יכול להצליח היקר,
אני מודה לך על פתיחת השרשור ובמיוחד על ההסבר המפורט.
אני חושב שפעם ראשונה הצלחת לעשות לי סדר בסתירה פנימית שאני חי בה.
תתכונן מראש, אני נשוי, אז אולי ברגע הראשון ישמע לך שאני בא לכתוב משהו מעצבן, אבל אני מגלה לך את הסוף: לא באתי לומר שלנשוי יותר קשה. באתי לומר שלנשוי יותר קל.
כפי שהצגת, ישנה תופעה קבועה של בחורים שמציפים את הקושי, שכשאין שום אפשרות מינית תקינה באופק, יש איזשהו מדבר. בדידות אינסופית. משהו לא טוב, שמאוד מעודד בריחה, יאוש, (ומי שרוצה יגיד גם "זכות" או תרוץ למה מותר ליפול).
כשרווק מציג את הקושי הזה, הוא יכול לעצבן מאוד את הנשוי:
א. כי לפעמים נשמע שהוא חי באשליה שבתור נשוי יפסיקו לו הבעיות, וזה לא נכון. יותר מזה, לפעמים נישואים מתוך ציפיה למין יביאו רק נזק.
ב. כי לפעמים נשמע, גם בלי שזה נאמר, שמדובר בתרוץ למה לרווקים מותר יותר ליפול.
ג. כי נשמע כמו זריקת אחריות, שאין סיכוי לצאת מההתמכרות בתור רווק - והרי יש כאלה שיצאו.
ד. נניח שיש עוד סיבות. לא משנה מה המספר.
ואז הנשוי פשוט יורד לרווק על החיים...
אבל הרווק ששיתף, כנראה ידע את הסברים האלה (לדעתי, ברוב במקרים), והוא רק רצה לפרוק את הקושי... אז הקושי לא קיים באמת בגלל הסיבות שהציג הנשוי?
אז בעקבות הדברים שלך חשבתי קצת, ונראה לי שהצלחתי להבין למה הקושי של הרווק אכן קיים ואמיתי.
גם לי הרי היה את הקושי הזה.
מאז בר מצוה אני מאונן.
לקח לי זמן להבין שזה לא בסדר.
בכל אופן, איפשהו אז,
חרוטה בזכרוני תמונה שאני תולה כביסה וחושב ביאוש, שהייתי רוצה להתחתן כבר עכשיו בתור בקושי נער צעיר, ואי אפשר לדמיין שאצטרך לחכות אפילו לגיל 18, שלא לדבר על גיל 20 או 22 שנחשב יותר נורמלי אצלינו לנישואין.
למדתי אחרי זה בישיבה תיכונית.
לבגרות בלשון הייתי צריך לכתוב מאמר דעה על נישואין בגיל צעיר.
לכתיבת המאמר הביאו לנו חומרים בעד ונגד.
כמובן שנכתב שם באחת הטענות, שחתונה לא פותרת כלום.
כך היה המאמר שכתבתי.
אלא שכתבתי מאמר שמעודד נישואין בגיל צעיר ומדגיש שלא עוזר להתחתן בשביל לפתור בעיות.
את השנים האלו חייתי בסתירה פנימית, כי בשכל היה ברור לי שחתונה אינה פותרת בעיות, ובכל זאת, רציתי להתחתן כדי לפתור את הבעיות...
בפורטיפיי למדתי שיציאה מהתמכרות חייבת להתבסס על מהלך חיים תקין.
מהלך חיים תקין כולל פרנסה, ספורט, תזונה, אולי עוד דברים, ועוד דבר חשוב - אנשים.
כן - בשביל לחיות מהלך חיים תקין, חייבים גם אנשים.
האם אני אומר בגלל זה לכל מכור להתחתן? לא.
האם אני אומר לכל מכור לא להתחתן? גם לא.
כמו ששמשול כתב, הנושא לעוס, ועדיין יש מה ללעוס. למה? כי זה משתנה בין כל אחד ואחד.
כמו כל מעבר בין השלבים בתוכנית 12 הצעדים, שמצריך יעוץ עם הספונסר, ורבים ההבדלים בין מכור למכור, כך גם נושא החתונה.
יש כאלה שהחתונה היא צעד יחסים בסיסי עבורם בשביל להגיע להחלמה, ויש כאלה, שרק אחרי החלמה משמעותית יוכלו להתחתן. אבל הצורך קיים אצל כולם!
מגיע למכורים אישה שתאהב אותם! מגיע להם גם לאהוב בחזרה!
(המלצה: אל תשוו למי יותר קשה. היו ענייניים. הרווקים לא יגידו שלנשואים קל והנשואים לא יגידו שלהם יותר קשה. כל אחד רשאי לראות את נקודות הקושי שלו במצבו, וראוי שהאחר יכיל אותם. אם נראה באופן ברור שרווק מדבר ככה והוא הולך לעשות טעות ולהתחתן מחר, אז אולי ראוי להעיר לו - אם אתם אחראים עליו. אבל גשם שלא מעירים לנשוי שמתלונן על אשתו ולא מזהירים אותו מייד שמא יתגרש, כך אין צורך להעיר לכל רווק שמתלונן. תודה לגידי בהודעה להלן שבזכותו נזכרתי שתכננתי לעתוב את זה. מתנצל על העריכה).
יכול להצליח,
מקוה שהצלחת לחוש את נימת ההזדהות שבדברי.
מעריך מאוד את המאמצים להתחתן בגיל 30+, אני בטוח שזה לא קל להמשיך לחפש.
מאחל לך למצוא זיווג הגון במהרה, וללא תלות, מאחל לך גם החלמה מהירה.
תמשיך לשתף (מותר לשתף גם על דייטים, לא רק על תאוה, כל עוד אתה נזהר לא להשמיע דברים שיזיקו לחברים).
אוהבים.
