פַּעַם אַחַת חָלַם לְאִישׁ אֶחָד מֵעִיר אַחַת
שֶׁבָּעִיר וִוינָה תַּחַת הַגֶּשֶׁר נִמְצָא שָׁם אוֹצָר
וְנָסַע לְשָׁם וְנֶעֱמַד אֵצֶל הַגֶּשֶׁר וְחִפֵּשֹ עֵצוֹת אֵיךְ לַחְפּוֹר שָׁם
כִּי בַּיּוֹם אֵינוֹ יָכוֹל מֵחֲמַת הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים
וְעָבַר שָׁם אִישׁ חַיִּל וְשָׁאַל אוֹתוֹ מָה אַתָּה עוֹמֵד וְחוֹשֵׁב?
וְחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁטּוֹב שֶׁיְּסַפֵּר לוֹ חֲלוֹמוֹ
כְּדֵי שֶׁהוּא יְסַיְיעוֹ וְיִתְחַלְּקוּ
וְסִפֵּר לוֹ
עָנָה וְאָמַר לוֹ אוֹי יְהוּדִי טִפֵּשׁ
מַה אַתָּה שָם לֵב לַחֲלוֹמוֹת
[הלא גם אני בחלומי חלמתי שיש אוצר מתחת התנור בבית של יהודי אחד שגר כאן וכאן]
[וְהִזְכִּיר הָעִיר שֶׁל הָאִישׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה]
היעלה על דעתך שאסע עד לשם בשביל האוצר?
הִשְׁתּוֹמֵם הַיְּהוּדִי וְנָסַע לְבֵיתוֹ וְחָפַר בְּהַמַּגִיזַאן [תחת התנור] שֶׁלּוֹ וּמָצָא הָאוֹצָר.
אַחַר כַּךְ אָמַר הַיְּהוּדִי, [הייתי מוכרח לנסוע עד ווינה כדי לדעת שיש אצלי אוצר בבית].
כַּךְ בְּעִנְיָן עֲבוֹדַת ה', שֶׁהָאוֹצָר הוּא אֵצֶל כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ
אוּלָם לֵידַע מֵהָאוֹצָר מוּכְרָח לִנְסוֹעַ לְהַצַּדִּיק.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁרִימֵז רַבֵּנוּ לְחִסָּרוֹן הַדָּבָר
שֶׁאֵין צָרִיךְ לִנְסוֹעַ לְמֶרְחַקִּים וְלַעֲשוֹת דְּבָרִים מוּפְלָאִים כְּדֵי לִמְצוֹא אֶת הָאוֹצָר
אֶלָּא כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ אֶצְלוֹ נִמְצָא הָאוֹצָר
אֶלָּא שֶׁרַק רָבוּ הַלְּבוּשִׁים וְצָרִיךְ לְחַפְּשוֹ הֵיטֵב.
breslev.eip.co.il/?key=2526
יש גרסה נוספת - של פשיסחא - די דומה.
בשנת 1988 - סופר בשם פאולו קואלו כתב ספר בשם "האלכימאי" שבעצם לוקח את הסיפור הזה ומפשיט אותו לחיפוש עצמי ועוד,
יש ממנו הרבה ציטטות בהרצאות של מוטיבציה.
אחד הציטטות האהובות עלי היא
"רק דבר אחד
עושה את החלום לבלתי אפשרי:
הפחד מכישלון".