דבר פשוט וברור שיופי הוא עניין עצמאי גם בלא תאווה.
אם יופי (נשי) היה קשור אך ורק לתאווה, א"כ ברגע שבטלה התאווה, גם יבוטל היופי, וזה דבר שרואים בחוש, שהיופי נשאר קיים גם בלא תאווה.
יופי נשי הוא בהחלט מעלה, שאם לא, איך הכתוב משתבח באמותינו הקדושות שהן "יפות תואר ויפות מראה".
כמו שאל-הים ברא את עולם הצומח מלא בצבעים (וביופי) לתועלת האדם כדי להגביר את רצונו בעולם. כדי שיהיה "חשק" לאדם לאכול לשתות וכדו'. כמו כן גם לבני האדם נתן הבורא יופי טבעי, לתועלת האדם, כדי שירצה להקים משפחה ויאהב את אנשי ביתו (כן, גם את אשתו)