראה שאתה לא כ״כ צודק

אין לי את הספר ממולי לציטוט מדוייק או למיקום המדוייק אך הוא בהחלט כותב שאדם לא יכול להגיד את המשפט מי אני בס״ה כי נכון שאני כלום׳ניק. סתם טמבל. אבל הבורא שם אותי להנהיג את ההנהגה העליונה והלב הינו ק״ק וכן שאר אברי הגוף הינם ״בצלם״ היינו שכל איבר מכוון נגד משהו אחר וכשאני ״מהרהר עבירה״ אני מכניס ״צלם-להיכל״ ובתור יהודי אני פוגם במחשבה הרבה יותר ממה שטיטוס פגם במעשה בהיותו בק״ק בפועל.

אני גם חושב שר׳ חיים מוואלזין צודק.
אבל, אני תמה עליך האיך אתה מפרסם ברבים את העוונות שלך, אני במקומך הייתי מתבייש לחשוף את עצמי, הייתי רועד פחד מוות מהעונש שצפוי לי בגיהינום. 
אני מוחה בכל תוקף על התופעה שחברים מפרסמים את הפשעים והפגמים שלהם, כאילו אין פה בושה לאנשים? אין להם בעיה להתגאות בזה שהם הביאו מבול לעולם? לגרום לפיגועים ולפיצוצים, לרצוח תינוקות? להכניס צלם להיכל?

ל'טמבל'
א. אתה צודק לגמרי כל פעולה שיהודי עושה הן לטוב והן למוטב משפיעה על כל העולם.
השאלה היא אם הידיעה הזאת הביאה אותך לעשי' ולהחלמה, או שהיא הביאה אותך ליאוש ונפילה?

אני אחרי שלמדתי את ההלכות של מוציא זרע לבטלה וגם למדתי על זה בחסידות וכו' זה עדיין לא עצר אותי מלהמשיך ליפול, ורק אמרתי לעצמי אם אני כבר גרוע ועכשיו נפלתי פעם אחת ואני בכל מקרה ילד רע של אלוקים אז כבר נמשיך ליפול עוד 2-3 פעמים. . . 

אוי אוי נתן היקר. אני כל כך אוהב את הציניות שלך..
(זוכר איך נבהלתי ממנה כשדיברנו פעם ראשונה בטלפון..?)