לפני איזה חצי שנה שמעתי לראשונה הרצאה על 'התמכרות והחלמה'
זה היה של ראביי צעיר אחד וזה היה פעם ראשונה ששמעתי את המושג בהקשר יותר קרוב מאשר משוגעים בבית סוהר..
ומה שהפליא אותי הוא שכאשר תיאר בשפתו העשירה את הדחף של ה'מכור' שמעתי תיאור 'חי' על מה שקורה אצלי , אף פעם לא הבנתי מה בעצם אני מחפש בשוטטות ה'אין סופית' באינטרנט או מה שרק יהיה אצלי, ואגב זה גם נתן לי להבין למה אני כזה לא מכיר את עצמי! וגם קשה לי לפתח קשר עם הקרובים אלי - כי מכור כידוע הרבה מאוד מהזמן פשוט -האיש לא בבית..
ביטוי אחד על ההתמכרות מהרצאתו של ההוא:
היה בית ספר שבקשו ממנו לפגוש את התלמידים ולסמן את הילדים שיותר עלולים להתמכרות, ולתת להם מענה שימנע את ההתמכרות.
ענה אתם טועים בשתיים:
דבר ראשון: אתם מסתכלים בכיוון שלא נכון בכלל, אתם מחפשים את המושחת ה'פורץ' שבחבורה. האמת מי שיותר עלול להתממכר הוא בקצה השני - ה(...) שבחבורה.
דבר שני: התמיכה שלא יתמכר הלא היא לתת 'כלים' לחיות את החיים המציאותיים, וזה מחובתכם הכי גדולה לתת לכל תלמיד ותלמיד.
זה דיבר אלי כי אני לא הגנב או ה'גס' שבחבורה.. אז לדעת שבכל זאת ואפילו דווקא בגלל זאת 'התמכרות והחלמה' שייכים אלי.