לחיים הראויים לשמם כתב on 28 פבר' 2020 10:31:
לפי הבנתי יש שני ממדים לדחפים בהתמכרות, משיכה ובריחה. (ויש גם העיוות שכלי ואכ"מ)
......
את השחרור, ובהחלמה אמתית (=לא רק דחיקת הזמן נקי) על האדם להתרגל לחיות בלי בריחות.
אתה אומר שאין צורך להתנתק מהדברים שמענגים וממתיקים את החיים, זה דבר חשוב וטוב.
אבל לעומת זאת, לברוח מהרגשות שלך זה קו אדום. ראוי לחקירה.
כי זה נשמע טוב בהסתכלות שטחית.
אבל אתה מבקש מאנשים לפחוד, להילחץ, להתמודד, כאשר לפעמים יש להם כלים מועטים ביותר להתמודד עם זה - נסה לדמיין אותך מבקש מילד במשפחה מוכה חס ושלום להתמודד עם הלחץ והפחד שלו, הוא ישתגע כי אין לו מה לעשות באמת. הוא ילד עם אפס כוח.
אז כדי להימנע משיגעון, הוא יתמכר לאיזה סם.
ואז עשר שנים אחר כך, הוא יגיד לסם - "סם רשע ! אתה הפכת אותי למכור !"
אבל הסם ישיב "להיפך, אני הצלתי את השפיות שלך, במחיר של התמכרות, אבל עדיין הצלתי".
פחד, לחץ, מועקה - הם תוצאה של בעיות שמוטלות על האדם, כאשר לאדם אין תמיד דרך להתמודד איתם. פשוט אין !
יש אדם שיש לו עסקה גדולה מחר בבוקר - אם הוא מצליח הוא עשיר, אם הוא לא מצליח הוא מקבץ נדבות, ואין לו מה לעשות. והוא חייב להיות עם חושים חדים. מה אתה חושב שהוא יעשה ? הוא ייקח סם שירגיע את עצביו כדי שיוכל לעשות את העסקה. אחרת הוא יהיה בצרות.
אז לפעמים לברוח זה טוב.
