מסר מחבר ותיק בSA, משתף פה כלשונו:

חברים וצועדים יקרים!
הרגע סיימתי שיחה עם חבר מהתוכנית שאף פעם לא דברתי איתו...
הוא סיפר לי שהוא 4 שנים בתוכנית, ונקי 4 ימים...
מפה לשם משם לפה דיברנו על אופן הסם, הנגישות שלו לסוכן סמים שלו... ולתדירות של המחזור שלו...
דברנו על מהי הודאה בחוסר אונים?
ואז... הוא שאל אותי את השאלה הבאה.. 'אבל מי ייתן לי כוח להתגבר על הדחף כשהוא מגיע? מי ייתן לי כוח לא לשמוע לסיפורים שהראש שלי מספר לי ברגע נתון??

*ופתאום* נפל לי אסימון (אחרי 10 שנים הגיע הזמן)
שאין אף אחד שאמור לתת לנו כוח
אנחנו לא צריכים כוח בכלל.
התאווה היא לא ממשית, היא בין האוזניים שלנו, דרמה ורגש שבמשך שנים התרגלנו להתייחס אליה כאל מציאות ממשית.
כוח - אני צריך מול משהו ממשי וחזק
מול תאווה שמבוססת על הרבה אוויר חם או לוהט אם תרצו, אני צריך *שפיות* לא כוח!
ולכן הצעד השני לא אומר 'הגענו לאמונה שכוח גדול יביא לנו כוח'...
אלא 'הגענו לאמונה שכוח גדול יחזיר אותנו לשפיות'... וייתן לנו להבין שהכל פה רק דרמה, ושאם לא אשתמש אני לא ....
אמות
ולא אחטוף התקף לב
ולא יקבל קוצר נשימה
ולא ינשרו לי אי אלו אברים מהגוף
ואני אכן אוכל להמשיך לחיות ולסלוח לעצמי על כך שוויתרתי על נערת חלומתי...
כי כל מה שאני צריך זה שפיות.

כל כך נהניתי מהתובנה הפשוטה הזאת, שרציתי לשתף אתכם בו.

"ושאם לא אשתמש אני לא ....
אמות
ולא אחטוף התקף לב
ולא יקבל קוצר נשימה
ולא ינשרו לי אי אלו אברים מהגוף
ואני אכן אוכל להמשיך לחיות ולסלוח לעצמי על כך שוויתרתי על נערת חלומתי...
כי כל מה שאני צריך זה שפיות."

מתחבר מאוד למילים האלה, מרגיש ככה הרבה פעמים, שאני חייב להשתמש ואין שום אפשרות אחרת.. מקווה באמת לחזור לשפיות..

ממש תודה !
אתה צודק שאתה שופך הרבה אור וניכרים דברי אמת.
מקווה שבזמנים הקשים לזכור את זה יעזור לי לברגיש יותר טוב ויותר קל !
אוהב אותך !

- בס"ד ובהשתדלותנו,
תודה רבה לך על הדברים, ריגשת אותי... כי זו הבנה מאוד יפה ונראית מאוד נכונה. 
ובעקר התרגשתי על פי מה שאשתף אתכם כעת:
בעברי שהסתבכתי עם התאווה לחלוטין והייתי הפוך ומשוגע ממנה לגמרי ולא הייתי אדם... נחשפתי בין הדברים לתובנות כאלו ואחרים, ובין התובנות שאליהם הגעתי זה היה התובנה שהצעת; שלמעשה אנו לא זקוקים לכוח כנגד כוח התאווה. [כי התאווה היא לא כוח! אלא אשליה]. אלא למה שאנו זקוקים הוא לבוא אל השפיות. זה העיקר.

איך עושים את זה, איך באים לשפיות?
כאן יש הרבה דרכים, טובות יותר וטובת פחות: 
ולדרך הצעדים יש אופן מרתק ותגלית חדשה שניתן להגיע 'לשפיות' דרך הצורה בה אנו מתנהגים. דהיינו שיש משהו בהתנהגות שלנו הגורם לנו לפנות אל התאווה ואף לייצר אותה יש מאין. 

ומכאן פתאום תפסתי למה פעמים רבות ניתן לחוות שחרור בזה שאתה פותח בפני חבר את כל הקלפים? כי זהו בגלל שאתה מרוקן מתוכן את כל התאווה. אתה מציג אותה מהזווית הריקה שלה.  
ממילא היא פחות תופסת אצלך מקום. 

אז אכן אנו צריכים את השפיות, ולא כוח ולא כל דבר אחר, אלא לראות את האמת כדרך חיים. (כי בתאווה אין באמת כלום וכלום וכלום. צ'ק ללא כיסוי).
ובשביל להגיע לשפיות הזו כדרך חיים, צריך... ...
כל אחד מה שעוזר לו.  

תודה לך.

רק מדייק..  אני מצטט חבר ותיק באס איי (שנקי 10!! שנים). לא אני כתבתי.